הרב ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי עלה לארץ ממרוקו בגיל 11, והצטרף לישיבת הר עציון בשנת תשל"ה. הוא הוסמך לרבנות בישיבה, וסיים תואר B.Ed במכללת הרצוג להכשרת מורים. בשנים תשמ"ג-תשמ"ח שימש הרב גיגי כר"מ בישיבת ההסדר "מעלות", ומאז שנת תשמ"ח הוא משמש כר"מ בישיבת הר עציון. כיום משמש הרב גיגי כר"מ של בני שיעור ד' בישיבה, ובמקביל משמש כרב בית הכנסת הספרדי באלון-שבות ומלמד בבית המדרש לנשים שבמגדל-עוז. הוא לימד במשך שנים רבות במכון להכשרת טוענות רבניות שע"י מוסדות אור-תורה. ביום שני, ב' בטבת ('זאת חנוכה'), תשס"ו, בבית המדרש של ישיבת הר עציון, הרב ברוך גיגי שליט"א, הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ויבל"א הרב אהרן ליטנשטיין שליט"א, ויחד עם הרב יעקב מדן שליט"א והרב משה ליכטנשטיין שליט"א.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב ברוך גיגי שיעור ראשון - נישואים בישראל ועכום בשיעור זה הוגדרה האבחנה בין האישות של הגויים לבין האישות של ישראל סביב מושג המשפטי של הקידושין, והובהרו ההשלכות של אבחנה זו על דיני פילגשות, ועל העונשים השונים שמוטלים על בגידה בנישואין במצבים השונים (בין בת ישראל לבן נוח, בת נוח ובן ישראל ובין שני בני נוח). קש"ת - יסודות אישות
הרב ברוך גיגי שיעור שני - גירושין בישראל ובעכום בתחילתו, השיעור מסיים את אפיון מחלוקת הראשונים (הרמב`ן והתוס') בנוגע לשאלה מהו הרובד ממנו נאסרו גויים באשת איש. בהמשך השיעור, נידון הפער בין יהודים לגויים סביב הליך הגירושין כפי שהוא מאופיין בירושלמי בריש קידושין ובסוגיה בסנהדרין מח ע`ב קש"ת - יסודות אישות
הרב ברוך גיגי שיעור שלישי - מצוות הקידושין השיעור עוסק במצוות הקידושין. בשיעור נידונה השאלה האם מדובר על מצווה עצמאית (רמב`ם, ריב`ש), נסמכת למה שמגיע אחריה (נישואין/פריה ורביה – רמב`ן), או הכשר מצוה בלבד (רא`ש בכתובות). השיעור התמקד בשיטת הרמב`ם. קש"ת - יסודות אישות
הרב ברוך גיגי שיעור רביעי - מצוות הקידושין הרמב`ם מנסח בשני אופנים בספר המצוות ובפתח הלכות אישות, ויש להבין את דעתו במדויק. קש"ת - יסודות אישות
הרב ברוך גיגי שיעור חמישי - מעשה הקניין בקידושין השיעור עוסק בהגדרת הקניין הייחודית בהליך הקידושין. השיעור מתמקד בשיטת רש`י והמאירי המדגישים את מגבלות הקניין, אך מציין גם לרמב`ם בנדרים יב ט ולגמ' בגיטין עז המדגישים דווקא את תוכנו. השיעור מאפיין שאין מדובר בקניין הגוף אך בנוגע לענייני האישות קיים רובד קנייני. קש"ת - יסודות אישות
הרב ברוך גיגי שיעור שישי - דרכי קניין הקידושין בתחילתו, השיעור מציע אלטרנטיבה עקרונית למושג הקניין על בסיס הפני יהושוע בקידושין כט ע`א וטוען כי כלל הקניינים נלמדו מקניין אישה ולא להפך. בהמשכו, השיעור מאפיין את חשיבות דרכי הקניין השונות (כסף שטר וביאה) על בסיס השוואת הסוגיות בין הירושלמי לבבלי ובוחן את היחס בינם לבין הדיון על לשונות הקידושין המופיע בסוגיות הראשונות בבבלי. קש"ת - יסודות אישות
