הרב אביעד ברטוב
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אביעד ברטוב מסכת ראש השנה – ארבעה ראשי שנים האדם מראשית ימיו עסק בהגדרת פרקי זמן לניהול יומו ומשקו. לוח השנה על חודשיו, השעון על שעותיו הם אשר מכתיבים לאדם את שגרת יומו. לאורך ההיסטוריה בחרה כל אומה לתת משמעויות לפרקי הזמן השונים. המצווה הראשונה שנתנה לישראל כאומה היא מצוות קידוש הזמן. בתוך ששה סדרי משנה, המסכת שעוסקת בענייני הזמן השלכותיו הלכתיות ומחשבתיות רוחניות היא מסכת ר"ה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני כלל גדול למדנו אנטיגונוס איש סוכו (אבות א:ג): אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם... בשבתך
הרב אביעד ברטוב עיבור השנה בשיעור זה נעסוק במצוות העיבור, ונבחן מדוע חודש העיבור הוא חודש אדר, ומהם השיקולים אשר על פיהם יכול בית דין לעבר את השנה, ובסיומו נבחן כיצד את התרחשות בבית בשעת העיבור. בשבתך
הרב אביעד ברטוב יובל בזמן הזה – שחרור עבדים פסק הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל (י, יג) : שלשה דברים מעכבין ביובל, תקיעה ושלוח עבדים והחזרת שדות לבעליהן, וזו היא שמיטת קרקע. קביעת הרמב"ם מעלה את השאלה האם בימינו, בהם מוסד 'עבד עברי' אינו קיים בעולם, במידה ויהיה בי"ד שימנה שמיטות וירצה להחיל דין יובל , יהיו ביכולתו לבצע זאת? כדי לענות על שאלה זו נעמיק בדברי הברייתא בר"ה ט ע"א שם מובאת המחלוקת המשולשת בין רבי יהודה רבי יוסי וחכמים על אפיון הדברים המעכבים את היבול מלחול. בשבתך
הרב אביעד ברטוב 01: 'כי ששון ליבי המה': על שיקולי העריכה בסידור ספר זמנים – משומר שבת לשומר תודעת שבת בשיעור זה נעסוק בשיקולי העריכה של ספר זמנים. במסגרת עיוננו, נעלה את השאלה מדוע שינה הרמב"ם מן הדרך בה סידר רבי יהודה הנשיא את סדר מועד המקביל לספר זמנים. התשובה לשאלה זו תחשוף בפנינו את שיקולי העריכה הכלליים של הרמב"ם בספרו משנה תורה, אשר חורגים מניסיון להציג באופן פרקטי ויישומי את ההלכה ונוטים לכיוון המהותני יותר. לסיום, נעלה את השאלה מהו האופן בו יש ללמוד את הלכות שבת בדורנו מתוך נקודת מבט של הרמב"ם, כפי שהבין אותה הרב סולוביציק בספריו. בשבתך
הרב אביעד ברטוב מלאכת מחשבת ופיקוח נפש בשבת - רמב"ם זמנים א-ב בשיעור זה נעסוק ביסודות אותם מגדיר הרמב"ם בפרקי המבוא למלאכות השבת – מלאכת מחשבת (נבהיר את הצורך ביסוד זה בהלכות שבת ואת מקורו) ויחסי שבת ופיקוח נפש. נבהיר את שתי האפשרויות להסביר את הסתירה בין הלכותיו של הרמב"ם בריש פרק ב', הראשונה והמקובלת מבהירה כי הרמב"ם סבור ששבת דחויה אצל פיקוח נפש, והשנייה המובאת אצל חלק מהאחרונים ששבת הותרה אצל פיקוח נפש. במסגרת דיון זה, נדון במקורותיו של הרמב"ם מסוגיות הגמרא ובהשלכות המחלוקת האם שבת הותרה או דחויה בדעת הרמב"ם בשבתך
