הרב ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי עלה לארץ ממרוקו בגיל 11, והצטרף לישיבת הר עציון בשנת תשל"ה. הוא הוסמך לרבנות בישיבה, וסיים תואר B.Ed במכללת הרצוג להכשרת מורים. בשנים תשמ"ג-תשמ"ח שימש הרב גיגי כר"מ בישיבת ההסדר "מעלות", ומאז שנת תשמ"ח הוא משמש כר"מ בישיבת הר עציון. כיום משמש הרב גיגי כר"מ של בני שיעור ד' בישיבה, ובמקביל משמש כרב בית הכנסת הספרדי באלון-שבות ומלמד בבית המדרש לנשים שבמגדל-עוז. הוא לימד במשך שנים רבות במכון להכשרת טוענות רבניות שע"י מוסדות אור-תורה. ביום שני, ב' בטבת ('זאת חנוכה'), תשס"ו, בבית המדרש של ישיבת הר עציון, הרב ברוך גיגי שליט"א, הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ויבל"א הרב אהרן ליטנשטיין שליט"א, ויחד עם הרב יעקב מדן שליט"א והרב משה ליכטנשטיין שליט"א.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ו') – מדרגות באהבת ה' בשיעור הקודם ראינו את ההתפעלות מהעוצמה הא-לוהית, המביאה את האדם לגילוי שכל פרט מהבריאה הוא חלק מהחכמה הא-לוהית. מבט זה, מוביל את האדם להכרה שאין עוד מלבדו. בנוסף, יסוד קיום המצוות נעוץ בדבקות ב-ה', והתבוננות זאת מביאה להכרה שאין עוד מלבדו. בכך, אנו מגיעים לשלב עליון באהבת ה'. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ז') – "אני ישנה וליבי ער", חלק א' שיר השירים הוא משל לאהבת ה' את כנסת ישראל או את האדם. בשיעור זה ננתח את שירי שיר השירים, את השתלשלות הקשר ממצב של ריחוק להדבקות וקרבה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ח') – "אני ישנה וליבי ער" (המשך) מה גורם לדוד להתגלות לבסוף? בשיעור זה נעסוק ביחס שבין הגוף הישן לבין הנשמה שערה, "אני ישנה וליבי ער", ובקשר שבין היגיעה לבין המציאה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ט') – הדרכים לאהבת ה' השלמה רבי מנחם מנדל מקוצק ביאר את הפסוק "על לבבך" כהנחת הדברים על הלב, וכשייפתח: יכנסו פנימה. בשיעור זה נלמד על שני מקומות בהם הרמב"ם עוסק בדרך להגיע לאהבת ה' השלימה, במורה הנבוכים ובהלכות תשובה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (י') – עד היכן אהבת ה'? בכל נפשך בספרי מביאות דרישות שונות בחובת אהבת ה', לאור הפסוק "בכל נפשך". בשיעור נתמקד ביחס בין דברי רבי אליעזר לדברי רבי עקיבא, העוסקים גם בהכרעת האדם במקרה של התנגדות בין אהבת ה' לבין חייו. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (י"א) – שני סוגיי מסירות נפש באהבת ה' כאשר אדם אוהב את ה', הוא מוכן למסור את נפשו על קיום מצוותיו. מסירות נפש זו יכולה להתבטא במסירת גופו למיתה, אך גם בוויתור על ערכים ועקרונות רוחניים. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (י"ב) – אהבהו על הבריות קיום נוסף של מצוות אהבת ה' הוא בציווי "אהבהו על הבריות", לגרום לאחרים לאהוב את ה'. דרך זו באה לידי ביטוי באופן ישיר, בפניה לאחרים, וגם באופן עקיף, מתוך מעשי האדם אנשים לומדים ומושפעים, ורוצים להתקרב ל-ה'. בשיעור גם נראה את הביטוי של שני הפנים במצוות קידוש השם - קידוש השם במצוות החמורות וביום יום, וכן את השינוי שחל בין תקופת האבות לבין אחר מתן תורה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (י"ג) – אהבת ישראל ואהבת ה' – חלק א' "ואהבת לרעך כמוך". לכאורה מדובר בביטוי מופרז, אך לאור עיסוקנו באהבת ה' ובקרבת הנשמה לבוראה, ניתן להבין זאת כפשוטו. בנוסף, נבחן שתי מצוות, חובת ערבות במצוות והאיסור לנקום ולנטור, שניתן ללמוד מהן על אחדות הנשמות בעם ישראל. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (י"ד) – אהבת ישראל ואהבת ה' – חלק ב' בשיעור זה נפתח את רעיון הקשר בין האחדות בתוך עם ישראל ואהבת האחר, לבין אהבת ה'. נתעמק בדברי הלל ש"דעלך סני לחברך לא תעביד" זה הבסיס של כל התורה, וביחס בין כלל זה לבין "ואהבת לרעך כמוך". יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ט"ו) – אהבת ישראל ואהבת ה' – חלק ג' בהמשך לשיעורים האחרונים, בשיעור זה נפתח את העיסוק באהבת ה' ואהבת ישראל, ואת הקשר ביניהם. זאת, על ידי עיסוק במצוות תפילין ובברכת שים שלום. בגמרא בברכות נאמר ש-ה' מניח תפילן, וכפי שעם ישראל מייחדים אותו כך גם הוא מייחד את עם ישראל. בברכת שים שלום, השלום עובר כחוט השני בכל הבקשות של עם ישראל, כביטוי לאחדות המגיעה מתוך ייחוד והקשר עם ה'. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי אהבת ה' (ט"ז) – לא תשנא את אחיך בשיעור נעסוק באיסור "לא תשנא את אחיך בלבבך", המלד על איסור השנאה בלב, וייתכן גם על איסור הפגנת השנאה. בנוסף, נעסוק בשני מקורות מהם עולה שיש דווקא היתר לשנוא: דין שנאת מסית ושנאת עובר עבירה, ונראה ששנאה זו מוגבלת לשנאת המעשה יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (א') בשיעור זה נתחיל לעסוק בתלמוד התורה. האם אליו כיוון הרמב"ם כשכתב "העיקר הגדול שהכל תלוי בו"? בשיעור גם נעמוד על המדרגות השונות בעבודת ה', החל מקיום המצוות, דרך התקדשות במותר ועד העבודה בכל לבבך ובכל נפשך, ובשיא - "בכל דרכיך דעהו". כיצד התפילה משתלבת במארג זה, ומדוע גם היא מכונה עבודה שבלב? יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ב') – עבודת ה' בתורה חז"ל ראו בתפילה ובתלמוד התורה ביטויים לעבודת ה'. בשיעור זה נעסוק בעבודת ה' דרך תלמוד התורה, וביחס המשלים שי לתלמוד התורה ולתפילה. כמו כן, נראה שגם עבודת המקדש כונתה עבודה, ושחז"ל ראו בתלמוד התורה ובתפילה "תחליפים" לעבודה זו. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ג') – ללמוד וללמד הרמב"ם מונה את מצוות לימוד תורה לעצמו ומצוות לימוד תורה לאחרים כמצווה אחת, בניגוד לשאר מוני המצוות. בשיעור ננסה לעמוד על מקור הקשר בין המצווה ללמוד למצווה ללמד, ומתוכה על התודעה שיש בלימוד התורה, כהתקשרות לנותן התורה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ד') – משה והשתלשלות התורה שבעל פה בהמשך לשיעור הקודם, נעסוק הפעם בהשתלשלות התורה שבעל פה. מה היחס בין התורה כפי שמשה נתן אותה, לבין התורה שבעל פה, מיסודו שלרבי עקיבא ותלמידיו? נעסוק בשאלות אלו, לאור המדרש על הגעתו של משה רבינו לבית המדרש של רבי עקיבא. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ה') – יום אשר עמדת אנו מצווים לזכור ולהעביר לדורות הבאים את סיפור מעמד הר סיני והתגלות ה'. כיצד ניתן לצוות לדור שלא היה בזמן המעמד, לזכור ולהעביר לבניו זיכרון שלא חוו. ננסה להסביר מצווה זו, לאור שני הפנים שיש בזיכרון המעמד: הלימוד השכלי והעברת החוויה האמונית. על מנת להעמיק בכך, נעסוק בשיעור זה בהרחבה במצוות הקהל, המביאה דואליות זו לידי ביטוי. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ו') – יום אשר עמדת - המשך בשיעור הקודם הזכרנו את מצוות הקהל, כמצווה המנציחה את מעמד הר סיני. בשיעור זה נעסוק במצווה המשלימה לה, קריאת התורה. אמנם קריאת התורה נועדה לדעת את המצוות, אך היא גם מהווה מעין טקס יומיומי של מעמד הר סיני. כפי שנראה בשיעור, ישנו קשר הדוק בין קריאת התורה למצוות ההקהל, ובין המערכת שלהם למערכת החקלאית-מצוותית. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ז') – תלמוד תורה ודרך ארץ – חלק א' בגמרא בברכות נחלקו רבי ישמעאל ורשב"י מהי הדרך הנכונה שיאחז בה האדם ביחס בין עבודת ה' לדרך ארץ: לדעת רבי ישמעאל יש לעשות כל דבר בזמנו, ואילו לדעת רשב"י על האדם ללמוד תורה כל הזמן, ועבודת האדמה תיעשה מאליה. בשיעור זה נעסוק בסתירה בין דבריהם לדבריהם במנחות, ובתירוצים שונים שנאמרו, ביניהם הסבר הקרן אורה על קבוצות שונות בעם ישראל. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ח') – תלמוד תורה ודרך ארץ – חלק ב' בהמשך לשיעור הקודם, נעסוק בשיעור זה במחלוקת רבי ישמעאל ורשב"י על היחס בין תלמוד תורה לבין דרך ארץ. נעלה מספר גישות לשאלת השילוב ביניהם דרך הסברי הראשונים השונים. האם עיסוק בדברים שאינם תלמוד תורה מצומצם למינימום ההכרחי, או שיש מקום לעשייתם גם "על חשבון" לימוד התורה? יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (ט') – תלמוד תורה ודרך ארץ – חלק ג' בשיעורים הקודמים דנו בשיטותיהם של רבי שמעון בר יוחאי ורבי ישמעאל בנוגע ליחס בין תלמוד תורה לדרך ארץ, ובדרכים השונות להסביר את שיטתם. בשיעור זה נעמיק בתשובתו של הרב משה פיינשטיין, המדגיש שיש מקום לעיסוק בענייני העולם הזה לא רק לצורך קיום העולם. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (י') – כתר תורה לפי חז"ל, ישנן שלושה כתרים שיכולים להיות על עם ישראל - כתר מלכות, כתר כהונה וכתר תורה. בשיעור נעמיק בהבנת המושג כתר, נעיין בתפקיד המלך ובתפקיד הכהן, ונראה כיצד כתר תורה עולה על כולם. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (י"א) – כתר תורה וכתר שם טוב בשיעור זה נמשיך לעסוק ביחס בין כתר תורה לבין כתר כהונה וכתר מלכות, דרך כתר רביעי: כתר שם טוב. נסקור את הדעות השונות בהסבר המושג כתר שם טוב, ונראה איך כל אחד מההסברים מאיר את הייחודיות של כתר תורה באור חדש. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (י"ב) – גדול תלמוד במשנה בפאה למדנו על מצוות שאוכלים את פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, ושם צויין ש"תלמוד תורה כנגד כולם". בשיעור נעסוק בביטוי זה ונדון כיצד בא לידי ביטוי ה"כנגד כולן" של תלמוד תורה. בנוסף, לאור הגמרא בקידושין המציינת ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", נעמיק ביחס שבין הלימוד לבין המעשה, ובשינוי העצום שיש כאשר חי את חיי המעשה מתוך תורה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (י"ג) – גדול תלמוד – חלק ב' בהמשך לשיעור הקודם, נעסוק בשיעור זה ביחס בין תלמוד ומעשה. נראה כיצד התלמוד משפיע על אופי ואיכות המעשה. בנוסף, נבאר את המחלוקת האם תלמוד קודם או מעשה קודם בשאלה איזו מערכת יחסים בין תלמוד למעשה אנו מחפשים: האם המעשה כטוב יותר עקב התלמוד, או שהתלמוד מקבל את חיזוקו ממעשה. יסודות בעבודת ה' (ב)
הרב ברוך גיגי תלמודו (י"ד) – תורה לשמה בשיעור זה נפתח את עיסוקנו במושג "תורה לשמה", עם ראשונים המפרשים את תורה לשמה כתורה המקושרת למעשה. כפי שנראה, יש מהראשונים שמעריכים את הלימוד העיוני לפי מידת יישומו. בנוסף, מבעלי התוספות עולה שיש בלימוד לשמה גם יסוד נפשי, שבאופן עקיף משפיע על עשיית המצוות בפועל. ההשלכה לכך תהיה בדרישה ללמוד לא רק לימודים שניתן ליישמם למעשה. יסודות בעבודת ה' (ב)

עמודים