הרב משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" שבירושלים, והחל את לימודיו בישיבת הר עציון בשנת תשל"ט. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן זכה ללמוד אצל סבו הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בישיבת ר' יצחק אלחנן. הרב משה הוסמך לרבנות, וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה ציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב", ועומד להתפרסם ספר על ההפטרות. כעת משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ שנה א', כאחראי על תוכנית הכולל הגבוה לעיון בישיבה, ובנוסף גם מלמד שיעור גמרא עיון מתקדם בבית מדרש לנשים במגדל עוז. הרב משה שליט"א הוכתר כראש ישיבה בכ"ט תשרי תשס"ט, ביחד עם אביו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, הרב יעקב מדן שליט"א והרב ברוך גיגי שליט"א. עם שילובו, הרב עמיטל זצ"ל פרש רשמית מכהונתו כראש ישיבה. הרב משה נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין ויש להם שלוש בנות.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה ליכטנשטיין להודות ולהלל אחד מרגעי השיא של החגים הוא רגע אמירת ההלל בקהל עם. הגדה של פסח
הרב משה ליכטנשטיין שבת חנוכה - חומה או דלתות קיימים שני גורמים לפנייה לעבודה זרה - חיפוש רוחני ושקיעה בתענוגות. עמוס מוכיח את ישראל על ההדוניזם, ומבין כי פגם ביחסים שבין האדם לחברו הוא בעצם פגם ביחסים שבין האדם למקום. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבת חול המועד פסח - שיר השירים במגילת שיר השירים הרעיה מנסה להגיע אל הדוד בטרם עת והיא איננה יודעת להבחין בין עת דודים להכנות לקראתו. שיעור זה מדגים ענין זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בשני אלמנטים במגילה והם תפקיד הזמן והדימוי הספרותי כפי שהם מבוטאים על ידי הדוד והרעיה. במהלך המגילה הרעיה עוברת מהלך נפשי מרגש בלבד ודימויי טבע לשילוב בין הלב והשכל ובדימויים בין הטבע והאומנות. לאחר ההחמצה הדוד והרעיה שבים למקום בו היו לפני כן, הדוד אינו משנה את יחסו לרעיה ומשם הם ממשיכים עד לאיחוד ביניהם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבועות - חתונת ישראל וקודשא בריך הוא הגמרא בחגיגה מגבילה את העיסוק במעשה מרכבה - ולמרות זאת אנו מפטירים בשבועות בפרק הראשון בספר יחזקאל. הרב משה בוחן את ההגבלה הזו ביחס לפרשיית עריות ומעשה בראשית, ובהמשך עומד על המשמעות האינטימיות של מעשה מרכבה בקשר בין עם ישראל לקב"ה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת א' דראש השנה הפטרת ראש השנה מספרת על חנה ולידת שמואל. ניתן להשוות בין שרה, רחל וחנה שהיו עקרות וכולן נפקדו על פי המדרש בראש השנה. כולן הקריבו את היקר להן למען מטרה גבוהה יותר. שרה ורחל הכניסו צרתן לביתן וחנה מוותרת על הילד שאותו ביקשה. סוד הפקידה בראש השנה הוא הוויתור על האני, שאיפותיו וחלומותיו והקרבת הקרבן לגבוה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת ב' דראש השנה הפטרת היום השני של ראש השנה עוסקת בגאולה מתוך רחמיו של הקב`ה על בניו ורק בעקבותיה נוצרת הקרבה בין העם לאביהם שבשמים שמובילה לתשובה. בהפטרה זו יש נחמה שאף ללא אותם מעשים טובים כשל חנה מהפטרת היום הראשון, הקב`ה יחננו וירחמנו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין תשובה וכפרה האם הפטרת יום הכיפורים מלמדת אותנו על תשובה או שמא על כפרה? עיון בשני המושגים ומשמעויותיהם, תוך שימת דגש על הזיקה של מצוות שבין אדם לחברו למצוות שבין אדם למקום עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין מגילת אסתר והדילמה החינוכית היהודים הגולים בממלכתו של אחשוורוש משתלבים בתוך העם הפרסי. הם אומנם שומרים על דתם, אך הם אינם רואים בעיה בהשתתפות במשתה של אחשוורוש שהיוותה סמל לשחיתות ולבעיות מוסריות. מורדכי מייצג את היהודי השומר על דתו, ואילו אסתר מייצגת את היהודי שמתאים את עצמו לחברה והיא אכן נושאת חן בעיניה רואיה. מרדכי מזכיר לאסתר שבית אביה ימשך בעם ישראל רק אם היא תאבק על קיומו. מעשיה של אסתר, ויוזמתה להציל את העם היהודי הם אלו שזיכו אותה בכך שהמגילה תקרא על שמה. המאבק שבין הסתגרות בתוך הדת לבין פריצה מוחלטת קיימים בכל דור. השילוב בין השניים, וההתמודדות עם אתגרי השעה היא דרכה של הישיבה. שיחות מועדים
הרב משה ליכטנשטיין מגילת אסתר והדילמה החינוכית במה זכתה אסתר, שהמגילה נקראת על שמה? לכאורה מתאים יותר היה לקרוא למגילה 'מגילת מרדכי', שהרי הוא הפועל המרכזי במגילה. נברר נקודה זו, ונראה מה התהליך שעברה אסתר, ומה התרומה הייחודית שדווקא היא יכולה הייתה לתרום לנס ההצלה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב משה ליכטנשטיין זכור לנו ברית אחרונים: מאי יום העצמאות כמה וכמה פנים למשמעותה הדתית של הקמת המדינה בדורנו וליום העצמאות הבא לציין אירוע זה. ברצוננו לעמוד על אחת מן הפנים הללו ולבחון אותה דרך האספקלריא של ימים טובים אחרים שנוסדו בעקבות ארועים היסטוריים בחיי האומה.