הרב איתמר אלדר

הרב איתמר אלדר נולד בשנת תשל"ג (1973) בבאר שבע, בהמשך עברה המשפחה לירושלים. לאחר סיום הלימודים התיכוניים ב"תיכון הימלפרב" החל ללמוד בישיבת "הר עציון" באלון שבות, שם למד במשך עשר שנים. במהלך השנים מלמד תורה במסגרות שונות ומגוונות ובהם תיכון "פלך" בירושלים, המדרשות לבנות ב"מגדל עז", "נוב" ו"עין הנצי"ב", הישיבה התיכונית "חספין" וכן בישיבות ההסדר בחספין ובהר עציון. בנוסף למסגרות אלו הקים את בית המדרש לבוגרי צבא בקצרין ויחד עם הרב משה אגוזי והרב תמיר גרנות עמד בראשו במשך ארבע שנים ובשלב מאוחר יותר הקים את בתי המדרש "לתורה וחיים" ברעננה וברמת הגולן. לצד המסגרות התורניות השלים את לימודי התואר השני שלו ביהדות ולימד במוסדות אקדמאיים שונים כמו מכללת "הרצוג" באלון שבות ובמכללת "אוהלו" שברמת הגולן וכיום הוא דוקטורנט למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן. הרב איתמר אלדר נשוי לשרי, אב לשישה ילדים ומתגורר במושב יונתן שברמת הגולן.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב איתמר אלדר הקדמה צעידה בעקבות מעגל השנה בעיון במועדים בראי החסידות המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר חנוכה - הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה בשיעורו בוחן הרב איתמר אלדר את המחלוקת האם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה" לאור דברי ר' לוי יצחק מברדיטשב. לדבריו, המחלוקת נוגעת לשאלה עקרונית ביחס לאווירת השגרה החורפית שאנו בתחילתה - כיצד יש להתמודד עם מצבים של מנוחה רוחנית שאינה דולקת? המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר ימי אלול - אני לדודי ודודי לי המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר ט`ו בשבט - ארבעים יום קודם יצירת הוולד ט"ו בשבט, הינו חגם של הצעירים המתחדשים, בנפשם ובנשמתם. המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר באחד באדר משמיעין על השקלים המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר פורים - חג הגלות המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר פורים - עד דלא ידע המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר פסח - פה סח עם חורבן הבית, מנסחים מדרשי ההלכה מקורות רבים למצוות "מגיד", העומדת באחד המוקדים של ליל הסדר. הרב איתמר אלדר עוסק במילים, בפה הסח והמספר, ובתהליך שמבטאת יציאת מצרים מבחינת "מילת הלשון" - גאולת הדיבור. המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר חנוכה - על הניסים או על השגרה אחת המחלוקות הידועות בעניין הדלקת נרות חנוכה נוגעת למספר נרות ההידור שיש להדליק בכל יום מימות החג: לדעת בית שמאי - "פוחת והולך", ולדעת בית הלל - "מוסיף והולך". נראה שבית שמאי מחכים לשגרה שאחרי הנס, בעוד בית הלל מברכים על הנס עצמו. ה'שפת אמת' מחדש ששורש הדעות הוא בעמדה נפשית של הכנעה ויראה מול אהבה ושמחה, ושתיהן קיימות אצל האדם. רבי נחמן מחדש שאף השגרה היא כולה מעשי ניסים של הקב"ה, ותפקידו של הנס הוא לחשוף את המציאות הניסית שמאחורי המציאות הטבעית. המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר ל`ג בעומר - עד הגל הזה ועדה המצבה המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר חג השבועות והנפת לחם הביכורים המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר פסח - החפזון... מד' יתברך המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר תשעה באב - מלך בהיכלו או מלא כל הארץ כבודו המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר תשובה עילאה ותשובה תתאה המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר יום הכיפורים - הגורלות ושני השעירים מה מעמדו של השעיר המשתלח, אשר נשלח אל ארץ גזרה? מהו אותו עזאזל שאליו נשלח השעיר המשתלח? מה עניינו של הגורל, שהרי אין עוד פעולה כזו בעבודת המקדש? מה הקשר בין הפור של המן לגורל של השעירים במקדש? מה היחס בין הידיעה