דילוג לתוכן העיקרי

עירובין | דף נז | מדידה

 

מהמשנה שבסוגייתנו אנו למדים את האופן שבו יש למדוד את התחום:

"אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה, לא פחות ולא יותר. ולא ימדוד אלא כנגד לבו".


למעשה נאמרו שני כללים:

א. מדידה בחבל שאורכו חמישים אמה בדיוק.

ב. מקום המדידה הינו כנגד הלב.

כלומר, בכדי לבצע את מדידת התחום, יש צורך בשני אנשים אשר אוחזים בקצוות חבל מתוח שאורכו חמישים אמה בדיוק (בדף לח עמוד א מבוארת הסיבה למידה זו של החבל) - מודדים ארבעים פעמים וכך מגיעים למדידה של אלפיים אמה. מדידה זו היא רק לכתחילה, אולם, אם אין אפשרות להשיג חבל כזה או שיש קושי אחר ניתן למדוד באמצעות צעדים, כפי שלמדנו לעיל (ראה עוד בעיון על מסכת עירובין דף מב – מדידת צעדים ).

בנוגע לדרך שבה מודדים, מפשט האמור ומדברי רוב הראשונים (רש"י, רשב"א ועוד) מובן שבכדי שהחבל יהיה ישר (ולא באלכסון), היו חכמים צריכים לבחור מיקום בגובה אחיד שבו יקשרו המודדים את החבל. כלומר, אם אדם אחד יקשור את החבל בראשו והשני יקשור אותו ברגלו נמצא שהחבל באלכסון וממילא 'יתקצרו המידות'. לכן קבעו שכאשר מודדים יש לקשור את החבל מסביב לחזה בגובה הלב. למעשה, לפי הסבר זה מדובר בדין חשוב ואסור לשנות את מיקום קשירת החבל.

לעומת זאת, רבי מנחם המאירי הציע הסבר אחר, לדבריו המיקום – כנגד הלב, הינו רק משום נוחות. במיקום זה קל יותר לראות את החבל ולכוון שיהיה ישר, כך גם לגבי החזקתו – אין צורך להגביה או להנמיך את הידיים משום שהן פנויות.

על פניו, לפי ההסבר הראשון גובה האנשים צריך להיות שווה שאם לא כן המדידה תהיה מוטעית – 'יתקצרו המידות'. יתכן לומר שאין צורך באנשים בגובה זהה לחלוטין אלא באנשים בעלי גובה דומה שבכך אין הפרשי גובה ניכרים ולכן המדידה תהיה כמעט מדוייקת ודי בכך.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)