הרב שלמה לוי

הרב שלמה לוי למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" שבירושלים, ובשנת תשכ"ט הצטרף לישיבת הר עציון. החל משנת תשל"ד משמש הרב שלמה לוי כר"מ בישיבה, ובמקביל העביר גם שיעורים בישיבת שבי חברון ובישיבת "ברכת משה" שבמעלה אדומים. בשנת תשס"ג יצא לאור ספרו של הרב שלמה לוי, "שערי אורה", על הלכות הנידה והטהרה. כיום עומד הרב שלמה לוי בראש כולל ההלכה בישיבה, מעביר שיעורים בישיבה וב"בית מורשה" שבירושלים, ובמקביל משמש כדיין בבתי הדין לממונות שבאלון שבות..

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב שלמה לוי שואל ומשיב נושא השיעור הוא הקניין `שואל ומשיב`. בשיעור נראה כי יש חשיבות רבה לשאלות שאלות בלימוד סוגיה, ובלעדיהן קשה להבין את הסוגיה כיאות. כמו כן, נבחין בין שני סוגים של שאלות, שיש להן מטרות שונות - האחת היא  ליבון הסוגיה עצמה, והשנייה היא העלאת  נושאים המסתעפים ממנה. קנייני תורה
הרב שלמה לוי הלכות לשון הרע ורכילות (א)
הרב שלמה לוי הלכות לשון הרע ורכילות (ב)
הרב שלמה לוי הלכות לשון הרע ורכילות (ג)
הרב שלמה לוי 04: הבציעה על המצות בליל הסדר
הרב שלמה לוי 00: קונטרס ברכת הפת תוכן העניינים
הרב שלמה לוי 03: פרק שני - פת הבאה בכיסנין ההגדרה: בגמרא בברכות (דף מב.) מחלוקת רב יהודה ושמואל: דעת שמואל שהלכה כרבי מונא, שעל פת הבאה בכיסנין מברך המוציא, ואילו רב יהודה סובר שמברכים עליה מזונות, ופשוט בראשונים להלכה כרב יהודה. מהי הגדרת פת הבאה בכיסנין?
הרב שלמה לוי 01: קונטרס ברכת הפת: הקדמה
הרב שלמה לוי 02: פרק ראשון - הגדרת לחם לעניין ברכת המוציא וברכת המזון הגדרת לחם תלויה בארבעה שלבים הכוללים את עשיית הלחם ושימושו. שלבים אלו כוללים, בעצם, את כל שלבי ההכנה של הלחם, ואם נוכל להגדיר את הנדרש בכל שלב, נוכל לדעת בכל פת מתי מברכים המוציא, מתי בורא מיני מזונות ומתי ברכה אחרת.
הרב שלמה לוי 04: פרק שלישי - סוגי הפת בימינו סוגי פת המשמשים כפת או כמאכלים בסעודה - חלה או לחמניות מתוקות
הרב שלמה לוי 05: פרק רביעי - פת מטוגנת או מבושלת סופגניות
הרב שלמה לוי 06: פרק חמישי - הגדרת יין לעניין ברכה שני הפרקים הבאים אינם עוסקים בהלכות ברכת הפת, אך הואיל וכלולים בהם עניינים שכיחים בהלכות ברכות, מצאנו לנכון לכלול אותם במסגרת זו.
הרב שלמה לוי 07: פרק שישי - ברכת הפופקורן הפופקורן נעשה מתירס הגדל באדמה, ולכן נראה בפשטות שברכתו בורא פרי האדמה...
הרב שלמה לוי יב באדר - יום פטירתו של הראשון לציון ורבה הראשי של תל אביב הרב חיים דוד הלוי זצ"ל מדברי ההספד של חתנו ותלמידו הרב שלמה לוי, ראש כולל ההלכה בישיבת הר עציון ושל מו"ר הרב יהודה עמיטל זצ"ל "הרב זצ"ל חש בעמקי נפשו את הרצון והצורך לרדת אל העם ולהביא בפניו את דבר ה', באופן המתאים לכליהם של השומעים והמקבלים. וכך דבריו בהקדמת ספרו "מקור חיים": "חובתו של כל תלמיד חכם ורב בישראל לעסוק בדורנו זה בהסברת המאור שבתורה בעל פה ובכתב, לפי כחו ולפי כשרונו, אף אם בעקבות זאת יתבטל במקצת מעומק לימוד תורה בבית מדרשו..." תפיסה זו הנחתה אותו בנסיון להשפיע על כל החוגים והשכבות, רחוקים וקרובים, בני כל העדות והגילים. עדות לכך הוא ספר קיצור שו"ע מקור חיים, שנכתב על מנת להקל על המחפשים את ההלכה בלשון פשוטה ועממית, וכידוע נקלט היטב בציבור ונלמד בבתי ספר רבים. אין זה מצוי במקומותינו שתלמיד חכם בשיעור קומתו של הרב זצ"ל, ובתפקיד של ראב"ד בעיר הגדולה בישראל, כותב ספר לימוד לילדים בביה"ס העממי. ברם כשנוכח לדעת שנחוץ לכתוב בשפת דורנו ולהתייחס למציאות הקיימת על מנת שההלכה שהילדים לומדים תתאים למציאות החיים ותהיה אצלם בבחינת תורת חיים, וכן להתייחס לעדות השונות ולהקל בזאת על התלמידים והמורים – פעל ועשה. הוא אף התמסר להוצאת הספר והפצתו והיה זה אופייני לדרכו, במקום למחות על כך שבבתי הספר מלמדים הלכות לפי מנהג אחד בלבד, הוא פנה לחפש את הפתרון הנכון ולהירתם לביצועו. מהספדו של מו"ר הרב יהודה עמיטל זצ"ל: "היום לכל אחד יש תווית- "הוא ששיך למפלגה הזו, לבית מדרש הזה וכד'. הרב חיים דוד הלוי היה אדם ללא תווית. לא היית יכול להגיד עליו שהוא שייך לחרדים או לציונות הדתית הוא היה שייך לעם כולו"