הרב ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי עלה לארץ ממרוקו בגיל 11, והצטרף לישיבת הר עציון בשנת תשל"ה. הוא הוסמך לרבנות בישיבה, וסיים תואר B.Ed במכללת הרצוג להכשרת מורים. בשנים תשמ"ג-תשמ"ח שימש הרב גיגי כר"מ בישיבת ההסדר "מעלות", ומאז שנת תשמ"ח הוא משמש כר"מ בישיבת הר עציון. כיום משמש הרב גיגי כר"מ של בני שיעור ד' בישיבה, ובמקביל משמש כרב בית הכנסת הספרדי באלון-שבות ומלמד בבית המדרש לנשים שבמגדל-עוז. הוא לימד במשך שנים רבות במכון להכשרת טוענות רבניות שע"י מוסדות אור-תורה. ביום שני, ב' בטבת ('זאת חנוכה'), תשס"ו, בבית המדרש של ישיבת הר עציון, הרב ברוך גיגי שליט"א, הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ויבל"א הרב אהרן ליטנשטיין שליט"א, ויחד עם הרב יעקב מדן שליט"א והרב משה ליכטנשטיין שליט"א.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון -חלק ו', פסיק רישא כאשר למדנו את יסוד הפטור של דבר שאין מתכוון, העלנו שלוש סברות בסיסיות לכך שרבי שמעון פוטר בו. מהגמרא בשבת קלג ע"א משמע כלל חדש- כאשר אנו יודעים באופן ודאי שמהפעולה הנעשית תיווצר פעולה נוספת, אף רבי שמעון מודה שחייב- פסיק רישא ולא ימות. בשיעור זה נסביר מדוע רבי שמעון מחייב בפסיק רישא לפי כל אחד משלושת ההסברים שהבאנו לכך שרבי שמעון פוטר בדבר שאין מתכוון. בנוסף, נראה מחלוקת ראשונים בהיקף דין פסיק רישא, ונסביר בהתאם לסברות היסוד של דין זה. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון חלק ז' - פסיק רישא, חלק ב' בשיעור זה נבחן את היחס בין פסיק רישא דלא ניחא ליה לבין פסיק רישא דלא איכפת ליה. בנוסף, נעיין בשתי סוגיות נוספות, ומתוך כך נראה תובנה נוספת בדין פסיק רישא. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון -חלק ח', דיון נרחב בשיטת הערוך ובהיקפה ראשונים רבים הביאו את שיטת הערוך שסבר שרבי שמעון הודה רק בפסיק רישיה דניחא ליה, אך בפסיק רישיה דלא ניחא ליה פטר. חלק מהראשונים הבינו שדברים אלו של הערוך מוסבים אך ורק על הלכות שבת, אך בכל התורה כולה אין הם שייכים. אלא, שהערוך עצמו כתב כן לגבי דינים שאינם מהלכות שבת. בשיעור זה הרב מנסה להתמודד עם קושי זה ומציע מספר פתרונות. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון – חלק ט' , בירור וליבון שיטת הערוך בשיעור זה הרב ממשיך את העיסוק בשיטת הערוך ביחס לדין פסיק רישיה דלא ניחא ליה בשבת ובכל התורה כולה, ובגישות הראשונים השונות בנידון זה. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון - חלק י', המשך דיון במחלוקת הראשונים והערוך בשיעור זה נעיין בסוגיות שעלו בדיון בין הערוך לראשונים, לאור שיטותיהם השונות. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון - חלק י"א המשך הדיון במחלוקת הראשונים והערוך בשיעור הקודם עסקנו בסוגיות אשר עלו בדיון בין הערוך לשאר הראשונים. בשיעור זה נמשיך במגמה זו. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון - חלק י"ב, המשך הדיון במחלוקת הראשונים והערוך בשיעורים הקודמים דנו בסוגיות השונות שסביבם נסובה מחלוקת הערוך ושאר הראשונים. בשיעור זה נמשיך באותה המגמה ונעיין בשתי סוגיות: שבת קיא ע"א - מסוכרייא דנזייתא, ושבת קז ע"ב - מפיס מורסא. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון – חלק י"ג שיטת הרמב"ם בפסיק רישיה הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון – חלק י"ד, המשך הדיון בשיטת הרמב"ם בפסיק רישיה בשיעור זה נמשיך את הדיון בשיטת הרמב"ם בפסיק רישיה, ונדון בשתי סוגיות - 'התולש עולשין', שבת קג ע"א, וחתיית גחלים בשבת, כריתות כ ע"א. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי דבר שאין מתכוון - חלק ט"ו, קרוב לפסיק רישיה בשיעור זה הרב בוחן מקרים בהם אמנם אין כאן מציאות המוגדרת כדבר שאין מתכוון, אך עדיין אין היא מגיעה לרמת וודאות של פסיק רישיה. הלכות שבת (ד)
הרב ברוך גיגי יסודות בעבודת ה' - קריאת שמע (א') – יסוד החיוב ומקורו כבסיס לדיון בעבודת ה', נעסוק בשיעורנו בקריאת שמע ובתפילה. מקור החיוב של קריאת שמע הוא התורה, "בשכבך ובקומך". אולם, יש המבינים שקריאת שמע דרבנן, כנגד ראיות רבות. בפרשייה הראשונה של קריאת שמע, בה מופיע הביטוי (דברים ו'), קיים מתח מובנה. מצד אחד, ישנם ביטויים מהם עולה ש"הדברים האלה" מכוונים לביטויים ספציפיים, אותם צריך לשים על המזוזות וכדומה. אולם, במקביל אנו מוצאים ביטויים המושכים לכך שמדובר בביטוי נרחב לכל התורה כולה. במהלך השיעור יתבאר, שכל האפשרויות נכונות: מדובר בפסוקים מצומצמים, המייצגים את כל התורה כולה. בהתאם לכך יש להבין את הדעה לפיה קריאת שמע דרבנן: ישנה חובה לקרוא מהתורה בבוקר ובערב לאו דווקא את קריאת שמע, אך פסוקים אלו מייצגים את כלל התורה כולה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי קריאת שמע (ב') – יסוד החיוב ומקורו -המשך בשיעור הקודם התוודענו למחלוקת האמוראים בשאלה האם קריאת שמע היא מדאורייתא או מדרבנן. מחלוקת זו, כפי שבארנו, נעוצה בשאלה האם המילים "ובשכבך ובקומך" כוללים צו ספציפי של קריאה בזמנים אלו, או שזהו חלק מן הצו הכולל של מצוות תלמוד תורה ("ושננתם"), שיש להגות בתורה בכל עת ובכל מצב. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי קריאת שמע (ג) – "ומה הוא קורא?" בשיעור האחרון, הבאנו את תמצית השיטות באשר להיקף החיוב של קריאת שמע. היום, נדון בשיטות אלה מנקודת מבטם של הפסוקים. דבר זה ייעשה תוך פיתוח כיוון המחשבה שהעלנו בשיעור הראשון. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי קריאת שמע (ד) – "ומה הוא קורא?" שיטת הרמב"ם מהי החובה מהתורה בקריאת שמע, לפי הרמב"ם? פסוק אחד, הפרשה הראשונה, שתי הפרשיות או כל השלושה? בהקשר זה, נדון בחידושו של הרב סולוביצ'יק, לפיו מצוות זכירת יציאת מצרים היא חלק אינטגראלי מחובת קריאת שמע. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי קריאת שמע (ה) – קבלת עול מלכות שמים ופרשת ויאמר השבוע, נעלה הצעה נוספת להבנת שיטת הרמב"ם בחובת קריאת שמע. כיצד ניתן להסביר על ידי זה את שייכות פרשת 'ויאמר', הכוללת בתוכה את מצוות ציצית וזכירת יציאת מצרים, לקריאת שמע? יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי קריאת שמע (ו) – תלמוד התורה שבקריאת שמע בשיעור נעמיק בהשלכות של שיטת רבי שמעון בר יוחאי, שקריאת שמע היא קיום של תלמוד תורה. נדון במספר מקורות בהן ניתן לזהות יסוד זה, ונראה את מחלוקת התלמידים בכך. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי קריאת שמע (ז) מבנה קריאת שמע ומצוות ייחוד ה' קריאת שמע (ז) מבנה קריאת שמע ומצוות ייחוד ה' יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי גדרי מצוות הייחוד האם יש מצווה להאמין ב-ה'? יתירה מזאת: האם ניתן לצוות על אמונה, והאם אין פרדוקס מובנה בציווי להאמין שיש מצווה? נתמקד בעיקר בדעותיהם של הרמב"ם והרמב"ן, אך נסקור גם דעות ראשונים נוספות. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לאחר אמירת "שמע ישראל" אנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כפי שאמר יעקב לבניו, וכי שראה משה שאמרו המלאכים. בשיעור נעסוק בשאלה מה המשמעות של אמירה זו, ומדוע אנו אומרים אותה בלחש כל יום, מלבד יום הכיפורים. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (ב) – הייחוד העליון והייחוד התחתון נעמיק במהות אמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לאור הסוגיא בפסחים. מהם "ציקי הקדירה" להם מתאווה בת המלך? האם אמירת "ברוך שם..." היא מעלה עליונה יותר, או דווקא "ייחודא תתאה"? יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (א) – כיצד ניתן לצוות על אהבה? כיצד ניתן לצוות על אהבת ה'? כיצד ניתן לצוות על רגשות באופן כללי, כגון במצוות לא תחמוד? בשיעור הקרוב נעסוק בשתי הגישות המרכזיות לכך: אחת המתמקדת במעשים, ואחת הסוברת שאכן ניתן לצוות על רגשות. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ב') – "היאך היא הדרך לאהבתו" הרמב"ם מדגיש שחלק ממצוות אהבת ה' היא תחושת של "אהבה גדולה יתירה ועזה", ובכתביו מצינו שתי דרכים להגיע לאהבה זו: התבוננות בעולמו של ה', והתבוננות בתורתו ובמצוותיו. נעסוק בשתי דרכים אלו, בביטויים בפרק י"ט בתהילים, ובהשלכותיהם הקיומיות. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ג') – ההתבוננות בבריאה וההתבוננות בתורה בשיעור הקודם ראינו את שני הדרכים שמציג הרמב"ם לאהבת ה': על ידי התבוננות בבריאה והתבוננות בתורה ובמצוות. בשיעור זה נעמיק בשני הדרכים, נעמוד על היחס ביניהם ונסביר את הרעיון היסודי שעומד בשורשם. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ד') – מאהבה לגאולה בשיעורים הקודמים למדנו על הדרכים להגיע לאהבת ה': ההתבוננות בעולם וההתבוננות בתורה ובמצוות. בשיעור זה נראה כיצד הדברים באים לידי ביטוי בברכות קריאת שמע ובתפילת ותיקין. כמו כן, נעמוד על היחס בין אמרי הפה להגיון הלב, וכיצד מתוך אהבת ה' מגיעים לגאולה, ה' צורי וגואלי. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ה') – "ותבוא האהבה בהכרח" הרמב"ם כותב שבעקבות ההתבוננות במצוות ה' ופעולותיו "תבוא האהבה בהכרח". לאור השאלה כיצד מגיעים "בהכרח" לאהבת ה', נעסוק בשאלה היסודית "מהי אהבת ה'?". האם מדובר ברצון לעשות את מצוות ה' או מעשים של דבקות ב-ה', בידיעת ה' והשגתו או ברגש ההערצה וההתפעלות? בשאלה זו נעסוק בשכל, אך ננסה גם לחוש את הדברים ולהרגיש אותם. יסודות בעבודת ה' (ב)

עמודים