הרב אביעד ברטוב מלאכת הוצאה – בין מן למשכן מתוך ט"ל מלאכות שבת זכתה מלאכת הוצאה למספר המשניות והסוגיות הגדולה ביותר במסכת שבת. התייחסות נרחבת זו אומרת דרשני – יש לברר במה נתייחדה מלאכה זו? שיעורנו יתחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נדון בחלקיה השונים של מלאכת הוצאה – פעולת ההוצאה וההכנסה, ובמחלוקת התלמודים בשאלה האם מדובר באב ותולדה או שני מאפיינים של אב אחד. בחלק השני נעבור לעסוק במקורותיה של המלאכה, אשר בשונה משאר מלאכות זכתה למספר מקורות מן הכתובים, נעיין בשיטת בעלי התוספות המבינים כי ריבוי המקורות הקיימים למלאכה זו נובעים דווקא מהיותה מלאכה גרועה, נעמוד על משמעות הביטוי, ונבחן את עמדת הרמב"ם ביחס למלאכה תוך שימת לב לשאלה באיזו מידה עלינו להתייחס לכל אחד מן המקורות. בחלק השלישי והאחרון נבחן לאור הניתוח שהצענו מהו המוקד במלאכת הוצאה: פרשת המן כשיטת בעלי התוספות או מלאכת המשכן כשיטת הרמב"ם. במידה ואכן מדובר במלאכה, נעסוק בהגדרות השונות המופיעות בראשונים למלאכת הוצאה, נפתח בשיטת בעלי התוספות כי הוצאה מלאכה גרועה ונעבור משם לדברי הרמב"ם שאינו רואה במלאכה זו מלאכה גרועה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב אשרי העם יודעי תרועה - הלכות שופר בשיעור זה נעסוק בשאלות הבאות : מהו המבנה של הלכות שופר ביחס למבנה הלכות לולב ? משמעתו של הביטוי 'יום תרועה' יהיה לכם? מהו היחס בין תפילה לתקיעת שופר ונעיין בשיטתו של רבי חיים מבריסק המסביר לאור דברי הרמב"ם כי גם היא תקיעה היא תפילה ? כיצד סידר הרמב"ם הלכות תקיעה בשופר , ומה מלמדנו סידור זה על אופייה של מצווה יחודית זו. בשבתך
הרב אביעד ברטוב סוכה של שבי ציון בשיעור זה נעסוק בפרשייה היסטורית מעניינת: סוכתם של שבי ציון. על פי הכתוב עשיית הסוכות של השבים עוררה שמחה רבה שלא הייתה מימות יהושע בן נון וכל זאת למה? 'כי לא עשו סוכות מימות ישוע בן נון' בשיעור זה נסקור את הפירושים השונים לפסוק זה, ונברר האם אכן בימות שבי ציון לא קיימו את מצוות הסוכה, או שמא המצווה קוימה אך באופן שונה מן התקופה שקדמה לשיבת ציון. עיסוק בשאלה זו יביא אותנו להתמודדות עם השאלה המשפטית באיזו מידה כדי לקיים מצוות סוכה צריך המקיים להיות בעל קניין פרטי בה וכן בשאלה מהי מהותה ומטרתה של מצוות סוכה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב הקדמה לספר נשים בשיעור זה נעסוק בהבהרת הפסוק אותו מביא הרמב"ם בפתיחת ספר נשים. הבהרת הפסוק, תאפשר לנו לבחון את תפיסת הנישואין היהודית (תפיסה של חובות וזכויות) אל מול התפיסה הליברלית הרווחת כיום (תפיסת הנישואין כחוזה משפטי מאפשר ובחירי), והדגשת הערכים הקיימים בבסיסה של הראשונה. בסיום השיעור, נדגיש את הפער בין סדר ההלכות של רבי לסדר ההלכות של הרמב"ם, ואת הסיבה לשינויו של הרמב"ם מסדר המשניות בשבתך
