הרב תמיר גרנות

הרב תמיר גרנות נולד ברמת גן בשנת תש"ל (1970), גדל בקרית מוצקין, ואת לימודי התיכון השלים בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. לאחר מכן החל את דרכו בישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות שם למד תשע שנים ולצד לימוד התורה סיים את לימודי התואר הראשון בחינוך במכללת ירושלים. במשך אותם שנים יצא לשליחות במוסקבה מטעם משרד החינוך ושם עסק בהוראת תנ"ך, תושב"ע, היסטוריה ומחשבת ישראל בסמינר למורות יהודיות. במשך שנים רבות לימד ב"מדרשת לינדנבאום" לנשים בירושלים גמרא ומחשבת ישראל וכן בבית המדרש הגבוה לנשים ב"מגדל עז" שבגוש עציון. בשנת תשס"ו חבר לרב משה אגוזי ולרב איתמר אלדר ויחדיו הם הקימו את בית המדרש לבוגרי צבא בקצרין ויחד עמם עמד בראש בית המדרש במשך ארבע שנים. בשנת תש"ע הקים יחד עם הרב איתמר אלדר את "בית המדרש לתורה וחיים " הקהילתי בחספין בראשו הוא עומד ומלמד גמרא, חסידות ותחומים נוספים. לצד הלימודים התורניים והוראתם סיים את לימודי התואר השני בפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן השלים את עבודת הדוקטורט שלו שעסקה בתקומת החסידות לאחר השואה. לאורך כ-15 שנה מרצה בתחומי היהדות ב"מכללת הרצוג" שבאלון שבות ו- ב"מכללת ליפשיץ" שבירושלים.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב תמיר גרנות שיעורים בספר נתיבות עולם #1 המהר"ל הנו דמות חידתית, העומד על סף הרנסנס. מסביר את שיטתו דרך אגדות חז"ל, ועל כן קשה להבין מהי בדיוק שיטתו. נתיב 'יראת השם' הנו משנה אחרונה שלו, בגיל מבוגר. הנתיב פותח בפסוק ממשלי, ובפירוש מופשט של יחסי העילה והעלול, ולא במושגי שכר ועונש וכדו'. פתיחה זו מאפיינת את משנת המהר"ל. מהר"ל
הרב תמיר גרנות שיעורים בספר נתיבות עולם #2 המהר"ל הוא מפרש מתרגם, מה שקשור להפשטה ולהלך הרוח המודרני (ולא הימי-ביניימי). מבחינת משה היראה היא 'מילתא זוטרתא' מכיוון ש'התקדמות ביראה' היא למעשה העלמות. האדם הירא מרגיש שאינו כלום. על כן, העבודה של האדם היא על 'היראה'. האהבה היא מתנה. תיאור זה של היראה ייחודי למהר"ל, המדגיש את העבודה על האגו ולא את אימת המציאות העליונה רוויית המלאכים והשדים. מהר"ל
הרב תמיר גרנות שיעורים בספר נתיבות עולם #3 יחסי אלוקים ואדם אינם מתוארים ביחסי זוגיות אלא כיחסי אב ובן. המהר"ל מסיים את נתיב יראת ה' בספר קוהלת, אשר מבנה את הסדר הנכון: בסופו של דבר יראת שמיים היא 'הדבר' (לא התורה). מהר"ל
הרב תמיר גרנות שיעור 1 - פתיחה אף שאני שייך רק לשכבה המכונה 'דור שלישי לשואה', ואף שמעולם לא דרכה כף רגלי על אדמת פולין או גרמניה, העיסוק בהיבטים הרוחניים, הנפשיים והאידאולוגיים של השואה הוא עבורי אחד מאותם מקרים מיוחדים של הוראה שהיא גם מסע אישי. סדרת השיעורים תבחן מקורות שונים לאור האמונה לאחר השואה. השיעורים יבחנו מספר דברים אצל דמויות שעמדו באמונתם לאחר השואה: כיצד היא השפיעה על האידיאולוגיה שלהם? כיצד היא השפיעה על החוויה הדתית או על הפרקטיקה הדתית שלהם? וכיצד היא השפיעה על התאולוגיה שלהם? באופן כללי, ישנן שתי גישות לשואה: מדובר באירוע חד פעמי שמחייב התייחסות נפרדת ומיוחדת, או שההבדל בין השואה לבין אירועים אחרים בהיסטוריה היהודית והכללית הוא כמותי, אך לא מהותי. השיעורים יעסקו, רובם ככולם, בכתבים שלידתם אחרי השואה, מתוך מבט רטרוספקטיבי. על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 2 - לפני השואה מה היה מצבה של היהדות באירופה לפני השואה? אלו תהליכים עברו על הציבור היהודי כולו, ואלו תהליכים חשובים במיוחד עברו על הציבור החרדי, או שנוגעים רק להם? האם צפו גדולי ישראל את השואה ונערכו אליה? כיצד התייחס הרב אלחנן וסרמן למצב היהדות אז במאמרו "עקבתא דמשיחא"? האם הוא חזה את השואה? מה מבטא המושג "עקבתא דמשיחא"? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 3 - דעת תורה ואמונת חכמים - תפיסת ההיסטוריה בעולם החרדי בעקבות השואה האם אמונה דתית, ניתנת להפרכה מכוח הניסיון ההיסטורי? כיצד השתקמה החברה החרדית לאחר השואה? האם חל בה שינוי מהותי כלשהו, או שמא רק שינויים טכניים הנובעים מחוסר היכולת לחזור ולבנות שוב את הקהילות במיקומן המקורי? האם השואה יצרה משבר רוחני או שמא רק אבדן? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 4 - תפיסת הגאולה והשואה בהגות החרדית הרדיקלית מה יחסו של הרב דסלר לאמנציפיציה? מה יחסו לשואה לאחר השואה? מהי תפיסת הגאולה של הרבי מסאטמר? האם השואה באה כעונש? אם כן, מהו החטא החמור כל כך שחייב עונש כה חמור? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 5 - השואה כעונש בהגות החרדית - מבט כללי השיעור נפתח בביקורת שהופיעה במשך השנים על תורת הגמול ביחס לשואה. לאחר מכן עובר הרב לבחינה שיטתית של תורת הגמול. הרב מונה מספר הסברים שהובאו בספרות: צידוק הדין, גלגול נשמות, הסבל והאושר האמיתיים, הערכה נכונה של החטא וערבות הדדית. הסברים אלו מעלים שאלה נוקבת: כיצד אפשר לחנך לאור תפישות עולם שכאלו? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 6 - על הדרשה ועל הפרישה - הרבי מבעלז והרב טייכטאל אל מול השואה סקירת תולדות האדמור מבעלז. לפני יציאתו את הונגריה לארץ ישראל, הוא מבטיח שליהודי הונגריה לא יקרה כל רע. הסתירה שעולה מדרשתו היא שהוא מכנה את הציונים נביאי שקר, בעוד הוא רואה עצמו כנביא אמת, אך הוא יוצא מהונגריה עם דרכון ציוני לארץ ישראל. מחלוקת בין האדמו"ר לרב טייכטאל בפירוש דרשתו של ר' אלימלך "דבר אל בני ישראל ויסעו". על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 7 - הפיכת לב ציונית - הרב טייכטאל הי`ד הרב טייכטאל עבר במהלך השואה, מהתנגדות גמורה לציונות, לתמיכה וקריאה לאחרים לאימוץ השיטה הציונית. השיעור עוסק פחות בטיעוניו הציוניים אליהם הגיע לאחר המהפך, ויותר במעבר עצמו. נמנות תשובות שונות של הרב טייכטאל לקושי בקבלת האמת ממקורות 'שליליים'. החידוש המעניין הוא, שכמו הציונות, הרב טייכטאל מבין שיש למצוא את קול ה' בהיסטוריה, ולא להסתפק בקול ה' הבוקע מבין הספרים. על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 8 - תפיסת השואה בחיבור `אם הבנים שמחה` לרב טייכטאל הי`ד בשיעור שעבר ראינו כיצד מצדיק הרב טייכטאל מבחינה אידאולוגית והלכתית את השינוי בעמדתו ואת הלגיטימציה העקרונית שלו לשינוי בהשקפת עולם דתית. אמנם הרב טייכטאל רצה לתת לעצמו ולציבור דין וחשבון על הסיבות להתנגדות החרדית לציונות למרות כל האמתות ההלכתיות וההשקפתיות שהוא פורס בהרחבה בספרו. ובכן, מדוע התנגדו החרדים לציונות לפי הרב טייכטאל? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 9 - השואה בהגותו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז-קלויזנברג השיעור מתייחס להיבטים היסטוריים וביוגרפיים להגותו של הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, שנוסחה בעקבות השואה וכמסקנה ממנה. השיעור כולל סקירה היסטורית קצרה של תולדותיו של האדמו"ר, ועיסוק בשאלת יחס החסידות בגליציה לציונות לפני השואה. כמו כן השיעור עוסק ביחסו של הרבי למדינה ולבנין ארץ ישראל. לבסוף נוגע השיעור בהערות ראשוניות בשאלת השואה והציונות כפי שעולה מציטוטים שונים מדבריו. על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 10 - ציונות לאחר השואה בדרשותיו של האדמו`ר מצאנז קלויזנבורג דרשותיו של האדמו"ר לפורים עוסקות באופן קבוע בשאלת הגאולה החלקית, כפי שעולה מתוך המגילה וכפי שהיא משתקפת בתקופתו. מחלוקת מרדכי ואסתר משקפת מחלוקת בשאלה כללית - אם יש סבל לנגד עינינו ועכשיו אפשר להציל - האם אין חובה לעשות כן בלי חשבונות? האין התעלמות מן הסבל, ואפילו למען ציפיית גאולה אמתית, בגדר אי-רגישות וחוסר-מוסריות? כיצד עונה האדמו"ר על שאלה זו? מהו מעמדה של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים לדעתו של האדמו"ר? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 11 - אהבת ישראל והיחס לסוטים מדרך התורה בעקבות משנתו של האדמו`ר מצאנז-קלויזנבורג מהם הביטויים של אהבת ישראל לאורך התקופות השונות? את מי בדיוק היא כוללת? האם הכוונה בתפילת שושנת יעקב כוללת רק את הגויים או גם את הרשעים שבישראל? האם לאחר השואה השתנה היחס לכופרים? האם יש לכך השלכות הלכתיות? האם ניתן לתת הגדרה מחודשת לשאלת מיהו יהודי לאחר השואה? האם מי שלא מאמין בהסתר פנים אין לראות בו סוטה או כופר? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 12 - זהות יהודית ומשמעות השואה במשנתו של בעל `נתיבות שלום` מסלונים האם יהודי שנהרג בעל כורחו מפני שהוא יהודי מקדש בכך שם שמים? האם יש לחלק בין קידוש השם של היחיד ושל הכלל? מדוע יש חשיבות מיוחדת שכלל ישראל יהיו שותפים לקידוש ה' דווקא, במסירות הנפש, יותר משאר מצוות או מעשים? מדוע דווקא בדורות אלה, בזמן הזה? האם קידוש ה' הקולקטיבי בדורנו מלמד על ייחודיותו של הזמן? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 13 - זיכרון השואה בהגותו של האדמו`ר מסלונים בעל `נתיבות שלום` האם יש צורך בקביעת ציון או תגובה כלשהי לשואה מבינה דתית? החזון איש טען שלא, ואילו האדמ"ר מסלונים חשב שכן. מהוה ההבדל בין אופי זיכרון השואה הציוני לבין זה החרדי? מהי תכליתו של זכרון השואה? האם זה רק מהפן ההיסטורי והלקח שיש ללמוד ממנו, או שמא יש כאן פן פנימי רוחני? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 14 - נתיבות שלום - על הסבל והרוע על מה בוכה הקב"ה? האם הסבל הקוסמי נטוע ועד בבריאת העולם? האם הסבל הוא חלק מהמחזוריות של העולם? האם יש אפשרות להינצל מן הסבל הנתון בבריאה? מהי התכלית של הייסורים והגלות? כיצד יש להבין את גדלות הרוע של הנאצים? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 15 - בינת נבונים - משנת השואה של רבי ברוך יהושע רבינוביץ' מהו הגורם לבואה של השואה? מדוע לא התממשו הנבואות על הקץ? הרב רבינוביץ' ץולה את שני הדברים במחלוקות בהפנימיות בין הרבנים והאדמורי"ם. השואה איננה עונש על חטא זה אלא מהלך א-לוקי של תיקון החטא במידת הדין. השואה הביא האת העם לאחדות גדולה - הן בשואה עצמה והן בתקומה שאחריה. מהי אמונה בזמן הסתר פנים? זו ההכרה שהקב"ה נמצא עמך גם בצרה ושהכל מכוון מלמעלה. בודדים זכו לחוות קרבת אלוקים בתוך התופת הקשה של השואה. נוכחות אלוקים מנחמת לא רק בגלל תוצואתיה, אלא מעצם היותה. האם אמונה שכזו צ]פויה מיחידי סגולה, או שמא היא אמונה אלמנטרית? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 16 - הסתר פנים ונוכחות ה' בשואה כיצד התמודדו גדולי הרבנים עם תחושת הסתר הפנים הגדולה שליוותה את השואה? האם ההתמודדות צריכה להגיע מכך שמחזקים את החוייה הדתית קיומית אל מול העיון השכלי? האם האמונה שהקב"ה איתנו בכל מקום מסייעת לעבור את סערת השואה? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 17 - ההתמודדות עם הסבל בשואה במשנת האדמו`ר מפְּיַסֶצְנֶה בעל `אש קודש` מהן הדרכים שהרבי מפיסצנה מציע להתמודדות עם הסבל והטרור הנאצי ממנו סבל יחד עם שאר יהודי ורשה – בגטו? מה דעתו בשאלת נוכחות א-לוהים בשואה וההתמודדות עם הרוע והסבל? נראה שבעיית הסתר הפנים אינה תופסת מקום מרכזי בהגותו. על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 18 - אש קודש (ב) - על האמונה והסבל כיצד עלינו להתייחס לסבל הפרטי אותו אנו חווים? איך מסביר האדמו"ר מפיסצנה את תחושת הסתר הפנים? האם יש הסתרת פנים אובייקטיבית, מצדו של ה'? איך אפשר לתת משמעות לסבל? מהי המשמעות של האמונה שאין עוד מלבד הקב"ה בעולם? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 19 - אש קודש (ג) - על הניגון העולה מן האפר כיצד, מבחינה קיומית, יכול אדם להמשיך לחיות ולשמור על שפיות הדעת כאשר האימה והסבל מסביב נראים אינסופיים? האם האמונה מספקת תקווה? האם יש תחליף לתקווה? מה הקשר בין השואה לדשן שעל המזבח? מהו כלי הנגינה הנקרא מגרפה המוזכר בגמרא? מהו הניגון הצומח מאפרם של קרבנות השואה או מאפר המזבח? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 20 - הרצי`ה קוק אל מול השואה האם מותר בכלל לשאול שאלות תיאולוגיות על השואה, לפי שיטתו של הרצי"ה קוק? מהו החיסרון של נקודת המבט האנושית שממנו אסור לחקור את השואה, ומהי נקודת המבט המבוקשת, מתוכה ניתן לנסות להבין את ההנהגה הא-לוהית? מהי משמעותה של השואה כחלק מהנהגת ה' בהיסטוריה? כלפי מה מכוונת האנטישמיות המודרנית? איך זה קשור להתליך הגאולה של עמ"י? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 21 - תורת הא-לוהות ותפיסת ההיסטוריה על פי משנת השואה של הרצי`ה קוק מה מכריח את הרצי"ה קוק להסביר את השואה בכלל? מהו ההכרח התאולוגי להסברו, ומהו ההכרח ההיסטוריוסופי להסברו? מהי הזיקה אותה מוצא הרצי"ה קוק בין השואה לבין הקמתה של מדינת ישראל? על שואה ואמונה - א
הרב תמיר גרנות שיעור 22 - הגרי`ד סולובייצ'יק על השואה מה היחס בין הציונות הדתית, והאידיאולוגיה שלה לשואה? מהי התגובה המתבקשת לשואה? האם יש לקבלה כגורל, כעובדה, ולא לעשות כלום לגביה, או שמע יש לראותה כייעוד, כאתגר, ולנסות לעשות משהו בדמותה של הציונות? מהי מחשבת ההלכה של הרב סולובייצ'יק וכיד היא קשורה לעמדתו ביחס לשואה ולציונות? מהו המהפך הגדול שמתחולל בתפיסתו המחשבתית של הרב סולובייצ'יק, הן ביחס לציונות, והן ביחס לעולם ההלכה והיהדות בכלל? על שואה ואמונה - א

עמודים