ברכות | דף לט | מרק ירקות

בגמרא בדף לט עמוד א נאמר:

"אמר רב פפא: פשיטא לי, מיא דסלקא - כסלקא, ומיא דלפתא - כלפתא, ומיא דכולהו שלקי - ככולהו שלקי".

רב פפא קובע באופן פשוט, שהמים שבהם מבשלים את הירקות, משתווים אליהם בברכתם, ויש לברך עליהם בורא פרי האדמה. למדנו מדבריו, שברכתו של מרק ירקות איננה שהכל נהיה בדברו, אלא בורא פרי האדמה.

התוספות על אתר עמדו על החידוש שבהלכה זו, מתוך השוואה להלכה שנלמדה לעיל:

"אף על פי שאין בה אלא מים וטעם הירקות - מברך עליהן כאשר יברך על הירקות; אף על גב דאמרינן לעיל דמי פירות זיעה בעלמא הוא - יש לחלק".

בדף לח עמוד א נאמר, שעל המשקים היוצאים מן הפירות מברכים שהכל נהיה בדברו, ולא בורא פרי העץ, שכן מדובר על "זיעה בעלמא". התוספות סתמו ולא פירשו מהו החילוק בין אותם משקים, ובין מרק הירקות אשר מכוח טעם הירק שבו מחייב את ברכת בורא פרי האדמה.

הרא"ש (פרק ו' סימן ח') ביקש להסביר את החילוק שבתוספות, אך העלה הצעה דחוקה:

"ולא דמי למי פירות דאמרינן לעיל דזיעה בעלמא הוא לפי שמשקה אין לו טעם הפרי".

לדעת הרא"ש, למרק ירקות יש טעם של ירקות, בעוד שלמיץ תפוזים אין טעם תפוזים, אלא טעם אחר. כאמור, הצעה זו די דחוקה, משום שהמציאות מכחישה אותה.

הפני יהושע התקשה לקבל את דברי הרא"ש, והעלה הצעה אחרת. לדבריו, מרק הירקות שבו עסקינן מכיל בתוכו את הירקות עצמם. המים שבמרק אינם אלא "רוטב" של הירקות, ועל כן ברור שיש לברך עליהם בורא פרי האדמה. מי הפירות שעליהם דובר לעיל בדף ל"ח אינם מכילים את חתיכות הפרי, ומשום כך ברכתם שהכל, ולא בורא פרי העץ.

פוסקים אחדים אחזו בדרכו של הפני יהושע, ומן המשנה ברורה (בשער הציון, סימן רב ס"ק סו) משתמע שחשש לכך לחומרא. לאמור - האוכל מרק ירקות אשר כל הירקות ניטלו ממנו, והמרק נותר צלול, יברך שהכל נהיה בדברו, ולא בורא פרי האדמה.

שיטה שלישית בהסבר ההלכה מצאנו ברשב"א (ברכות לח עמוד א, ד"ה דבש). הרשב"א טוען, שדין "מיא דסלקא" הנזכר בסוגייתינו נוגע אך ורק לירקות שנאכלים מבושלים ולא חיים. על פי דרכו יש להניח, שעל מרק הסלק אכן מברכים בורא פרי האדמה, ואולם על מרק עגבניות או מרק גזר יברכו שהכל נהיה בדברו, שכן ירקות אלה נאכלים גם חיים, ולא רק מבושלים.

מלשון השולחן ערוך (סימן רב סעיף י) נראה שנקט עיקר כדעת הרשב"א, וכן פירשו במשנה ברורה (ס"ק נב). המשמעות המעשית לכך היא, שבפועל אין לברך בורא פרי האדמה על מרק ירקות רגיל, אלא אם כן יש בו ירקות שאינם נאכלים חיים. האוכל מרק ירקות רגיל, יוכל לברך עליו בורא פרי האדמה רק אם יאכל עם המים גם מן הירקות עצמם.

אריכות דברים נוספת בעניין ברכת מרק הירקות ניתן למצוא בספר "וזאת הברכה", בירור הלכה סימן כ"א.