הרב אביעד ברטוב דעת בקידושין מאמרנו יתחלק לשלושה חלקים ראשית נפתח בשאלה מדוע נישואין בכפייה תופסים מן התורה בגבר ובאישה, משם נמשיך לשאלה מדוע נישואין בכפייה מועילים אצל אישה מן התורה ומדוע הפקיעום. לאחר מכאן נבדוק מדוע נישואין בכפייה אצל הגבר תופסים ולא מצאנו תקנת חכמים הפועלת לטובת הגבר. נחתום את הדיון במקרה בו שני בני הזוג נשיאו מתוך כפייה. אגב אורחה נעסוק בשתי שאלות בהם המציאות המשתנה מעמידה אתגרים מעניינים בפני הפוסקים: באיזו מידה האומדנא כי 'תב למיטב תן דו מלמיטב ארמלהו' מושפעת מרוחות הדור והתקופה, והשנייה האם ניתן להפקיע קידושין כאשר כפו את הבעל לקדש והדברים הם בבחינת הם עשו 'שלא כהגון' בשבתך
הרב אביעד ברטוב על שאסר לנו אכילת בשר בלא שחיטה שיעור זה יעסוק בשאלה באיזו מידה שחיטה היא מצווה חיובית או דבר רשות, נעסוק בשיטת הגרי"ד סולוביציק אשר הגדיר את השחיטה 'כמתיר' ונשווה אותה לגישתו של הט"ז. דיון בשיטות האחרונים יוביל אותנו לדיון נוסף מה היחס בין איסור נבלה למצוות השחיטה. לסיום, נבחן כיצד שאלות הלכתיות בהגדרת מצוות השחיטה משקפות שתי תפיסות שונות בשאלה המהותית מהי הדרך הראויה בה אדם יעלה על שולחנו בשר. בשבתך
הרב אביעד ברטוב אם יש לך כנפי רוח - עיון בטעמיה של מצות כיסוי הדם והשוואתה למצוות הקבורה בשיעור זה ננסה לעמוד על טעמיה של מצוות כיסוי הדם כפי שהם מופיעים בדברי הראשונים. נראה כי קיימים שתי הנמקות מרכזיות לכיסוי הדם – הראשונה הוא יחס של כבוד לנפש הבהמה, והשנייה הוא הרצון להרחיק את האדם מדם הבהמה. הנמקות אלו באות לידי ביטוי בטעמי המצווה כפי שהם נזכרים בדברי הראשונים והאחרונים וכן גם בחלק מפרטי הלכות כפי שנראה לקמן. בסיום דברינו נערוך השוואה בין מצוות כיסוי למצוות הקבורה שתי מצוות העוסקת בשלב של ניתוק הנפש מן הגוף. בשבתך
הרב אביעד ברטוב מבוא לספר הפלאה : נעסוק בתיחום עולם ההפלאה (מטרתו כשימור רגעי שיא או שפל), בהגדרתו (חיוב באמירה או אמירה כחיוב), בתפיסת החלקים השונים שבו וההבדלים בין מרכיביו השונים (מהו ההבדל העקרוני בין נדר לשבועה), ובניסיון לעמוד על המוטיבציה של האדם הנודר או הנשבע. בסיום המאמר, נבהיר מעט את המבנה של הספר ממעוף הציפור. בשבתך
