הרב ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי עלה לארץ ממרוקו בגיל 11, והצטרף לישיבת הר עציון בשנת תשל"ה. הוא הוסמך לרבנות בישיבה, וסיים תואר B.Ed במכללת הרצוג להכשרת מורים. בשנים תשמ"ג-תשמ"ח שימש הרב גיגי כר"מ בישיבת ההסדר "מעלות", ומאז שנת תשמ"ח הוא משמש כר"מ בישיבת הר עציון. כיום משמש הרב גיגי כר"מ של בני שיעור ד' בישיבה, ובמקביל משמש כרב בית הכנסת הספרדי באלון-שבות ומלמד בבית המדרש לנשים שבמגדל-עוז. הוא לימד במשך שנים רבות במכון להכשרת טוענות רבניות שע"י מוסדות אור-תורה. ביום שני, ב' בטבת ('זאת חנוכה'), תשס"ו, בבית המדרש של ישיבת הר עציון, הרב ברוך גיגי שליט"א, הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ויבל"א הרב אהרן ליטנשטיין שליט"א, ויחד עם הרב יעקב מדן שליט"א והרב משה ליכטנשטיין שליט"א.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב ברוך גיגי צום תשעה באב בשיעור זה נדון ביסוד איסור אכילת בשר ושתיית יין בסעודה המפסקת. נפתח בשאלה האם איסור זה נובע מסוג של אנינות הקודמת לאבילות, או שמא מדובר באיסור הכללי הנוגע לזיכרון המקדש. מתוך דיון זה נעסוק אף בשאלת שתיית היין בתשעה באב עצמו (לחולה וכדו'), האם אכן ישנו איסור כזה בנוסף לדין הצום הכללי. בסוף הדברים נעלה הצעה מחודשת הקושרת את הסעודה המפסקת לצביונו של יום תשעה באב. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי קידוש השבת, המועדים וראשי חודשים בשיעור זה נעסוק בתפקידו של בית הדין והאדם הפרטי בהחלת קדושת הזמן. מהי המשמעות של הכרזת בית הדין `מקודש מקודש`? האם יצירת קדושה יש כאן, או שמא חשיפת הקדושה בלבד? בנוסף לכך, נדון בקידוש השבת וראשי חודשים ונברר מהי תרומתו של האדם הפרטי לקדושת הימים. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי בישול ביו"ט לצורך השבת בגמרא מובאת מחלוקת האמוראים בנוגע לעצם קיומו של דין `הואיל`, המאפשר בישול ביו`ט ליום חול. מהו יסוד המחלוקת, וכיצד ניתן לבשל מיו`ט לשבת לדעת רב חסדא שאינו מקבל את דין `הואיל`? בשיעור זה נעמוד אף על מחלוקת אמוראים נוספת בנוגע לדין עירוב תבשילין, ונראה כי ייתכן וקיים קשר בין שתי המחלוקות. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי קדושת ראש השנה וראש חודש בשיעור זה נעסוק ביחס שבין קדושת ראש השנה וקדושת ראש חודש. נבחן את השאלה האם מדובר בשתי קדושות נפרדות, או שמא מכיוון שימים אלו מחוברים מעצם הגדרתם הרי שקדושה אחת היא. עיקר הדיון יתמקד בשאלת הגמרא - האם מזכירים את ראש חודש בתפילת ראש השנה, וכן בטיב הקרבנות שמקריבים באותו היום. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי ראש חודש שחל בשבת מה בין קדושת השבת לקדושת ראש חודש? בשיעור זה נברר מי מבין הקדושות היא הדומיננטית יותר, וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בנוסח התפילה. כמו כן, נעמוד על ההבדל המהותי שבין הקדושות הנ`ל והשלכותיו. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי קדושת השבת, המועדים ויום הכיפורים מהו היחס בין איסורי מלאכה לקדושת היום? בשיעור זה נעסוק בהבדלים שבין איסורי המלאכה בשבת ויו`ט, ואף נברר האם הבדלים אלו נובעים מקדושתם השונה של הימים. בנוסף לכך, נבחן את רמת הקדושה של יום כיפור ואת השלכותיה על איסורי המלאכה שבו. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי צרכי שבת נעשים ביום טוב השיעור הקודם עסק במחלוקת האמוראים בנוגע לדין `הואיל`. בשיעור זה נדון בשאלה האם גם רבה המקבל את דין `הואיל` יכול לסבור שצרכי שבת נעשים ביום טוב. שאלה זו נבחן ברמת ניתוח הסוגיה עצמה, ואף נתמודד עם השאלה כיצד מתיישבים הדברים עם איסור הכנה. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי יסוד חיוב התעניות מבואר בגמרא שבזמן של שלום ימי התענית יהיו לששון ולשמחה, בשעת גזרה ישנה חובה להתענות, ואילו בזמן שאין גזרה ואין שלום רצו מתענים רצו אין מתענים. בשיעור זה נברר את ההגדרה המדויקת למצב של שלום ולמצב של גזרה. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי שיחה בענייני תשובה שיחה זו הועברה בצום גדליה ועוסקת בענייני תשובה. מהן הדרישות מיהודי בעשרת ימי תשובה? כיצד מעוררים בנו הימים הנוראים רצון המיוחד שיכול להוביל לתשובה ולהתקדמות? מהי משמעות המושג 'לפנים משורת הדין', וכיצד הוא קשור לתשובה? קש"ת - ענייני תשובה
הרב ברוך גיגי גדר מצוות קריאת שמע האם מצוות קריאת שמע היא מצווה מן התורה או מדרבנן? כיצד יש להסביר את הפסוקים לפי כל אחת מן הדעות הללו? מהו הגדר המדויק של מצוות קריאת שמע, האם מדובר בקבלת עול מלכות שמיים או שמא מדובר באופן מסוים של לימוד תורה? קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי יסודות האמונה בקריאת שמע בשיעור הקודם הצגנו את המתח שבין הגדרת קריאת שמע כקבלת עול מלכות שמיים לבין הגדרתה כסניף של תלמוד תורה. נדמה שהיישוב למתח זה נעוץ בחילוק שבין פעולת המצווה לבין קיום המצווה. בנוסף, נדמה כי התכנים שמכילה קריאת שמע אינם רק הכרזה כללית על קבלת עול מלכותו יתברך, אלא אמורים להחדיר באדם את יסודות האמונה. בשיעור זה נתמקד בהבנת המסגרת הכללית של קריאת שמע ובניתוח של מצוות תלמוד תורה המופיעה בפרשייה הראשונה. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי אהבת ה' - הקריאה המתמדת הפרשה הראשונה של קריאת שמע פותחת במצוות אהבת ה'. כיצד ניתן לצוות על רגש האהבה? נדמה כי התשובה לשאלה זו טמונה בקריאה המתמדת של הקב`ה כלפינו, ובאהבתו אותנו. קריאה זו גורמת לכך שמאמץ מסוים מצידנו יוביל בהכרח לאהבת ה'. לפי עיקרון זה ניתן גם להבין את שייכותה של מצוות תפילין לפרשה זו. בתפילין אנו מביעים באופן ממשי את זיקתנו לקב`ה, ובאופן מקביל, קובעת הגמרא, לובש גם הקב`ה תפילין אשר מכילים פסוקים העוסקים באהבת ה' לעם ישראל. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי מצוות המזוזה ומצוות ציצית מהו תפקידה של מצוות מזוזה בפרשה הראשונה של שמע? נדמה כי המזוזה מהווה מעין הכרזה על כך שבית האדם הוא ביתו של הקב`ה. באמצעות הבנה זו ניתן להסביר את הסגוליות של שמירת המזוזה על הבית. הכרזה זו משתלבת היטב עם היסודות של פרשה ראשונה בקריאת שמע - אהבת ה' והזיקה ההדדית שבין עם ישראל לקב`ה. באופן דומה מתבארת גם מצוות ציצית ושייכותה לקריאת שמע - הציצית נמצאת תמיד על גופו של האדם כחלק מבגדיו, והיא מכריזה על זיקתו של האדם לקב`ה. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי קריאת שמע - מסגרת חיי האדם בחלקו הראשון של השיעור נשלים את הדיון בפרשה האחרונה של קריאת שמע ובעיקר במצוות זכירת יציאת מצרים. מדוע השמיט הרמב`ם מצוה זו ממניין המצוות? ייתכן כי לדעת הרמב`ם מצוות זכירת יציאת מצרים היא חלק ממצוות קריאת שמע, והדבר משתלב עם יסוד מצוות קריאת שמע - קבלת עול מלכות שמיים. בהמשך השיעור ננסה להראות כיצד מצוות קריאת שמע מהווה את מסגרת חיי היהודי: ק`ש שחרית וערבית; קריאת שמע של קרבנות וק`ש שעל המיטה; וכן ק`ש ערב ברית המילה, וק`ש בשעת הפטירה. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי זמן קריאת שמע של ערבית המשנה הראשונה במסכת ברכות אומרת שזמן קריאת שמע של ערבית הוא משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מדוע המשנה תולה את זמן ק`ש באכילת תרומה? ייתכן שהדבר תלוי בחקירה יסודית בזמן ק`ש - האם מדובר בזמן שכיבה, או שמא זמן השכיבה הוא סימן ללילה. בנוסף, ייתכן שהמשנה מעוניינת לקשור את קריאת שמע לעולם המקדש והכהנים, בבחינת `ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש`. בסוף השיעור נתחיל לדון בדברי הראשונים באשר למנהג העולם לקרוא את שמע טרם צאת הכוכבים. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי קריאת שמע מפלג המנחה רבנו תם סבור שניתן באופן עקרוני לצאת ידי חובת קריאת שמע כבר מפלג המנחה, וזאת אליבא דרבי יהודה שמגביל את זמן מנחה לפלג המנחה. כיצד ניתן להבין שיטה זו? בשיעור ננסה להוביל שתי דרכים בהבנת שיטת רבנו תם, הדרך האחת מיוסדת על כך שזמן זה הוא זמן שכיבה, וזאת לאור שיטת רבנו תם הכללית באשר לזמני היום. הדרך השנייה טוענת שהחל מפלג המנחה מדובר כבר בלילה של עולם המקדש, ולאור זאת ניתן לקרוא את שמע החל מן הזמן הזה. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי תפילת ערבית מוקדמת בשיעור הנוכחי נמשיך לעסוק בשיטות הראשונים השונות כיצד יש לנהוג כאשר מתפללים תפילת ערבית טרם צאת הכוכבים. נדון בדברי הראשונים ביחס לשיטת ר`ת - הטוען שניתן לצאת ידי חובת קריאת שמע כבר מפלג המנחה אליבא דרבי יהודה, האם ניתן להתפלל מנחה לאחר הפלג המנחה ומיד לאחר מכן ערבית; נעסוק בשיטת רבנו יונה, שיש לחזור ולקרוא שתי פרשיות ראשונות של שמע לאחר צאת הכוכבים. וכן נדון במנהג הנפוץ בקרב עדות ישראל הלכה למעשה. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי זמן ערבית וקריאת שמע בארצות הצפון מנהג רווח מימות הקדמונים היה להתפלל ערבית זמן רב קודם צאת הכוכבים, ואפילו לפני פלג המנחה. תרומת הדשן טוען שעל אף שאין בסיס הלכתי למנהג זה, הרי שכיוון שרבים וטובים נהגו כך ניתן לאמץ מנהג זה. ייתכן שיש מקום ללמד זכות על מנהג זה, לאור היסוד של זמן קריאת שמע של ערבית לפי 'זמן שכיבה', וכן לפי העיקרון של 'תפילות אבות תקנום', כך שזמן תפילת ערבית אינו כפוף להקטרת אברים ופדרים במקדש, אלא לסיום יומו של האדם. ענין נוסף שנדון בשיעור הוא המנהג לקיים מניינים מאוחרים בשבתות, כך שלא ניתן לקרוא קריאת שמע בזמנה במסגרת המניין. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי יום השנה להסתלקות מו"ר הרב עמיטל השיעור עוסק בדין `דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום`. הקדמה קצרה על הרב עמיטל, שכל הנפגש אתו חש בדרכי הנועם שלו. הדין של דרכי התורה כדרכי נועם, במקומות שונים בש`ס ובפירושים על התורה, כטעם ערכי ומרכזי למצוות שונות. העלאת הדילמות: האם נשתמש בדין זה כעומד בפני עצמו, או ככלל פסיקה בדין [כבדין של בר מצרא], ועד כמה נותן דין זה סמכות יתרה לחכמים. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב ברוך גיגי תפילה דאורייתא או דרבנן - מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן הרמב`ם סבור שמצווה מן התורה להתפלל בכל יום. הרמב`ן חולק, ולדעתו מצוות התפילה אינה אלא מדרבנן. בשיעור זה ננסה לעמוד על יסודות התפילה לדעת ראשונים אלו. במסגרת שיטת הרמב`ם נראה כי יסוד התפילה הוא עצם הקשר שבין האדם לבין הקב`ה. הרמב`ן לעומת זאת ממקד את התפילה בבקשת הצרכים על ידי האדם. שתי גישות אלו באות לידי ביטוי גם בדברי תלמידי רבנו יונה בראשית מסכת ברכות באשר לחשיבות שבסמיכת גאולה לתפילה. קש"ת - תפילה
הרב ברוך גיגי משמעותה של תפילה בשעת צרה הרמב`ן - הסבור שתפילה בכל יום אינה מצווה מן התורה - מודה גם הוא שתפילה בשעת צרה מחויבת מן התורה. גם הרמב`ם נותן מקום מיוחד לתפילה בעת הצרה. מהי משמעותה של תפילה זו? נדמה שלדעת הרמב`ן מטרת תפילה זו היא להחזיר את יחס התלות שהאדם אמור להרגיש כלפי הקב`ה למקומו הנכון. לדעת הרמב`ם מטרת התפילה בשעת הצרה דומה לתשובה על החטא, חזרה לעמידה ישירה אל מול הקב`ה. הבנות אלו של הראשונים קשורות להבנתם היסודית את מטרת התפילה היומיומית של האדם. קש"ת - תפילה
הרב ברוך גיגי מצוות שופר - שמיעה או תקיעה השיעור עוסק במחלוקת הראשונים בשאלה האם מצוות שופר היא שמיעה (לשמוע קול שופר) או לתקוע. השיעור מתחיל ממקורות היסוד בפסוקים, מבסס את שיטת הרמב`ם (חיוב בשמיעה), ור`ת (חיוב בתקיעה), מתרץ את קושיות השאגת אריה על שיטת הרמב`ם, ומבהיר מדוע לדעת ר`ת ניתן להשתמש בשופר בדין שומע כעונה. במהלך הבהרה זו, מתחדש החילוק בין קול זעקה לקול תקיעה ובין ראש השנה לשאר תעניות. קש"ת - תשובה וימים נוראים
הרב ברוך גיגי מצוות שופר - שמיעה או תקיעה השיעור ממשיך לעסוק במחלוקת ר`ת והרמב`ם בשאלה האם מצוות השופר היא בשמיעה או בתקיעה. בשיעור הוצע שהחילוק הקיים בדין שומע כעונה - האם הוא כעונה ממש או לאו כעונה ממש מהווה אפשרות נוספת להסברת המחלוקת. בסיומו, השיעור עוסק בשאלה מטרת התקיעה (המלכה או זיכרון) כעומדת בשורש המחלוקת. קש"ת - תשובה וימים נוראים
הרב ברוך גיגי מצוות שופר - שמיעה או תקיעה בתחילת השיעור מועלת אפשרות להעמיד את מחלוקת הרמב`ם ותוס' (האם מצוות השופר היא שמיעה או תקיעה), במחלוקת רש`י והרמב`ם האם שומע כעונה הנו כעונה ממש או שהוא מקבל את דין השומע (מחלוקת בענייני הפסק בתפילה). בהמשך, מועלת נ`מ למחלוקת הרמב`ם והתוס' בנוגע לשאלת חובת הברכה (על השומע או על המשמיע) בתקיעת שופר רגילה ובתקיעה של גברים לנשים. בסיום השיעור, נידונה שאלת הצמדת זיכרונות למלכויות. קש"ת - תשובה וימים נוראים
הרב ברוך גיגי שיחת פתיחת שנה שיחות תשעו

עמודים