דילוג לתוכן העיקרי

נזיר דף כח – פאה נכרית

הרב ירון בן צבי
18.09.2015

במסכת שבת (דף סד ע"א) אנו למדים שמותר לאישה לצאת לחצר הבית שלה בשבת כשלראשה פאה נכרית ואין חשש שמא היא תוריד אותה. סיבת ההיתר המובאת שם היא: "שמא תתגנה על בעלה". רש"י הסביר ש"פיאה נכרית" היא קליעה של שיער תלוש, שנועדה להנחה על השיער הטבעי, על מנת שייראה כאילו זהו שיערה של האישה. בפירושו למסכת ערכין (דף ד ע"ב), הוסיף שנשים ששיערן מועט היו רגילות לקשור שיער של נשים נכריות - והוא "פיאה נכרית".

הרב יהושע בועז (שלטי הגיבורים, דף כט ע"א בדפי הרי"ף) למד מכך שמותר לאישה לצאת כשלראשה פאה נכרית, אפילו אם היא עשויה משיערה שלה:

"יראה מזה להביא ראיה וסמך לנשים היוצאות בכיסוי שערות שלהן כשהן נשואות... ומשמע להדיא שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן. דשיער באשה ערווה דקאמר לא הוי אלא בשער הדבוק לבשרה ממש, ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום שער באשה ערווה, וגם לא משום פרועת ראש. ונראה, שלא שנא שערות דידה, לא שנא שערות של חבירתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אע"פ דקישוט הוא לה כדי שתיראה בעלת שיער, אין בכך כלום...".

אחרונים רבים הקשו על דבריו, שהרי בפשטות מהסוגיה משמע להיפך - המשנה מתירה לצאת לחצר הבית בפאה נכרית ומכך משמע שלרשות הרבים הדבר אסור. קושי נוסף על דבריו הוא שמהגמרא משמע שסיבת ההחמרה ביציאה לרשות הרבים בפאה היא שמא תוריד אותה ותראה לחברותיה. לכאורה פסק זה תמוה, שהרי בתכשיטים חששו שמא תורידם ותראה לחברותיה, אבל בפאה נכרית אין כלל מקום לחשוש לכך (שהרי אסור לה להורידה)! על כן, נראה לכאורה שהיה לנשים כיסוי ראש נוסף - "כבול", בלשון המשנה. והנה, סביר שאת הכבול נהגו להניח מתחת לפאה - כדי שהפאה תיראה, ואם כן אין מכך הוכחה שמותר לאישה ללכת בפאה בלבד אלא רק כשיש לה כבול לראשה.

פירוש בכיוון הפוך מופיע בגר"א (שנות אליהו, שבת ו, ה), אשר הסביר שהפאה הייתה מתחת לכיסוי הראש השגרתי, (וכך משמע מלשונם של כמה ראשונים נוספים). ההיגיון בכך הוא שמטרת הפאה הייתה להיראות כשאר הנשים, וכפי שכתב רש"י - שרק מי ששיערה מועט נהגה לשים פאה נוכרית. מסיבה זו בדיוק, סביר שהאישה כיסתה את פאתה וזאת בכדי להראות ככל הנשים. לפי הסבר זה, הגמרא התירה ללכת בפאה נכרית מכוסה בלבד.

בסוגייתנו אנו למדים כי אישה שנדרה להיות נזירה, יכול בעלה להפר את נזירותה. אמנם, לדעת תנא קמא, בסיום הנזירות לאחר שנזרק על האישה דם קרבנות הטהרה אין בעלה יכול להפר את נדרה. רבי מאיר חלוק וסבור שגם במקרה כזה יכול הבעל להפר את הנדר, למרות שכבר הסתיימה הנזירות, שכן יש עדיין צורך בגילוח שיער הנזיר, ויכול הבעל לומר "אי אפשי באשה מגולחת". על דבריו של רבי מאיר משיב תנא קמא שהאשה יכולה לשים על ראשה פאה נוכרית - "אפשר בפאה נכרית". אמנם, לדעת רבי מאיר קיים חשש שהבעל יתנגד לשימוש בפאה נכרית מחמת הזוהמה, אך על כל פנים נראה ברור מדברי הגמרא ברור שאישה יכולה ללכת בפאה נכרית. באופן זה כתב הרב יהושע בועז בעין משפט: "נ"ל היתר מכאן לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהם."1.

________

[1] יש מי שתמה על ראיה זו  (היעב"ץ בחידושיו לנזיר; עצי ארזים אבה"ע סימן כ"א ס"ק ב; ישועות יעקב או"ח ע"ה, ג, ועוד) שכן מסתבר לומר שאין באמור היתר ללכת עם פאה ברשות הרבים. 

תא שמע - נודה לקבלת תגובות על שיעור זה (כולל תקציר קולע לשיעור, המלצות לשיוך לתחומים וכל הערה או שאלה)