הרב אביעד ברטוב היתר נדרים פורחים באוויר ואין להם על מה שיסמוכו כפי שתואר בשיעור הפתיחה לספר הפלאה, מקורם של מעשי ההפלאה השונים נובע מזמני התרוממות הנפש, בהם האדם מרגיש כי עליו להגיב למציאות. מעשה ההפלאה הוא הדרך לתת תוקף לתגובה אנושית זו. בחלוף הזמן, כאשר מתפוגגים ענני ההתרגשות חייב האדם להתמודד עם השלכות מעשיו ניתן לו מוצא – הוא יכול ללכת אל החכם, ולעשות התרת נדרים ושבועות. בשיעור זה נעסוק באופן ההתרה ובהגדרותיה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב 'מן השדה לבית' – הסדר הענייני של ספר זרעים במשנה תורה בשיעור זה נעמוד על הסדר והמבנה של ספר זרעים, תוך הקבלתו לסדר ולמבנה שבספר המצוות ולהיגיון הבסיסי של דיני זרעים כפי שהוא מופיע במורה הנבוכים. בשבתך
הרב אביעד ברטוב בין צדקה אקטיבית לצדקה פאסיבית - פתיחה למתנות עניים במאמר זה ננסה לעמוד על היחס שבין מתנות העניים (לקט שכחה פאה פרט עוללות ומעשר עני) למצוות הצדקה. נאפיין על קצה המזלג את תפקידם של מתנות העניים ומהו אופי חיוב הנתינה שלהם. בנוסף, נגדיר מהי המשמעות של נתינה ללא טובת הנאה מבחינה עקרונית, נאפיין מדוע ספק לקט – לקט, ונבהיר כיצד מצוות מתנות עניים משקפת את התרבות יהודית בטקס קבלת מצוות בגירות. בשבתך
הרב אביעד ברטוב 'והנלווה עליהם כאחים' יחסי יהודים-נוכרים לאור הלכות צדקה בשיעור זה נדון במעלתה של מצוות הצדקה על שאר המצוות, ונעסוק בשאלה מדוע חרג הרמב"ם ממנהגו וייחד פרק שלם בהלכות מתנות עניים לענייני האגדה המתארים את מעלתה של מצוות הצדקה. בהמשך השיעור, נביא את תשובות הרמב"ם והרמב"ן ביחס לקשר בין מצוות הצדקה לאמונה ביחוד ובבורא יתברך. בחלקו האחרון של השיעור נעסוק בשאלה כיצד תפיסת זו של מצוות הצדקה השפיעה על אופי מתן הצדקה לנוכרים, נביא את הפרשנויות השונות למונח דרכי שלום כפי שזה בא לידי ביטוי בהלכות מתנות עניים ובהלכות מלכים. בשבתך
הרב אביעד ברטוב הפרשה תרומות ומעשרות במסגרת מסחרית – 'מפני מה חרבו חנויות של בית הינו' בשיעור זה נבחן מהי מעמדה של מצוות תרומות מעשרות בעולם המסחרי בו אנו חיים. מן הכתובים מצטייר כי מצוות הפרשת תרומ"ע היא מצווה הקשור באופן הדוק למגדלים - 'עשר תעשר תבואת זרעך' (דברים יד, כב) אולם בעולם המסחרי בו אנו חיים מעטים הם המגדלים את צריכתם האישית, ורובנו ככולנו קונים אותה בשווקים ובמרכולים. תופעה זו, כפי שנראה כבר התקיימה בימי חז"ל, אשר תקנו כי פירות שגודלו לצרכים מסחריים חייבים בתרומ"ע. שלושה גדרים קבעה המשנה בריש מסכת מעשרות כדי לחייב פרי בהפרשה; אחד מן הגדרים הוא גדר 'נשמר' בשיעור זה נעסוק במהות גדר 'נשמר' – לפיו רק לפירות עם בעלים יש חיוב הפרשה, לאחר מכן נעסוק בפירות הפקר ובמהותו של פטור לקוח. בשבתך
