הרב ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי עלה לארץ ממרוקו בגיל 11, והצטרף לישיבת הר עציון בשנת תשל"ה. הוא הוסמך לרבנות בישיבה, וסיים תואר B.Ed במכללת הרצוג להכשרת מורים. בשנים תשמ"ג-תשמ"ח שימש הרב גיגי כר"מ בישיבת ההסדר "מעלות", ומאז שנת תשמ"ח הוא משמש כר"מ בישיבת הר עציון. כיום משמש הרב גיגי כר"מ של בני שיעור ד' בישיבה, ובמקביל משמש כרב בית הכנסת הספרדי באלון-שבות ומלמד בבית המדרש לנשים שבמגדל-עוז. הוא לימד במשך שנים רבות במכון להכשרת טוענות רבניות שע"י מוסדות אור-תורה. ביום שני, ב' בטבת ('זאת חנוכה'), תשס"ו, בבית המדרש של ישיבת הר עציון, הרב ברוך גיגי שליט"א, הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ויבל"א הרב אהרן ליטנשטיין שליט"א, ויחד עם הרב יעקב מדן שליט"א והרב משה ליכטנשטיין שליט"א.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב ברוך גיגי קניין דברים בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי מרא קמא בחזקת ג' שנים בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי נישאת לעד כאשר היא טוענת ברי לי בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי דידי חטפי בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי לשון הרע בפני שלושה בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי בין ישראל לעמים בירושה בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי ירושת הארץ בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי הרשאה בספק ירושה בבכור ובפשוט בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי ירושה אין לה הפסק בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי כן בנות צלפחד דוברות בקיאות חולין
הרב ברוך גיגי פדיון מעשר שני 2 גמרא בבא מציעא
הרב ברוך גיגי גדרי מצוות שופר הרמב`ם ור`ת נחלקו בגדרה של מצוות שופר: לדעת הרמב`ם המצוה היא השמיעה, ואילו רו`ת סבור שהמצוה הינה התקיעה בשופר. מחלוקת נוספת ביניהם היא בשאלה האם ניתן להפעיל את הכלל שומע כעונה בתקיעת שופר. מהן הסברות העומדות מאחורי מחלוקות אלו? האם יש מקום לקשרבין דיונים הלכתיים אלו לגדרה המחשבתי של מצוות השופר בראש השנה? קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי מנהגי תקיעת השופר בשיעור זה ננסה לבחון את היחס שבין תקיעות השופר לפני מוסף -תקיעות דמיושב, לבין התקיעות שעל סדר הברכות. הראשונים התלבטו בשאלה מדוע אנו מברכים דווקא על תקיעות דמיושב, כאשר מן הגמרא נראה שעיקר מצוות השופר הינה על סדר הברכות. בשיעור ננתח את שיטותיהם של הרי`ף, בעל המאור והרמב`ן בתשובתם לשאלה זו. קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי הלכה ומחשבה במצוות שופר בשיעור הקודם דנו במחלוקת הרמב`ם ור`ת באשר לגדרה המדויק של מצוות שופר - תקיעה או שמיעה. בשיעור זה נמשיך ונדון בהיבטים שונים של מחלוקת זו: הרמב`ם סבור כי לו הייתה המצווה בתקיעה לא יכול היה השומע לצאת ידי חובה מדין שומע כעונה. מדוע, וכיצד הדבר מתקשר לחקירה היסודית בדין שומע כעונה? כיצד ייתכן להגדיר את מצוות השופר כשמיעה, כאשר ראש השנה נחשב כיום המלכתו של הקב`ה, המלכה שמתבטאת בתקיעה? קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי שיחה לימים הנוראים קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי מצוות כורך מהי הכריכה שאנו מקיימים כיום בליל הסדר, האם מדובר במצווה מדרבנן ממש או שמא זוהי פעולה הנעשית כזכר למקדש בלבד? שאלה זו משליכה על כמה דיונים הלכתיים במצוות הכורך: האם מותר להפסיק בדיבור בין ברכת המצה והמרור לבין הכורך, האם יש לטבל את הכורך בחרוסת, שיעור המרור לכורך ועוד. חלקו השני של השיעור יעסוק במשמעות הרעיונית של הכורך: כיצד ניתן לכרוך את המצה - סמל הגאולה - עם המרור - סמל השעבוד? קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי הלל בליל הסדר קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי קדושת ראש השנה וראש חודש בשיעור זה נעסוק ביחס שבין קדושת ראש השנה וקדושת ראש חודש. נבחן את השאלה האם מדובר בשתי קדושות נפרדות, או שמא מכיוון שימים אלו מחוברים מעצם הגדרתם הרי שקדושה אחת היא. עיקר הדיון יתמקד בשאלת הגמרא - האם מזכירים את ראש חודש בתפילת ראש השנה, וכן בטיב הקרבנות שמקריבים באותו היום. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי קדושת השבת, המועדים ויום הכיפורים מהו היחס בין איסורי מלאכה לקדושת היום? בשיעור זה נעסוק בהבדלים שבין איסורי המלאכה בשבת ויו`ט, ואף נברר האם הבדלים אלו נובעים מקדושתם השונה של הימים. בנוסף לכך, נבחן את רמת הקדושה של יום כיפור ואת השלכותיה על איסורי המלאכה שבו. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי צרכי שבת נעשים ביום טוב השיעור הקודם עסק במחלוקת האמוראים בנוגע לדין `הואיל`. בשיעור זה נדון בשאלה האם גם רבה המקבל את דין `הואיל` יכול לסבור שצרכי שבת נעשים ביום טוב. שאלה זו נבחן ברמת ניתוח הסוגיה עצמה, ואף נתמודד עם השאלה כיצד מתיישבים הדברים עם איסור הכנה. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי גדר מצוות קריאת שמע האם מצוות קריאת שמע היא מצווה מן התורה או מדרבנן? כיצד יש להסביר את הפסוקים לפי כל אחת מן הדעות הללו? מהו הגדר המדויק של מצוות קריאת שמע, האם מדובר בקבלת עול מלכות שמיים או שמא מדובר באופן מסוים של לימוד תורה? קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי יסודות האמונה בקריאת שמע בשיעור הקודם הצגנו את המתח שבין הגדרת קריאת שמע כקבלת עול מלכות שמיים לבין הגדרתה כסניף של תלמוד תורה. נדמה שהיישוב למתח זה נעוץ בחילוק שבין פעולת המצווה לבין קיום המצווה. בנוסף, נדמה כי התכנים שמכילה קריאת שמע אינם רק הכרזה כללית על קבלת עול מלכותו יתברך, אלא אמורים להחדיר באדם את יסודות האמונה. בשיעור זה נתמקד בהבנת המסגרת הכללית של קריאת שמע ובניתוח של מצוות תלמוד תורה המופיעה בפרשייה הראשונה. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי אהבת ה' - הקריאה המתמדת הפרשה הראשונה של קריאת שמע פותחת במצוות אהבת ה'. כיצד ניתן לצוות על רגש האהבה? נדמה כי התשובה לשאלה זו טמונה בקריאה המתמדת של הקב`ה כלפינו, ובאהבתו אותנו. קריאה זו גורמת לכך שמאמץ מסוים מצידנו יוביל בהכרח לאהבת ה'. לפי עיקרון זה ניתן גם להבין את שייכותה של מצוות תפילין לפרשה זו. בתפילין אנו מביעים באופן ממשי את זיקתנו לקב`ה, ובאופן מקביל, קובעת הגמרא, לובש גם הקב`ה תפילין אשר מכילים פסוקים העוסקים באהבת ה' לעם ישראל. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי מצוות המזוזה ומצוות ציצית מהו תפקידה של מצוות מזוזה בפרשה הראשונה של שמע? נדמה כי המזוזה מהווה מעין הכרזה על כך שבית האדם הוא ביתו של הקב`ה. באמצעות הבנה זו ניתן להסביר את הסגוליות של שמירת המזוזה על הבית. הכרזה זו משתלבת היטב עם היסודות של פרשה ראשונה בקריאת שמע - אהבת ה' והזיקה ההדדית שבין עם ישראל לקב`ה. באופן דומה מתבארת גם מצוות ציצית ושייכותה לקריאת שמע - הציצית נמצאת תמיד על גופו של האדם כחלק מבגדיו, והיא מכריזה על זיקתו של האדם לקב`ה. קש"ת - קריאת שמע
הרב ברוך גיגי קריאת שמע - מסגרת חיי האדם בחלקו הראשון של השיעור נשלים את הדיון בפרשה האחרונה של קריאת שמע ובעיקר במצוות זכירת יציאת מצרים. מדוע השמיט הרמב`ם מצוה זו ממניין המצוות? ייתכן כי לדעת הרמב`ם מצוות זכירת יציאת מצרים היא חלק ממצוות קריאת שמע, והדבר משתלב עם יסוד מצוות קריאת שמע - קבלת עול מלכות שמיים. בהמשך השיעור ננסה להראות כיצד מצוות קריאת שמע מהווה את מסגרת חיי היהודי: ק`ש שחרית וערבית; קריאת שמע של קרבנות וק`ש שעל המיטה; וכן ק`ש ערב ברית המילה, וק`ש בשעת הפטירה. קש"ת - קריאת שמע

עמודים