יהודה רוזנברג
מרצה | כותרת | תקציר | סידרה |
---|---|---|---|
יהודה רוזנברג | עירובין דף פג – עיסה החייבת בחלה | לפי מה נקבע שיעור העיסה החייבת בחלה, והאם שיעור זה יכול להשתנות במהלך הדורות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף פד – גג הסמוך לרשות הרבים | מהי משמעותו של שיעור עשרה טפחים בנוגע להבדלה בין רשויות שונות? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף פה – בית שער | האם בית שער דיחיד אוסר את הטלטול בחצר, ומדוע? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צ – אכסדרה בבקעה | כיצד יתכן שרשות מסוימת מוגדרת כרשות היחיד והטלטול בתוכה מותר, אך הזורק מרשות הרבים לתוכה פטור? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צ – אכסדרה בבקעה | כיצד יתכן שרשות מסוימת מוגדרת כרשות היחיד והטלטול בתוכה מותר, אך הזורק מרשות הרבים לתוכה פטור? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צא – מבוי שלא נשתתפו בו | מדוע אסר רב טלטול במבוי שלא נשתתפו בו? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צב – חצר קטנה שנפרצה לגדולה | מדוע גפנים הנטועות בחצר גדולה אוסרות זריעה בחצר קטנה הפרוצה לה, אך לא להיפך? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צז – איסור תחומין בחפצים | כיצד נקבע תחום שבת עבור חפצי הפקר לאחר שאדם זכה בהם? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צח – קלוטה כמי שהונחה | מתי חפץ העובר ברשות כלשהי נחשב כמונח בה, והאם יש להבחין בעניין זה בין דינים שונים במלאכת הוצאה? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף צט – לבוד | האם דין לבוד יכול רק להשלים את החלק החסר במחיצה פרוצה, או גם לקבוע מהו מקומו של חפץ כלשהו? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף קד – המכניס שרץ למקדש | מדוע המכניס שרץ למקדש פטור, לדעת שמואל, והאם השרץ עצמו נחשב טמא? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף קה – לעמוד לשרת | מדוע הוצאת העבודה הזרה מן המקדש בימי חזקיהו התבצעה גם על ידי הלויים, ולא רק על ידי הכהנים? | |
יהודה רוזנברג | עירובין דף יג – פרשת סוטה שבתורה | מה אפשר ללמוד על כתיבת ספר תורה מההיתר להשתמש בבפרשת סוטה שנלקחה מספר תורה לצורך השקאת סוטה? | |
יהודה רוזנברג | ערכין דף כח – אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו | אסור לאדם להחרים את כל נכסיו. מהו יסוד האיסור? | |
יהודה רוזנברג | ערכין דף כט – גאולת שדה אחוזה בתוך שתי שנים למכירתו | המוכר שדה אחוזתו אינו יכול לגאלה בתוך שתי שנים. סוגייתנו מוסיפה שיש בכך איסור, ואפילו אם הקונה מעוניין למכור את השדה חזרה. | |
יהודה רוזנברג | ערכין דף לד – ערי הלויים | סוגייתנו דנה בגאולת בתי ערי חומה על ידי הלויים, ואגב כך מזכירה דינים מסוימים הנוגעים לערי מקלט. נדון בדינים אלו. | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף ח – חיוב מי שאין לו קרקע בעליה לרגל | מדוע מי שאין לו קרקע פטור ממצות העליה לרגל, לפי רבי אמי? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף ט – מדורות העכו"ם | מדוע גזרו חכמים טומאה על בתי הנכרים, ומהו גִּדְרָהּ של גזירה זו? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף יד – חרב כחלל | על מה מבוסס דין "חרב כחלל", ובאילו כלים הוא נוהג? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף ב – בדיקת חמץ | מדוע נתקנה בדיקת חמץ, ומהן הנפקא מינות בין הטעמים השונים? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף טו – "משמרת תְּרוּמֹתָי": לא בשמים היא | מה הקשר בין סוגיית תנורו של עכנאי לשאלה אם מותר לטמא תרומה שאינה ראויה לאכילה? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף טז – דם קדשים | מדוע דם קדשים אינו מכשיר אוכל לקבל טומאה, והאם "חיבת הקודש" עשויה להגדירו משקה למרות זאת? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף כא – מצות ביעור חמץ | האם מצות ביעור חמץ מתמקדת ב"גברא" או "בחפצא", ואילו דינים עשויים להיות מושפעים מכך? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף כב – איסור אכילה ואיסור הנאה | האם איסור אכילה ואיסור הנאה מבוססים על יסוד דומה, או שמדובר באיסורים שונים מהותית? | |
יהודה רוזנברג | פסחים דף כג – מסחר במאכלות אסורות | מדוע אסור לעשות סחורה במאכלות אסורות, והאם מדובר באיסור מדרבנן או מדאורייתא? |