תצוה | תשס''ד

א. התורה והמצוה – המלבי"ם.

פרק כח' פסוקים: יג', יד', טו':

 

שאלות

 

1.   מה היה קשה לרש"י ומה תוקן בדבריו?

2.   מה ההבדל בין הרמב"ם לרש"י בענין השרשרות?

3.   מה קשה לרש"י בפסוק טו' ומהי תשובתו?

4.   התוכל להסביר את ההבדל בין: ריב, דין, ומשפט ואיך זה שייך לכאן?

5.   איך זה שייך לאורים ותומים?

 

ב.   תוספת ברכה.

פרק כח' פסוק כה':

 

שאלות

 

1.   מהי דעת רש"י ועל מה היא מתבססת?

2.   מהי דעת פרשננו ומה הוכחותיו?

3.   היש לך רעיון לפירוש נוסף?

 

ג.   האברבנאל.

פרק כח' פסוק ל':

 

שאלות

 

1.   מה המיוחד בכרובים ואיך זה מבוטא בפסוק?

2.   שלושה תנאים מוקדים נחוצים על-מנת שענין האורים והתומים יפעלו: השואל, השאלה, והנשאל, התוכל להסביר?

3.   הרמב"ם סיווג את האורים ותומים בין נבואה לבין כח קול, התוכל לשער אל מה כוונתו?

4.   למה נקראו אכן כך ומה היה נחוץ כדי שניתן לקבל מענה אמיתי?

5.   למה שמם "תומים"?

6.   פרשננו נותן דוגמא לשאלה ותשובה לצידה, אך מוסיף כי לכל זה היה נחוץ רוח הקודש, איך זה פעל?

7.   מתי ולמה הופסקה פעולתם של אורים ותומים?

 

ד.   רש"ר הירש.

פרק כח' פסוק לא':

 

שאלות

 

1.   כדרכו בפירושו האלגורי לכל מלאכת המשכן, מוצא פרשננו גם את טעם המעיל, התוכל לבארו?

2.   המעיל בא אחרי המכנסיים והכתונת, איך פרשננו מסביר זאת?

3.   הבחינה הצמחית והבחינה הבהמית, איך פרשננו משייך אותם לכאן?

4.   מה עם הצוואר?

5.   איך שייך הרימון לכאן?

6.   מה הפעמונים מסמלים?

7.   התוכל לסכם את הרעיון כולו?