הרב ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי עלה לארץ ממרוקו בגיל 11, והצטרף לישיבת הר עציון בשנת תשל"ה. הוא הוסמך לרבנות בישיבה, וסיים תואר B.Ed במכללת הרצוג להכשרת מורים. בשנים תשמ"ג-תשמ"ח שימש הרב גיגי כר"מ בישיבת ההסדר "מעלות", ומאז שנת תשמ"ח הוא משמש כר"מ בישיבת הר עציון. כיום משמש הרב גיגי כר"מ של בני שיעור ד' בישיבה, ובמקביל משמש כרב בית הכנסת הספרדי באלון-שבות ומלמד בבית המדרש לנשים שבמגדל-עוז. הוא לימד במשך שנים רבות במכון להכשרת טוענות רבניות שע"י מוסדות אור-תורה. ביום שני, ב' בטבת ('זאת חנוכה'), תשס"ו, בבית המדרש של ישיבת הר עציון, הרב ברוך גיגי שליט"א, הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ויבל"א הרב אהרן ליטנשטיין שליט"א, ויחד עם הרב יעקב מדן שליט"א והרב משה ליכטנשטיין שליט"א.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 5, מצווה ראשונה שנתחייב האדם כשנעשה יג שנה - אות ד המשך, אות ה חלק א צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 7, קבלת עול מלכות שמים שלמה צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 9, תפילת ערבית רשות צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 8, קבלת עול מלכות שמים שלמה, המשך צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 11, לימודו המקרא שצווה השם צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 13, בתשובה יש שני עניינים צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 12, לימודו המקרא שצווה השם, המשך צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי צדקת הצדיק 16, אות לט' המשך צדקת הצדיק 16, אות לט' המשך צדקת הצדיק
הרב ברוך גיגי במיעוט שחוק שיעור זה יעסוק במידה `במיעוט שחוק`, ויעסוק  במתח שבין שמחה של מצווה לבין שחוק של קלות ראש. קנייני תורה
הרב ברוך גיגי החובה ליצור מערכת חינוך מאורגנת באופן בסיסי, נראה שתורה העדיפה שחובת החינוך בדגש על לימוד התורה לא יהיה ממסדי והשאירה אותו בידי האב. בגמרא בבבא בתרא כא. מתוארים שלושה שלבים בתהליך המיסוד של חובת לימוד התורה, עד לשלב הסופי בתקנת יהושוע בן גמלא שיהיו מושיבין בכל עיר ועיר (ולא רק בירושלים או בכל פלך). ניצנים נוספים למיסוד המערכת ניתן לראות בתקנת עזרא להושיב סופר ליד סופר ובתקנת שמעון בן שטח המופיעה בירושלמי 'שילכו תינוקות לבית הספר'. נחלקו ראשונים ביחס בין התקנות השונות. לאחר שמוסדה מערכת החינוך יש לדון בהיקפה ובמיקומה, ואכן הגמרא בבבא בתרא מביאה תקנות סביב מספר התלמידים, החובה להוליך 'מעיר לעיר'. ממחלוקת הראשונים (רמב`ם ורא`ש) בעניין ופסיקת ההלכה (ערוך השולחן) ניתן להסיק עד כמה גורפת חובת העמדת המלמד. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי מימון מערכת החינוך בפשטות, ישנו איסור לגבות שכר על לימוד תורה (מה אני בחינם), הגמרא בנדרים בנוגע למודר הנאה מתיחסת להבדל בין נטילת שכר על 'מקרא' לבין על 'מדרש' ומבהירה שישנו פער בין 'שכר שימור' ו'שכר פיסוק טעמים' ל'שכר' על הלימוד. הראשונים נחלקו בהגדרת השימור ובסיבתו. מהסוגיה בב`ב עולה נתיב נוסף. הסוגיה שם עוסקת בתשלום שמשלמים ל'ריש דוכנא'. הראשונים נחלקו מי אמור לשלם לו - ריטב`א: הציבור וההורים. יד רמה - רק הציבור. (האג`מ כריטב`א). האג`מ ביו`ד דן בשאלת תשלום למערכת חינוך מיוחד, ומחלק בין שוטה אשר אפשר ללמדו בקשיים מרובים, לבין פתי ביותר, בעל ליקויים חמורים. מסקנתו - הציבור חייב לשלם את התקציב הרגיל (מלמד אחד לעשרים וחמישה), השאר - על ההורים. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי הקצאת משאבים לאומיים השיעור פותח בהצגת השאלה באופן ברור: האם ישנו פער בין הקצאת משאבים לאומיים לבין מערכת שיקולים הלכתית רגילה. במסגרת שיעור זה והשיעור הבא הובאו שתי דוגמאות מסוגיות העוסקות בנושא זה: 1. מחלוקת ראשונים מדוע יש אבחנה בין פינוי גחלת של מתכת לפינוי גחלת של עץ בשבת - האם משום שגחלת של מתכת היא דרבנן, או משום שמדובר בספק פיקוח נפש. בהנחה שמדובר באופציה השנייה צרך להבין מהו היקפה, מדוע בציבור חוששים יותר. 2. מחלוקת תנאים בתוספתא בנוגע ליחס בין צרכי בני עיר אחת (צרכי שתיה, צרכי כביסה וצרכי השקיית בהמות) לצרכיהם של בני עיר אחרת. ר' יוסי, אשר נפסק להלכה, קובע שצרכי השקיית בהמה של עיר אחת עדיפים על צרכי שתיה. האג`מ והחלקת מחוקק מצמצמים מחלוקת זו למצב שאינו פיקוח נפש. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי הקצאת משאבים לאומיים בהמשך לשיעור הקודם, שיעור זה התמקד בדעות שמדגישות את הפער בין ר' יוסי לחכמים. השאילתות אף מבסס את פסיקתו על גמ' בנדרים. אמנם, הנצי`ב מסייג שמדובר בספק פקו`נ, אך ייתכן שהבעיה המרכזית היא השקלול הציבורי, ואולי אף עצם העובדה שיש צער ושיבוש לסדרים התקינים (סברה המובאת בר`ן). דוגמאות נוספות שהובאו בשיעור הם: 1. דברי הרמב`ם בהלכות אישות, בנוגע להיתר הקיים במצבים מסוימים לאישה לאכול מאכלות רעים אשר עלולים לסכן את תינוקה. 2. קביעת הרמב`ם שאין צורך לפדות פדיון שבויים ביותר מחומש למרות חשיבותה העליונה של מצוות הפדיון. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי הקצאת משאבים לאומיים מחלוקת ראשונים בשאלה מדוע אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם מאפשרת לנו לראות כיצד מופעלים בציבור שיקולים מערכתיים יותר מאשר ביחיד (זאת למרות שלעניין הנושא עצמו, ייתכן שיש לחלק בין מדינה לבין קהילה שפודה את שבויה). הרמב`ן סבור שהחשש הוא לחטיפות, ואילו הר`ן סבור שהחשש הוא 'ההוצאה הגדולה'. במסגרת סוגיה זו דנים בשני מקרים חריגים: חובת הבעל לפדות את אשתו (מחלוקת תנאים עד איזה מחיר), פדייתו של ר' ישמעאל בן אלישע 'בכל מחיר שבעולם' (מחלוקת בין תוס' לרמב`ן מדוע - האם משום 'פיקוח נפש', משום שמדובר בתלמיד חכם או משום שמדובר באדם שפודה עצמו'. מהמגן אברהם נראה שכאשר אדם פודה עצמו הוא אינו צריך לעשות חשבונות הציבור. סוגיה נוספת ממנה עולה היחס בין היחיד לציבור היא מקרה המובא בגמרא בו רופאים נוכרים קבעו שיהודי צריך לבעול אישה על מנת להבריא, והסתייגותם הנרחבת של חכמים מהוראה זו. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי ריבית א (היתר עיסקה) השיעור פותח בהצגת הבעייתיות בלקיחת הריבית (נשך כנחש), מתוך עיון בפסוקים ובמימרות חז`ל (אבחנה בין טבעא לסחורה). בהמשך השיעור מובאות שתי סוגיות בהם ישנו היתר לכאורה להערים ולקחת ריבית. האחת בב`מ סט: מאפשרת לנו לחלק בין ריבית הבאה בין מלוה ללווה לריבית על ידי צד שלישי (דמי התרצות). הסוגיה השנייה (הקודמת לסוגיה שלנו) עוסקת ב'זוזי דרב חמא' בפער בין הלוואת כסף להשכרתו. בהסבר הסוגיה השנייה נחלקו רש`י ותוס' האם האבחנה היא רק בביטוי (רש`י) , ברמת האחריות (תרוה`ד), פחת, חזרה בעין. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי ריבית ב' (היתר עיסקה) השיעור מסכם את הסוגיה שהוצגה בשיעור הקודם (מחלוקת רש`י ותוס' בנוגע לבעייתיות ב'זוזי דרב חמא'), ודן בשאלה האם השארת האחריות אצל המלווה משאירה אותו כבעלים. בהמשך השיעור מובא מקרה של תרומת הדשן על מצב בו מחד אין שום חיוב על הלווה ומאידך יצרו תנאים שמחייבים את המלווה להוכיח על מנת לגבות את התשלום. במצב זה אין ריבית אך אין לעשות כן. בסיום השיעור מובאת תשובה של הרב משה פיינשטיין בנוגע להלוואות בריבית מבנק, ומוצגת חלוקה בין הלוואה מאדם יחיד להלוואה מחברה 'בעירבון מוגבל '. קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי ריבית ג' (היתר עיסקה) השיעור פותח בהצגת מחלוקת האמוראים עליה מתבסס הליך היתר העסקה. הגמ' ב??? מביאה מחלוקת על תנאי השימוש במצב בו אדם הביא לחברו חצי סכום בפיקדון וחצי בהלוואה (מה מעמד הפיקדון ומה מעמד ההלוואה). הראשונים (הרי`ף ועוד) מבהירים שהיתרון במצב זה הוא שישנה חלוקה ברווחים. הראשונים חלוקים מה מעמד שמירתו על הפיקדון (שומר חינם - רמב`ם; שומר שכר - ראב`ד). קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית
הרב ברוך גיגי יום השנה להסתלקות מו"ר הרב עמיטל השיעור עוסק בדין `דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום`. הקדמה קצרה על הרב עמיטל, שכל הנפגש אתו חש בדרכי הנועם שלו. הדין של דרכי התורה כדרכי נועם, במקומות שונים בש`ס ובפירושים על התורה, כטעם ערכי ומרכזי למצוות שונות. העלאת הדילמות: האם נשתמש בדין זה כעומד בפני עצמו, או ככלל פסיקה בדין [כבדין של בר מצרא], ועד כמה נותן דין זה סמכות יתרה לחכמים. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב ברוך גיגי תפילה דאורייתא או דרבנן - מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן הרמב`ם סבור שמצווה מן התורה להתפלל בכל יום. הרמב`ן חולק, ולדעתו מצוות התפילה אינה אלא מדרבנן. בשיעור זה ננסה לעמוד על יסודות התפילה לדעת ראשונים אלו. במסגרת שיטת הרמב`ם נראה כי יסוד התפילה הוא עצם הקשר שבין האדם לבין הקב`ה. הרמב`ן לעומת זאת ממקד את התפילה בבקשת הצרכים על ידי האדם. שתי גישות אלו באות לידי ביטוי גם בדברי תלמידי רבנו יונה בראשית מסכת ברכות באשר לחשיבות שבסמיכת גאולה לתפילה. קש"ת - תפילה
הרב ברוך גיגי משמעותה של תפילה בשעת צרה הרמב`ן - הסבור שתפילה בכל יום אינה מצווה מן התורה - מודה גם הוא שתפילה בשעת צרה מחויבת מן התורה. גם הרמב`ם נותן מקום מיוחד לתפילה בעת הצרה. מהי משמעותה של תפילה זו? נדמה שלדעת הרמב`ן מטרת תפילה זו היא להחזיר את יחס התלות שהאדם אמור להרגיש כלפי הקב`ה למקומו הנכון. לדעת הרמב`ם מטרת התפילה בשעת הצרה דומה לתשובה על החטא, חזרה לעמידה ישירה אל מול הקב`ה. הבנות אלו של הראשונים קשורות להבנתם היסודית את מטרת התפילה היומיומית של האדם. קש"ת - תפילה
הרב ברוך גיגי המבול ותיקון העולם הפסוקים המסיימים את פרשת בראשית ומתחילים את פרשתנו, מעלים שאלה לא פשוטה - כיצד הצליח האדם לגרום לקב"ה להצטער על בריאתו? הרב ברוך גיגי משיב על שאלה זו, בעזרת התחקות אחר מטרות הבריאה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב ברוך גיגי בחירת אברהם הפסוקים אינם מציינים את סיבת הבחירה באברהם. הרב גיגי מציג שלושה הסברים שונים לשאלה זו, ומתייחס למשמעות הדברים גם לחיינו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב ברוך גיגי אלה תולדות יעקב בשונה מרשימות התולדות האחרות בספר בראשית, כאשר התורה מציינת את תולדות יעקב היא מספרת על הקורות את משפחתו במקום לציין את שמות בניו בלבד. הרב גיגי מסביר שעיצוב משפחת יעקב היווה חלק מתולדותיו - יעקב שאף לא אחד מבניו נדחה ומטתו שלמה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב ברוך גיגי ואמרתם זבח פסח כבר בעת הציווי על פסח מצרים התורה מתייחסת לפסח דורות. הקשר בין הברית שנכרתה בין עם ישראל לקב"ה בפסח מצרים נוכחת אף בפסח שבכל שנה ושנה, בעיקר בשנים שלאחר החורבן. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב ברוך גיגי האדם בונה את העולם השכנת שם ה' בעולם, כמו גם קביעת זמנים והקשרים נוספים – תלויים בנו. עלינו להשכיל ולממש כוח זה שנטע בנו הקדוש ברוך הוא על הצד הטוב ביותר. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף

עמודים