הרב ברוך גיגי גדרי מצוות שופר הרמב`ם ור`ת נחלקו בגדרה של מצוות שופר: לדעת הרמב`ם המצוה היא השמיעה, ואילו רו`ת סבור שהמצוה הינה התקיעה בשופר. מחלוקת נוספת ביניהם היא בשאלה האם ניתן להפעיל את הכלל שומע כעונה בתקיעת שופר. מהן הסברות העומדות מאחורי מחלוקות אלו? האם יש מקום לקשרבין דיונים הלכתיים אלו לגדרה המחשבתי של מצוות השופר בראש השנה? קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי מנהגי תקיעת השופר בשיעור זה ננסה לבחון את היחס שבין תקיעות השופר לפני מוסף -תקיעות דמיושב, לבין התקיעות שעל סדר הברכות. הראשונים התלבטו בשאלה מדוע אנו מברכים דווקא על תקיעות דמיושב, כאשר מן הגמרא נראה שעיקר מצוות השופר הינה על סדר הברכות. בשיעור ננתח את שיטותיהם של הרי`ף, בעל המאור והרמב`ן בתשובתם לשאלה זו. קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי הלכה ומחשבה במצוות שופר בשיעור הקודם דנו במחלוקת הרמב`ם ור`ת באשר לגדרה המדויק של מצוות שופר - תקיעה או שמיעה. בשיעור זה נמשיך ונדון בהיבטים שונים של מחלוקת זו: הרמב`ם סבור כי לו הייתה המצווה בתקיעה לא יכול היה השומע לצאת ידי חובה מדין שומע כעונה. מדוע, וכיצד הדבר מתקשר לחקירה היסודית בדין שומע כעונה? כיצד ייתכן להגדיר את מצוות השופר כשמיעה, כאשר ראש השנה נחשב כיום המלכתו של הקב`ה, המלכה שמתבטאת בתקיעה? קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי אמירת הלל בליל יום העצמאות קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי שיחה לימים הנוראים קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי מצוות כורך מהי הכריכה שאנו מקיימים כיום בליל הסדר, האם מדובר במצווה מדרבנן ממש או שמא זוהי פעולה הנעשית כזכר למקדש בלבד? שאלה זו משליכה על כמה דיונים הלכתיים במצוות הכורך: האם מותר להפסיק בדיבור בין ברכת המצה והמרור לבין הכורך, האם יש לטבל את הכורך בחרוסת, שיעור המרור לכורך ועוד. חלקו השני של השיעור יעסוק במשמעות הרעיונית של הכורך: כיצד ניתן לכרוך את המצה - סמל הגאולה - עם המרור - סמל השעבוד? קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי הלל בליל הסדר קש"ת - מעגל השנה
הרב ברוך גיגי החובה ליצור מערכת חינוך מאורגנת באופן בסיסי, נראה שתורה העדיפה שחובת החינוך בדגש על לימוד התורה לא יהיה ממסדי והשאירה אותו בידי האב. בגמרא בבבא בתרא כא. מתוארים שלושה שלבים בתהליך המיסוד של חובת לימוד התורה, עד לשלב הסופי בתקנת יהושוע בן גמלא שיהיו מושיבין בכל עיר ועיר (ולא רק בירושלים או בכל פלך). ניצנים נוספים למיסוד המערכת ניתן לראות בתקנת עזרא להושיב סופר ליד סופר ובתקנת שמעון בן שטח המופיעה בירושלמי 'שילכו תינוקות לבית הספר'. נחלקו ראשונים ביחס בין התקנות השונות. לאחר שמוסדה מערכת החינוך יש לדון בהיקפה ובמיקומה, ואכן הגמרא בבבא בתרא מביאה תקנות סביב מספר התלמידים, החובה להוליך 'מעיר לעיר'. ממחלוקת הראשונים (רמב`ם ורא`ש) בעניין ופסיקת ההלכה (ערוך השולחן) ניתן להסיק עד כמה גורפת חובת העמדת המלמד. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי מימון מערכת החינוך בפשטות, ישנו איסור לגבות שכר על לימוד תורה (מה אני בחינם), הגמרא בנדרים בנוגע למודר הנאה מתיחסת להבדל בין נטילת שכר על 'מקרא' לבין על 'מדרש' ומבהירה שישנו פער בין 'שכר שימור' ו'שכר פיסוק טעמים' ל'שכר' על הלימוד. הראשונים נחלקו בהגדרת השימור ובסיבתו. מהסוגיה בב`ב עולה נתיב נוסף. הסוגיה שם עוסקת בתשלום שמשלמים ל'ריש דוכנא'. הראשונים נחלקו מי אמור לשלם לו - ריטב`א: הציבור וההורים. יד רמה - רק הציבור. (האג`מ כריטב`א). האג`מ ביו`ד דן בשאלת תשלום למערכת חינוך מיוחד, ומחלק בין שוטה אשר אפשר ללמדו בקשיים מרובים, לבין פתי ביותר, בעל ליקויים חמורים. מסקנתו - הציבור חייב לשלם את התקציב הרגיל (מלמד אחד לעשרים וחמישה), השאר - על ההורים. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי הקצאת משאבים לאומיים השיעור פותח בהצגת השאלה באופן ברור: האם ישנו פער בין הקצאת משאבים לאומיים לבין מערכת שיקולים הלכתית רגילה. במסגרת שיעור זה והשיעור הבא הובאו שתי דוגמאות מסוגיות העוסקות בנושא זה: 1. מחלוקת ראשונים מדוע יש אבחנה בין פינוי גחלת של מתכת לפינוי גחלת של עץ בשבת - האם משום שגחלת של מתכת היא דרבנן, או משום שמדובר בספק פיקוח נפש. בהנחה שמדובר באופציה השנייה צרך להבין מהו היקפה, מדוע בציבור חוששים יותר. 2. מחלוקת תנאים בתוספתא בנוגע ליחס בין צרכי בני עיר אחת (צרכי שתיה, צרכי כביסה וצרכי השקיית בהמות) לצרכיהם של בני עיר אחרת. ר' יוסי, אשר נפסק להלכה, קובע שצרכי השקיית בהמה של עיר אחת עדיפים על צרכי שתיה. האג`מ והחלקת מחוקק מצמצמים מחלוקת זו למצב שאינו פיקוח נפש. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי הקצאת משאבים לאומיים בהמשך לשיעור הקודם, שיעור זה התמקד בדעות שמדגישות את הפער בין ר' יוסי לחכמים. השאילתות אף מבסס את פסיקתו על גמ' בנדרים. אמנם, הנצי`ב מסייג שמדובר בספק פקו`נ, אך ייתכן שהבעיה המרכזית היא השקלול הציבורי, ואולי אף עצם העובדה שיש צער ושיבוש לסדרים התקינים (סברה המובאת בר`ן). דוגמאות נוספות שהובאו בשיעור הם: 1. דברי הרמב`ם בהלכות אישות, בנוגע להיתר הקיים במצבים מסוימים לאישה לאכול מאכלות רעים אשר עלולים לסכן את תינוקה. 2. קביעת הרמב`ם שאין צורך לפדות פדיון שבויים ביותר מחומש למרות חשיבותה העליונה של מצוות הפדיון. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי הקצאת משאבים לאומיים מחלוקת ראשונים בשאלה מדוע אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם מאפשרת לנו לראות כיצד מופעלים בציבור שיקולים מערכתיים יותר מאשר ביחיד (זאת למרות שלעניין הנושא עצמו, ייתכן שיש לחלק בין מדינה לבין קהילה שפודה את שבויה). הרמב`ן סבור שהחשש הוא לחטיפות, ואילו הר`ן סבור שהחשש הוא 'ההוצאה הגדולה'. במסגרת סוגיה זו דנים בשני מקרים חריגים: חובת הבעל לפדות את אשתו (מחלוקת תנאים עד איזה מחיר), פדייתו של ר' ישמעאל בן אלישע 'בכל מחיר שבעולם' (מחלוקת בין תוס' לרמב`ן מדוע - האם משום 'פיקוח נפש', משום שמדובר בתלמיד חכם או משום שמדובר באדם שפודה עצמו'. מהמגן אברהם נראה שכאשר אדם פודה עצמו הוא אינו צריך לעשות חשבונות הציבור. סוגיה נוספת ממנה עולה היחס בין היחיד לציבור היא מקרה המובא בגמרא בו רופאים נוכרים קבעו שיהודי צריך לבעול אישה על מנת להבריא, והסתייגותם הנרחבת של חכמים מהוראה זו. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי ריבית א (היתר עיסקה) השיעור פותח בהצגת הבעייתיות בלקיחת הריבית (נשך כנחש), מתוך עיון בפסוקים ובמימרות חז`ל (אבחנה בין טבעא לסחורה). בהמשך השיעור מובאות שתי סוגיות בהם ישנו היתר לכאורה להערים ולקחת ריבית. האחת בב`מ סט: מאפשרת לנו לחלק בין ריבית הבאה בין מלוה ללווה לריבית על ידי צד שלישי (דמי התרצות). הסוגיה השנייה (הקודמת לסוגיה שלנו) עוסקת ב'זוזי דרב חמא' בפער בין הלוואת כסף להשכרתו. בהסבר הסוגיה השנייה נחלקו רש`י ותוס' האם האבחנה היא רק בביטוי (רש`י) , ברמת האחריות (תרוה`ד), פחת, חזרה בעין. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי ריבית ב' (היתר עיסקה) השיעור מסכם את הסוגיה שהוצגה בשיעור הקודם (מחלוקת רש`י ותוס' בנוגע לבעייתיות ב'זוזי דרב חמא'), ודן בשאלה האם השארת האחריות אצל המלווה משאירה אותו כבעלים. בהמשך השיעור מובא מקרה של תרומת הדשן על מצב בו מחד אין שום חיוב על הלווה ומאידך יצרו תנאים שמחייבים את המלווה להוכיח על מנת לגבות את התשלום. במצב זה אין ריבית אך אין לעשות כן. בסיום השיעור מובאת תשובה של הרב משה פיינשטיין בנוגע להלוואות בריבית מבנק, ומוצגת חלוקה בין הלוואה מאדם יחיד להלוואה מחברה 'בעירבון מוגבל '. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי ריבית ג' (היתר עיסקה) השיעור פותח בהצגת מחלוקת האמוראים עליה מתבסס הליך היתר העסקה. הגמ' ב??? מביאה מחלוקת על תנאי השימוש במצב בו אדם הביא לחברו חצי סכום בפיקדון וחצי בהלוואה (מה מעמד הפיקדון ומה מעמד ההלוואה). הראשונים (הרי`ף ועוד) מבהירים שהיתרון במצב זה הוא שישנה חלוקה ברווחים. הראשונים חלוקים מה מעמד שמירתו על הפיקדון (שומר חינם - רמב`ם; שומר שכר - ראב`ד). קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי יסוד היתר מלאכת אוכל נפש ביו"ט בשיעור זה נדון בשאלת היתר מלאכת אוכל נפש ביו`ט. האם התורה כלל לא אסרה מלאכות מסוימות ביו`ט? או שמא כל המלאכות נאסרו אלא שקיים היתר מיוחד התקף לגבי מלאכות הנדרשות לאוכל נפש. במידה ואכן קיים היתר שכזה, נברר את גידרו של ההיתר וממה הוא נובע. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי שיטת הרמב"ן בעניין היתר אוכל נפש ביו"ט הרמב`ן סבור שהיתר מלאכת אוכל נפש ביו`ט נובע מהבחנה עקרונית בין מלאכות המוגדרות כמלאכת עבודה - שאותן אסרה התורה אף ביו`ט, ובין מלאכות שהן מלאכת אוכל נפש וכלל לא נאסרו. בשיעור זה נלבן את שיטת הרמב`ן ונתמודד עם מספר קשיים שגישה זו מעוררת. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי דין השוכח "יעלה ויבוא" ביו"ט, בתפילה וברכת המזון בשיעור זה נדון בדינו של אדם השוכח לומר `יעלה ויבוא` ביו`ט. מתוך שאלה זו נבוא לברר את חובת אכילת הפת ביום טוב, בשבת וראש חודש, ואת השלכתה על חובת החזרה במקרה של שכחה. לבסוף, נעסוק אף במשמעות הברכה המיוחדת שנתקנה עבור השוכח `יעלה ויבוא` ונזכר לאחר אמירת `בונה ירושלים`. קש"ת - ענייני מועדים
הרב ברוך גיגי צום תשעה באב בשיעור זה נדון ביסוד איסור אכילת בשר ושתיית יין בסעודה המפסקת. נפתח בשאלה האם איסור זה נובע מסוג של אנינות הקודמת לאבילות, או שמא מדובר באיסור הכללי הנוגע לזיכרון המקדש. מתוך דיון זה נעסוק אף בשאלת שתיית היין בתשעה באב עצמו (לחולה וכדו'), האם אכן ישנו איסור כזה בנוסף לדין הצום הכללי. בסוף הדברים נעלה הצעה מחודשת הקושרת את הסעודה המפסקת לצביונו של יום תשעה באב. קש"ת - ענייני מועדים

עמודים