הרב משה טרגין
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה טרגין ג. - ר' חייא קמייתא ר' חייא טען שאדם התובע מחבירו ממון, הלה כופר בכל והעדים מעידים שהוא חייב לו חלק מהממון - הנתבע נשבע על השאר. על מה מבוסס דין זה? נראה שהשאלה מושפעת מההבנות השונות בדין "מודה במקצת": האם הודאה במקצת הטענה מעוררת חשד נגד הנתבע, או שמא היא נותנת גושפנקא לטענת התובע? ייתכן שדיון זה קשור גם לדין של "חייב במקצת". גמרא בבא מציעא
הרב משה טרגין י. - חב לאחריני - ביטול שליחות שפוגעת בצד שלישי הרעיון של שליחות מוכר וקיים בתחומים רבים בהלכה. פעולות הלכתיות רבות, כגון קניין, קידושין, גיטין והקדש יכולות להתבצע ע"י שליח. גמרא בבא מציעא
הרב משה טרגין מיגו דזכי לנפשיה השבוע, יעסוק השיעור במצב בו שליחות מצליחה להועיל, למרות שאחרים מושפעים ממנה בצורה שלילית. גמרא בבא מציעא
הרב משה טרגין צד: - שאלה בבעלים התורה פוטרת שואל מתשלום כאשר "בעליו עמו". מהו אופיו של פטור זה? לכאורה, שאלה בבעלים היא שמירה רגילה בלי חיוב תשלומים, אך ייתכן גם שנוכחות הבעלים גורמת לכך שהשאלה בבעלים כלל אינה נחשבת לשמירה. גמרא בבא מציעא
הרב משה טרגין ב. - אבות מכלל דאיכא תולדות - הבנת מושג התולדות בהלכה באופן כללי' נוהגת ההלכה לקבוע הגדרות ברורות למקרה שאליו מתייחס כל דין ודין. מדוע בכל זאת בנזיקין ובתחומים נוספים בהלכה מצאנו שלאבות המפורשים ישנם תולדות המרחיבים את המקרה הבסיסי שאליו מתייחס הדין? בשאלה זו עוסק שיעור זה, ובמהלך הדברים מנסה להבחין בין הלכות שבהם הדין תלוי בעיקרו במעשה המדוייק שנעשה לעומת הלכות אחרות, כמו נזיקין, אשר מוקד הדין בהם תלוי בתוצאה בשטח. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ב: - האיסור להזיק לממון אחרים האם יש איסור בגרימת נזק? מתברר, כי למרות שמהגמרא קשה למצוא מקור לאיסור שכזה, בראשונים ובאחרונים עלו מספר כיוונים לאיסור: בחלקם - כחלק מאיסור רחב וכללי יותר, ובחלקם - כאיסור מיוחד להזיק. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ד. - הבעלות כתנאי לחיוב בנזקי ממון חיוב התשלומים על נזקי ממון אינו חל, כמובן, על הממון שהזיק אלא על בעלי הממון. מהו יסוד חיוב הבעלים? האם חיוב התשלום עובר באופן אוטומטי לבעלים, או שמא חיוב התשלום נובע מאחריות הבעלים לממונם? מה יקרה כאשר האחריות על הממון מוטלת על אדם אחר (שומר או גנב), ולא על הבעלים? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ד. - ההשוואה בין שן וקרן, ואחריות על נזקי עבדים וקטנים בחלקו הראשון של השיעור נעסוק בהשוואה בין שן לבין קרן. האם שני חיובים אלו נובעים ממקור אחד, או שמא הקרן נובעת ממעשה נזק ואילו השן נובעת מאשמת הבעלים? בחלקו השני של השיעור נעסוק בפטור אדון על נזקי עבדיו. האם יש פטור עקרוני על נזקי ממון בעל דעת עצמאית? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ד.-ה. - עניינים העולים בדפים ד.-ה. מדוע רוצח אינו משלם כופר? מה משמעות דעת רב אושעיא המונה את השומרים בין אבות הנזיקין? ומדוע יש למנות את שוכר על אף שדינו כשומר חינם או שומר שכר? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ה. - מניין אבות הנזיקין של רבי חייא בשיעור זה נדון ברשימתו של ר' חייא אשר הרחיב את היריעה לכ"ד אבות נזיקין. נדון במשמעות הכללת גזלן, טוען טענת גנב, ועדים זוממים ברשימת אבות הנזיקין. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ה. - היזק שאינו ניכר נדון האם יש למנות היזק שאינו ניכר (כגון המטמא) גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ה:-ו. - מבנה אבות נזיקין מה היחס בין אבות הנזיקין - האם מדובר בדינים שונים או בצדדים שונים של אותו הדין? מה היה קורה לו פרטה התורה רק חלק מהמקרים? מה הדין בנזקים שדומים מבחינות מסויימות לנזק אחד ומבחינות אחרות לאחר? ומה היחס בין האב לתולדה? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ט: - חרש שוטה וקטן; חיוב כופר למזיק נסביר את שיטות הראשונים בדין מוסר שור או בור לשמירת חרש שוטה וקטן, ונסביר את דין כופר במזיק - האם קיים הבדל בין אבות הנזיקין? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין י. - החופר בור תשעה ובא אחר והשלימו לעשרה נסביר את מחלוקת רבי ורבנן באשר למתחייב בנזקי בור כאשר אדם אחד חפר תשעה טפחים ואחר השלימו לעשרה. נדון במקור החיוב בנזקי בור, ובשיטות רבינו יונתן והמאירי בפירוש שיטת רבנן. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין י: - אחריות עבור נזק חלקי נדון בדוגמאות שמביאה הגמרא לדין "הכשרתי במקצת נזקו": חמישה שומרים שאחד מהם פשע וחמישה שיושבים על ספסל. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין טו. - חצי נזק וגביית קנס (טו.) האמוראים נחלקים בדין חצי נזק - האם הוא קנס או חיוב ממוני מעיקר הדין. נסביר את יסודות המחלוקת, ונדון בהשלכותיה של מחלוקת זו על גביית חצי נזק בבבל. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין יט: - כשכוש ודליל הגמרא מתלבטת האם נזק כתוצאה מכשכוש בזנב או ברגל הוא תולדת רגל או קרן. ניתן להסביר שהדין תלוי בשכיחות הכשכוש, בעד כמה הכשכוש מהווה "דרכה הרגילה" של הבהמה או בכוונת הבהמה בכשכוש. לאחר מכן דנה הגמרא בדין תרנגול שנכרך דליל ברגלו והזיק. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין כ-כא. - שן ברשות הרבים (2) כדי להסביר את המחלוקת בנזקי שן ב"מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים" נציע שני הסברים נוספים: 1) ברשות הרבים הניזק נחשב לפושע ולגורם לנזק 2) בדומה לנזקי רגל יסוד החיוב בנזקי שן הוא החדירה לרשות היחיד, ולכן אין מקום לחייב בנזק ברשות ברבים. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין כ-כא. - משלמת מה שנהנית אם הבהמה נהנתה יתחייב האדם אף בנזקי שן ברשות הרבים. מכאן דנה הגמרא באדם שדר בחצר חברו - האם החיוב נובע מההנאה או מהנזק? מה יהיה הדין במקרה שזה נהנה וזה לא חסר? נראה שדינים אלו מסייעים בהבנת דין האוכל אוכל גזול. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין כא: - תחילתו בפשיעה וסופו באונס המקרה של גדי וכלב שנפלו מהגג מוגדר כ"תחילתו בפשיעה וסופו באונס". נדון בעקרון זה בעזרת דיני שומרים ונזיקין. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין 'קשקוש ודליל' הגמרא מתלבטת האם נזק כתוצאה מכשכוש בזנב או ברגל הוא תולדת רגל או קרן. ניתן להסביר שהדין תלוי בשכיחות הכשכוש, בעד כמה הכשכוש מהווה "דרכה הרגילה" של הבהמה או בכוונת הבהמה בכשכוש. לאחר מכן דנה הגמרא בדין תרנגול שנכרך דליל ברגלו והזיק. גמרא בבא קמא (חזרה)
הרב משה טרגין שן ברשות הרבים הפטור בנזקי שן ברשות הרבים נלמד מתוך הפסוק. מאידך ניתן להציע שהוא נובע מכך שנזקי שן הם "אורחיה" של הבהמה וולכן לא ניתן לחייב את בעל הבהמה למונעם. נדון בחיוב בנזקי שן כאשר בהמה אכלה מגב חברתה, במחלוקת רב ושמואל לגבי בהמה שאכלה מפירות שבצידי הרחבה ("מחזרת") גמרא בבא קמא (חזרה)
הרב משה טרגין משלמת מה שנהנית גמרא בבא קמא (חזרה)
הרב משה טרגין תחילתו בפשיעה וסופו באונס גמרא בבא קמא (חזרה)
הרב משה טרגין זמן קריאת שמע גמרא ברכות

עמודים