והבחירה? המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר קול שופר - פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה בשביל להבין את מהותה של תקיעת השופר, צריך להתבונן בצירוף המלא - התשר"ת. האם התקיעות הן סוג של תפילה? מהי החלוקה בתפילת העמידה של יום יום, בין הברכות הראשונות, האמצעיות והאחרונות? האם התרועה מרמזת לנו על התורה? במה קשורה התשובה לפשוטה לפניה ואחריה? המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר סוכות - ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות מה ההבדל בין יניקה אצל הבהמות ליניקה אצל האדם? מהי בחינת ה"בינה", ובמה היא קשורה לחג הסוכות? למה קרא יעקב למקום סוכות, על שם המבנה שבנה למקנהו? למה מהווה סוכות מבוא לשמחת תורה? למה לא קיבלו ישראל את התורה בארץ ישראל? המועדים בחסידות
הרב איתמר אלדר פרשת לך לך - לדמותו של אברהם בשיעור זה נבחנת דמותו של אברהם כפי שראו אותה המדרשים ובעקבותיהם גדולי החסידות. אברהם נתפס כמתחיל ומחדש, הוא פורץ דרך חדשה שלא היתה קיימת, ומורה לנו כיצד יש לסלול דרך חדשה. אברהם נתפס גם כמתנתק ומתבודד, התבודדות המובילה להקשבה עצמית ולחזרה אל עצמך. אברהם מלמד אותנו כיצד להקשיב לעולם ולראות בתוכו את קול ה' הקורא לאדם, ולבסוף מלמד גם כיצד יש למסור את נפשנו ביד ה' בבחינת `מושכני אחריך נרוצה`, וללכת בעקבות ה' אל הלא נודע. מבוא לחסידות על פי סדר פרשיות השבוע
הרב איתמר אלדר פרשת נח - 'ופתח התיבה בצידה תשים' מבוא לחסידות על פי סדר פרשיות השבוע
הרב איתמר אלדר פרשת וירא - וירא אליו ד'... וישא עיניו וירא אברהם אבינו מתנסה בשני נסיונות: הכנסת אורחים כחום היום ועקידת יצחק. על אף שהניסיון הראשון נראה פשוט, הוא אינו קל: המעבר שנתבע אברהם לעשות, מהמפגש הנשגב עם הקב"ה להכנסת אוחים בשר ודם, הוא מעבר נפשי קשה ביותר. כך גם מעברו של הצדיק מהדבקות בקב"ה לחיי היום-יום הוא מעבר קשה. ייתכן שאברהם מצליח להמשיך את חווית ההתגלות אל תוך הכנסת האורחים, וכך ליצור חיבור בין החוויה השמימית לבין החיים הארציים. מבוא לחסידות על פי סדר פרשיות השבוע
הרב איתמר אלדר פרשת חיי שרה - כשם שהם תמימים כך שנותן תמימים המדרש מקשר בין שלמותם הנפשית של אברהם ושרה לבין מספר שנותיהם. מה פשר קשר זה? ה'שפת אמת' מבאר שהצדיק התמים הוא מעל הסביבה המתוארת על ידי עולם, שנה ונפש - כלומר: מקום, זמן ואדם. לכן, הוא מקבל בשוויון נפש את כל העובר עליו, מטוב ועד רע, אך לא מאדישות אלא מהבנת הנהגתו של ה' יתברך. מבוא לחסידות על פי סדר פרשיות השבוע
הרב איתמר אלדר פרשת תולדות - רצון יראיו יעשה על פי המדרש האמהות היו עקרות כי 'הקב"ה נתאווה לתפילתן". החיסרון הוא דוחף לדיאלוג עם הקב"ה. על פי הרב קוק החיסרון החיצוני הוא סמן לחיסרון פנימי הזקוק לתיקון בתפילה. על פי החסידות החיסרון שמרגיש האדם הוא ביטוי לחיסרון בשלמות השכינה בעולם. הצדיק מבין זאת, וב מבוא לחסידות על פי סדר פרשיות השבוע
הרב איתמר אלדר פרשת ויצא - וזה שער השמים למה מתפלא כל כך יעקב על עצם ההתגלות של הקב`ה אליו בחלומו עד כדי שהוא אומר `אין זה כי אם...`? כמו ר' עקיבא, גם יעקב ביציאתו לגלות מבין שהגלות היא תחילתו של הבנין, והוא מבין שמעשה אבות סימן לבנים וכך יקרה גם לבנ`י. ייתכן ויעקב מתפלא על כך שהשכינה לא עוזבת אותו בגלות. בכל מקום וזמן קיימת השכינה רק שעלינו לחשוף אותה. יש המבינים שיעקב נתקל בפולמוס הגדול של היחס בין תורה לתפילה. מבוא לחסידות על פי סדר פרשיות השבוע
הרב איתמר אלדר פרשת וישלח - 'ויותר יעקב לבדו' המדרש מקשר בין הישארות יעקב לבדו לבין "ונשגב ה' לבדו". מהו ה'לבדו' המשותף ליעקב ולקב"ה? בשיעור עולות שלוש אפשרויות. האחת מתארת את ה'לבדיות' כניתוק. ניתוק מן הסביבה, המשפחה והחברה, המאלץ את האדם להתמודד עם עצמו. השנייה מתארת את ה'לבדיות' כמפגש בלתי-אמצעי, ללא מניעות וללא לבושים המפריעים למפגש. השלישית רואה את ה'לבדיות' כהבנה של האדם את עצמו כתופס מקום מרכזי בעולם שמכוון הקב"ה לבדו. מבוא לחסידות על פי סדר פרשיות השבוע

עמודים