ברכות | דף יב | המלך הקדוש

הגמרא בדף יב עמוד ב מציגה את השינויים בנוסח התפילה בעשרת ימי תשובה: "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט". רבה בר חיננא מביא את הדברים בשם רב, ור' אלעזר מגיב על כך, שאפילו אם אמר הא-ל הקדוש - יצא ידי חובה. מלשונו של ר' אלעזר יש להסיק, שלדעת רב מי שלא אמר המלך הקדוש לא יצא ידי חובה. בהמשך הסוגיה נחלקו גם רבה ורב יוסף לגבי תוספות אלה, והגמרא מכריעה להלכה שיש לומר המלך הקדוש והמלך המשפט. עם זאת, ביחס למחלוקת שבין רב ור' אלעזר אין הכרעה ברורה, ונחלקו ראשונים בדבר.

בעל המאור (ו עמוד ב באלפס) קובע, שלהלכה הטועה בהמלך הקדוש אינו חוזר. הרמב"ן במלחמות ה', והראב"ד בהשגותיו, חולקים על בעל המאור, ולדעתם הטועה בהמלך הקדוש חוזר לראש התפילה. כך פסק להלכה גם השולחן ערוך (אורח חיים תקפב, א).

מעבר למחלוקת הפרשנית בנוגע למסקנת סוגייתינו, הסביר מורנו הרב ליכטנשטיין שליט"א כי במחלוקת ראשונים זו גלום ספק עקרוני באשר לעצם אמירת "המלך הקדוש". מן הסוגיה במסכת שבת (דף כד) עולה, שהאזכורים המעכבים בתפילה הם רק אלה הנובעים באופן ישיר מקדושת היום ומעיצומו של יום. משום כך, מי שלא התפלל תפילת שבת - צריך לחזור, שכן החסיר דבר מה בנוגע לקדושת היום. לעומתו, מי שלא אמר "על הניסים" בחנוכה אינו צריך לחזור, שכן תוספת זו הינה הודאה על הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו, אך איננה נובעת מקדושת היום, שספק רב האם בכלל קיימת בחג החנוכה.

הרב ליכטנשטיין הציע לתלות בהבחנה זו את מחלוקת הראשונים הנ"ל. לאמור - לדעת בעל המאור, עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נועדו להתעוררות לתשובה, ואולם אין בהם קדושת יום במובנה הקלאסי. הרמב"ן והראב"ד חולקים על כך, ולדעתם ניתן לומר שישנה מעין קדושת יום בעשרת ימי תשובה. נמצא, אם כן, שלפנינו מחלוקת ראשונים עקרונית בשאלה האם עשרת ימי תשובה הם ימי התעוררות ותו לא, או שמא יש בהם גם בחינה מיוחדת, מעין מועד או רגל.

על פי דרכו העקרונית של הרב ליכטנשטיין, הציע הרב ברוך גיגי שליט"א להבחין בין ראש השנה ויום הכיפורים ובין עשרת ימי תשובה. בראש השנה וביום הכיפורים, ברכת המלך הקדוש אכן מהווה חלק מקדושת היום. ראיה אפשרית לכך היא מנהגנו להוסיף לברכת אתה קדוש מספר קטעים ("ובכן תן פחדך...") בראש השנה וביום הכיפורים, ולא בימות החול שבעשרת ימי תשובה. כך עולה גם מדעתו של ר' יוחנן בן נורי (ראש השנה, דף לב), המחדש שיש לומר את ברכת המלכויות בראש השנה כחלק מברכת אתה קדוש, ולא בברכת קדושת היום. למדנו מדבריו, אף שלא נפסקו להלכה, שברכת אתה קדוש עשויה להיות נתפסת, במידה רבה, כברכת קדושת היום.

כאמור, על פי דרכו של הרב ליכטנשטיין, דווקא טעות בברכה זו, שהיא חלק מהותי מקדושת היום, מחייבת לחזור לראש התפילה.

יש להעיר, לסיום, כי תוספת "המלך הקדוש" ו"המלך משפט" נזכרת בסוגייתינו, וזאת בשונה משאר התוספות לתפילות הימים הנוראים ("זכרנו לחיים" וכו'), אשר אין להן מקור בש"ס, אלא אך ורק בדברי הגאונים והראשונים. משום כך, מודים כולי עלמא, שהשוכח את אותן התוספות אינו צריך לחזור; וכן פסק השולחן ערוך (סימן תקפב, ה).