הרב ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי עלה לארץ ממרוקו בגיל 11, והצטרף לישיבת הר עציון בשנת תשל"ה. הוא הוסמך לרבנות בישיבה, וסיים תואר B.Ed במכללת הרצוג להכשרת מורים. בשנים תשמ"ג-תשמ"ח שימש הרב גיגי כר"מ בישיבת ההסדר "מעלות", ומאז שנת תשמ"ח הוא משמש כר"מ בישיבת הר עציון. כיום משמש הרב גיגי כר"מ של בני שיעור ד' בישיבה, ובמקביל משמש כרב בית הכנסת הספרדי באלון-שבות ומלמד בבית המדרש לנשים שבמגדל-עוז. הוא לימד במשך שנים רבות במכון להכשרת טוענות רבניות שע"י מוסדות אור-תורה. ביום שני, ב' בטבת ('זאת חנוכה'), תשס"ו, בבית המדרש של ישיבת הר עציון, הרב ברוך גיגי שליט"א, הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ויבל"א הרב אהרן ליטנשטיין שליט"א, ויחד עם הרב יעקב מדן שליט"א והרב משה ליכטנשטיין שליט"א.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב ברוך גיגי גרם כיבוי (ד) - הלכה נחלקו הראשונים בפסיקת ההלכה בגרם כיבוי ביום טוב, ובגרם כיבוי בשבת. בעקבות זאת, נדון גם בגרמא בשאר מלכות. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי גרם כיבוי (ה) – בין גרם כיבוי למקרב כיבוי במשנה בשבת אסרו לתת מים בכלי שתחת הנר כדי לקבל את הניצוצות, משום שנחשב כמכבה. על פי דעת הבבלי, אפילו מי שמתיר גרם כיבוי, מודה שמקרב כיבוי אסור. בשיעור זה, נדון בהסברים השונים ביסוד דין מקרב כיבוי, ומדוע האוסרים מתירים לתת מים בצד טלית בוערת? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי גרם כיבוי (ו) – כיבוי וגרם כיבוי ביום טוב, לצורך אוכל נפש ושלא לצורך האם כיבוי הותר לצורך אוכל נפש? לשיטות שלא הותר, מדוע שונה משאר המלאכות. בשיעור זה נדון בשאלות הללו ועוד, לאור סוגיית עישון פירות ונתינת בשר על גבי גחלים. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי גרם כיבוי (ז) – כיבוי ביום טוב - המשך רבי יהודה וחכמים נחלקו האם מותר לכבות את הדליקה ביום טוב כדי להציל את הבית או הקדירה. לכאורה, מחלוקתם נעוצה בשאלת היתר כיבוי ביום טוב לצורך מכשירי אוכל נפש. אולם, לאור פסיקת הרמב"ם והרי"ף, הציעו הראשונים חלוקות שונות בתוך דיני כיבוי. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי גרם כיבוי (ח) – כיבוי ביום טוב (המשך), פסיקת הלכה בפסיקת השולחן ערוך מצאנו סתירה האם ביום טוב התיר לגמרי כיבוי לצורך אוכל נפש. בשיעור יובא הסברו של האגרות משה לסתירה, והעיקרון העומד מאחוריו. בנוסף, נדון בשיטת המגן אברהם המתיר בכיבוי מקרים מסוימים דווקא בשעת אכילה ובחולקים עליו,ובמחלוקת לגבי גריפת התנור. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת שוחט (ג) – חובל בשיעור זה נמשיך ונעסוק בגדי מלאכת חובל. הראשונים העלו יסודות נוספים לחיוב חובל (דש, צובע). מה הדין בחובל לצורך רפואה, כגון עוקר שן או מקיז דם וכיו`ב? מה דין מתן זריקה בשבת? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי כיבוי גז ביום טוב בשיעור זה נדון בהלכות כיבוי הגז הביתי ביום טוב. האם מותר לכבות על ידי הפסקת הברז הראשי, והאם המערכת כולה נחשבת כמערכת אחת? האם מותר להוריד את גובה הלהבות? בנוסף, נדון בתנאים לכיבוי על ידי גלישת מים, ועל ידי "חגז" (פיתוח של מכון צומת). שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת משרטט – חלק א' מדוע מלאכת משרטט לא מוזכרת במשנה אלא מובאת רק בגמרא? האם היא חלק מעיבוד העור, או הכנה לכתיבה? בשיעור נראה את מחלוקת הרמב"ם ורש"י בזה, ונעמוד על ההשלכות למחלוקת. כמו כן, נעסוק במשרטט בקרקע וכדומה שלא על מנת לכתוב או לחתוך. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת משרטט – חלק ב' בשיעור זה נמשיך לדון בשאלה האם משרטט חייב רק כאשר מכין למלאכות אחרות, או גם כאשר יש למלאכת משרטט חשיבות בפני עצמה. בהקשר זה, נעיין בחיוב השרטוט במזוזה, ובספקו של רבי עקיבא במשרטט לאחר הכתיבה. בנוסף, נדון בהקלטות היוצרות חריטות וברלוונטיות דין זה לימינו, וכן במשרטט באוכלין. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת מחתך – חלק א' בשיעור זה נפתח את הלימוד על מלאכת מחתך. כפי שנראה, ההגדרה הקלאסית היא מחתך לפי מידה קבועה, ואנו גם כאשר חותך במקום מסוים לצורך דבר מה, כגון להפריד בין הרך לקשה. בנוסף, נעסוק בהסברים השונים בשיטת הר"י מגאש, על ההבדל בין מסתת לבין קוצץ כלונסאות ובין מחתך למתקן מנא. לאור דיון זה נעלה שתי יסודות במלאכת מחתך, המשליכות גם על פותח בית הצוואר והמכין כוורת של קנים. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת מחתך – חלק ב' בשיעור זה נמשיך את עיסוקנו במלאכת מחתך - עד כמה הכוונה הנדרשת במלאכת מחתך צריכה להיות מוסבת על המידה שבה רוצה לחתוך? מה קורה כאשר חותך לפי מידה אך אין חשיבות למידה זו בעיניו? נדון גם בשיטת הירושלמי, שלא מזכיר מידה אלא את ההבדל בין בגד לעור, ובין מלאכת מחתך למלאכת קורע. לסיום, נעסוק במקרים מעשיים: חיתוך נייר טואלט, פתיחת פחית שתיה, והאפשרות שחיתוך קול ייחשב כמחתך. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת מחתך – חלק ג' בעבר עסקנו ביחס בין מלאכת תיקון כלי (מתקן מנא) לבין מלאכות הספציפיות. ננתח יחס זה גם בשאלת מלאכת מחתך, לאור גישת הרמב"ם. בנוסף, נעסוק בדין מחתך באוכלים, ובדוגמאות מעשיות שונות. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת מפשיט – חלק א' בשיעור זה נתחיל את העיסוק במלאכת המפשיט. גדר המלאכה, כך נראה, הוא בהכנה לשימוש העור לתעשייה. לאור יסוד זה, וסוגיית הגמרא הדנה בהיתר חכמים להפשיט את הקרבן בשבת, נדון בדבר שאינו מתכוון ומלאכה שאינה צריכה לגופה, במלאכת מפשיט. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי מלאכת מחשבת – מבוא (ב') איכות המעשה ב"מלאכת מחשבת" בשיעור זה נפתח את דיוננו בחלק השני של הביטוי מלאכת מחשבת - מחשבת. נראה, שביטוי זה משפיע על הדרישה לאיכות המעשה. מצד אחד, ישנן מקרים שנפטור כיוון שאין מחשבה מאחורי הפעולה (לא מלאכת אומנות), אך מצד שני ישנן מקרים שבהם נחייב כיוון שהמחשבה משלימה את הפעולה. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי שוחט (ד) - בעלי חיים שיש בהם דין נטילת נשמה באילו בעלי חיים יש דין נטילת נשמה? מהי הגדרת הכינה אותה מותר להרוג בשבת? מה דין התולעים הגדלים בפרות? מה דין בעלי חיים המתהווים מן הזיעה? האם מותר להרוג פרעושים משום צער? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי תופר (א) - 'והוא שקשרן' מהו הגדר של מלאכת תופר? מהו היחס בין מלאכה זו למלאכת קושר? האם גם במלאכה זו ישנו גדר של בר קיימא? האם ניתן להתחייב על אותה מלאכה גם משום קושר וגם משום תופר? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי תופר (ב) - בין תופר בשבת לתופר בכלאים מהו היחס בין הגדרת מלאכת תופר באיסורי שבת להגדרתה באיסור כלאי בגדים? האם גם בשבת ישנו גדר של שתי תכיפות? מה דין המותח חוט של תפירה? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי תופר (ג) שיעור זה יוקדש לסיטואציות שונות שעלו בפוסקים בדיני תופר. מה ניתן ללמוד מסוגית הידוק חוט של תפירה, לגדר מלאכת תופר? האם מותר לתחוב מחט בבגד? האם מותר להדביק מדבקות, סקוצ'ים וכיו`ב? מה דין הדבקת חיתולים? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי תופר (ד) - תפירה במוצרים שונים האם ישנו איסור תפירה בהדבקת עצים זה לזה? האם ישנו איסור תפירה באדם? באוכלין? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי קורע (א) מהו גדר מלאכת קורע? במשנה נאמר כי נדרש שהקריעה תהיה על מנת לתפור. מה טיבה של דרישה זו? האם העיקר היא הקריעה, והדרישה על מנת לתפור היא רק כדי שלא יהיה מקלקל, או שמא גדרה של המלאכה הוא דווקא בקורע על מנת לתפור, אבל קריעה בעלמא, אף כזו שיש בה תיקון אינה מלאכה. שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי קורע (ב) בשיעור הקודם התחלנו לעסוק במלאכת קורע, ובחנו את מהות הדרישה כי הקריעה תהיה על מנת לתפור. כיצד דרישה זו מסתדרת עם הסוגיה המחייבת בקורע על מתו ובחמתו, אף על פי שאינו על מנת לתפור? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי קורע (ג) בשיעור זה נדון בחידושו של 'שלחן ערוך הרב' בנוגע לקריעה בדבר שהוא גוף אחד. מה דין קריעת חוטים, חבלים, עורות ונייר? מה דין קריעת מעטפת נייר? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי קורע (ד) בתחילת שיעור זה נדון בחידושו של ה'ביאור הלכה' כי לא שייך איסור קורע אלא כשקורע באמצע והוא זקוק לשניהם. בהמשך השיעור, נדון במספר מקרים מעשיים: האם מותר לקרוע לצורך עונג שבת? מה דין קריעת שקיות אוכל? האם מותר לקרוע נייר עטיפה של מתנה בשבת? מה דין פתיחת ההדבקה בטיטולים ובפלסטרים? האם מותר לתלות מודעה בלוח מודעות על ידי נעיצת נעץ? מה דין הפרדת דפי פנקס? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי ממחק (א) מהו גדרה של מלאכת ממחק? מה בינה לבין מלאכת גוזז? האם ממחק הינו רק כאשר ממחק ליופי? מהו המגרר ראשי כלונסאות? מה דין המסתת את האבן? שיעורים בהלכות שבת
הרב ברוך גיגי ממחק (ב) הגמרא קובעת כי הממרח רטיה בשבת חייב משום ממחק. מהו המקרה ומהו האיסור? האם ישנו איסור למרוח משחה הנבלעת בבשר? שיעורים בהלכות שבת

עמודים