הרב אביעד ברטוב 'מכניס אדם תבואה במוץ שלה' - הערמה בתורמ"ע בין מעקף הלכתי לניתוב תוצר הלכתי בבואנו לדון באופני הערמה בתרומות ומעשרות עלינו להבחין בין מספר שאלות מרכזיות. הראשונה היא שאלה מתחום תורת המשפט והיא עוסקת בשאלת הלגיטימציה – מהי, למעשה, הלגיטימציה 'להערים' על הלכה. השנייה עוסקת באפיון ובהגדרת המנגנון של ה'הערמה'. בשיעור זה נעסוק במנגנוני ההערמה השונים בתרומות ומעשרות ובשיעור הבא אי"ה נעסוק בשאלת הלגיטימיות של ההערמה עצמה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב לאבוכון דבשמיא לא יהיתון אלא לי האם קיימת מצווה לחייב פירות בתרומות ומעשרות בשיעור הקודם הובהר כי הפיכתו של המשאב החקלאי (חיטה בשדה, גפנים וזיתים בכרם) לתוצר חקלאי (דגן, תירוש, יצהר) הוא גם התהליך אשר מחייב מבחינה הלכתית את הפירות בתרומות ומעשרות. בדברי חז"ל, אנו מוצאים שתי מגמות סותרות ביחס לתהליך החיוב, יש חכמים, כרבי עקיבא וחבריו שהיו נוהגים להשתדל להתחייב במצווה ויש אשר נמענו ממנה. בשיעור הנוכחי נעסוק בהבהרת המוטיבציות המתבטאות בשתי מגמות אלה, תוך התייחסות למשמעות שהן מעניקות לקיום מצוות תרומות ומעשרות בכלל, ובזמן הזה בפרט. בשבתך
הרב אביעד ברטוב מעמד חצר לעניין מעשר בשיעור זה נעסוק בענייני חצר לעניין קביעות מעשר. כפי שתואר בשיעורים הקודמים: מן התורה, חיוב מעשרות מתחיל עם הכנסת הפירות לבית. נשאלת השאלה מה מעמדה של חצר ? בשיעור זה נעסוק במעמד החצר באמצעות בירור דברי המשנה במסכת מעשרות (ג, ד) לפיה חצר קובעת למעשרות. ברם, כפי שנראה, נחלקו האמוראים האם חיוב זה הוא מן התורה. מחלוקת אשר גלשה גם לרבותינו הראשונים. במוקד השיעור נעסוק בפסיקותיו הסותרות לכאורה של הרמב"ם. בשולי הדברים נעמוד על המשמעות המשפטית והרוחנית של מעמד החצר והבית כמקומות בהם ניתנה לאדם הרשות והחובה לקבוע מה יכנס לתוכם. בשבתך
הרב אביעד ברטוב שאלו שלום ירושלים – הקדמה לספר עבודה נעסוק בביאור הסדר שסידר רבי את סדר קודשים, בעקבות ביאור הרמב"ם ובהשוואה לסדר המופיע בתורה. נעמיד אל הסדר של המשנה את הסדר של 'משנה תורה', ונעמוד על ההבדלים העקרוניים שבין שני החיבורים דרך הבדל זה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב בין כלי קודש לרוח הקודש בשיעור לקמן נעסוק במשמעויות הרוחניות והפוליטיות של פעולת המשיחה כפי שהן באות לידי ביטוי הלכות כלי המקדש לרמב"ם. נפתח במקראות העוסקים בהקמת המשכן אשר מתארות את פעולת המשיחה, משם נעבור לאופן הצגת הדברים בהלכות כלי מקדש ונראה כיצד התפיסה המקראית שהכהונה היא גורל ולא שררה העוברת בירושה באה לידי ביטוי בהלכות משיחה ובהבדל שבין משיחת כהנים למלכים. בסיום הדברים, נראה כיצד הבחנה זו משתלבת כחוט השני בתפיסתו של הרמב"ם את המטרה הרוחנית שאדם צריך להציב לעצמו בעבודת ה'. בשבתך
הרב אביעד ברטוב איסור הקרבת קרבנות בעלי מומים של גויים- מקין והבל לקמצא ובר קמצא בשיעור זה נעסוק באופי איסור הקרבת קרבן בעל מום של גוי, והשאלות העומדות במרכזו הן מעמד קרבן גוי והבנת פסול קרבן בעל מום. את השיעור ינחו שני סיפורים הקשורים לקרבו בעל מום – סיפור קין והבל וסיפור קמצא ובר קמצא. בשבתך

עמודים