הרב משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" שבירושלים, והחל את לימודיו בישיבת הר עציון בשנת תשל"ט. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן זכה ללמוד אצל סבו הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בישיבת ר' יצחק אלחנן. הרב משה הוסמך לרבנות, וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה ציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב", ועומד להתפרסם ספר על ההפטרות. כעת משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ שנה א', כאחראי על תוכנית הכולל הגבוה לעיון בישיבה, ובנוסף גם מלמד שיעור גמרא עיון מתקדם בבית מדרש לנשים במגדל עוז. הרב משה שליט"א הוכתר כראש ישיבה בכ"ט תשרי תשס"ט, ביחד עם אביו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, הרב יעקב מדן שליט"א והרב ברוך גיגי שליט"א. עם שילובו, הרב עמיטל זצ"ל פרש רשמית מכהונתו כראש ישיבה. הרב משה נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין ויש להם שלוש בנות.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שקלים - תרומת החובה השוויונית יהואש מציע לגבות כסף למקדש דרך הכהנים. אפשר להסביר זאת שבכך מוגברת מעורבותם של הכהנים בעבודת המקדש לאחר שנות ההזנחה או בכך שבעזרת תמריצים לכהנים יש סיכוי לאיסוף יותר כספים הנצרכים לאחר ההזנחה בתקופת עתליה. באופן טבעי שיטה זו אינה טובה לאורך שנים ואז משתנה שיטת הגבייה לשיטת נתינת כסף ישירות לארון שבמקדש. שיטה זו דומה למחצית השקל כי בגלל היותה אנונימית היא מאפשרת שוויון וכן היא גורמת להתרוממות רוח מצד התורם שאינו עושה זאת משיקולים חברתיים. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת תרומה - משכן ה' ומקדש שלמה שלמה מוותר על המערכת ההתנדבותית שבעזרתה נבנה המשכן ובונה את המקדש בעזרת מס - כפיית העם לתרום מזמנם לבנייה. המקדש הרבה יותר גדול מן המשכן וכנראה ששלמה נאלץ לוותר על המערכת ההתנדבותית כי היא לא מספיקה לבניית הבנין האדיר. הדבר גבה מחיר רוחני כבד וחוסר תחושת מעורבות של העם. המשכן אינו נחשב לבנין של מישהו מסוים לעומת המקדש שמכונה מקדש שלמה. המדרש מאשים את שלמה בגאווה אך בכך גם גדולתו, הוא ידע בחכמתו לנתב את האמיציות שלו לבניית בית ה'. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת תצוה הפטרת פרשת תצוה עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת זכור - שאול ועמלק מצוות מחיית עמלק צריכה להיעשות אך ורק מתוך ציות לצו האלוקי ללא שיקולים אישיים וזרים כלשהם. בכך ששאול חומל על הצאן הוא מערב שיקולים אישיים בקיום המצווה. כמו כן הוא עלול לגרום לחילול השם כי ניתן לטעון שהריגת עמלק נעשתה בשביל הביזה כמו במלחמות רגילות אחרות. ברור ששאול מתכוון לצאת למלחמה דתית ולא פוליטית והוא חושב שהוא קיים את הציווי. הוא אינו מבין שבכניעה לעם המבקש את הצאן והבקר יש כשל מנהיגותי שלו כמלך מנהיג. התיקון יעשה על ידי מרדכי `ובבזה לא שלחו את ידם` עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת כי תשא הפטרת כי תשא עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת פרה - על חטא וגאולה כשחטאי ישראל משווים לטומאת נידה יש בזה נחמה כי מטומאה זו הנידה עתידה להיטהר ומדובר בחטא שקורה בגלל טבע האדם אולם יש בכך רמז לכך שאלו חטאים שמועדים לחטוא בהם שוב. ההשוואה לטומאת מת חמורה יותר כי הרבה יותר קשה להיטהר ממנה ומדובר בחטאים שבהם יש שחיתות מוסרית. אולם כמו שהפרה יכולה לטהר למרות שאין תיקון למוות כך חטאים אלו שלכאורה אין להם כפרה הקב"ה מטהר. ישנם שני סוגי גאולה: גאולה בעקבות תשובה שהיא הגאולה העדיפה וגאולה כדי למנוע חילול השם ובעקבות סבל עם ישראל בגלות. ההפטרה עוסקת בגאולה שלא מתוך תשובה אך זו לא הגאולה השלמה והמרוממת אליה אנו שואפים. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת החודש - חידוש הברית ושאלת הנשיאות הקרבנות שבהפטרה שביחזקאל הם קרבנות ימי המילואים (קרבנות הנשיאים) וקרבן פסח. עקרון המילואים הוא התחלת הקדושה במשכן ועקרון קרבן פסח הוא התחלת קדושתו של עם ישראל. הציר השני בהפטרה הוא מעמדו של הנשיא. הנשיא כמנהיג אחראי על הבאת הקרבנות למקדש. ישנו קשר בין מלכות במקדש לכהונה: לנשיא במקדש יש תפקיד כנציג הקב`ה בדומה לכהן. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת ויקהל הפטרת פרשת ויקהל עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת פקודי הפטרת פרשת פקודי עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ויקרא - הקרבנות הבאת קורבנות מבטאת 2 תפיסות עולם בקשר אדם עם הקב`ה. קשר האיש והרעיה ובו הקורבן הוא מתנה שעיקרה היא הרצון להתקרב, וקשר האב והבן ובו הבן מנסה לכפר על עוונותיו. על סוג הקשר השני מדברת ההפטרה של פרשה זו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת צו - שבת הגדול: יום ה' הגדול והנורא פרשת צו - שבת הגדול: יום ה' הגדול והנורא עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבת חול המועד פסח - שיר השירים במגילת שיר השירים הרעיה מנסה להגיע אל הדוד בטרם עת והיא איננה יודעת להבחין בין עת דודים להכנות לקראתו. שיעור זה מדגים ענין זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בשני אלמנטים במגילה והם תפקיד הזמן והדימוי הספרותי כפי שהם מבוטאים על ידי הדוד והרעיה. במהלך המגילה הרעיה עוברת מהלך נפשי מרגש בלבד ודימויי טבע לשילוב בין הלב והשכל ובדימויים בין הטבע והאומנות. לאחר ההחמצה הדוד והרעיה שבים למקום בו היו לפני כן, הדוד אינו משנה את יחסו לרעיה ומשם הם ממשיכים עד לאיחוד ביניהם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שמיני - בין אש לשלג ההפטרה מתמודדת עם סוגיית מפגשו האדם עם הקודש וביטוייו המוחשיים תוך כדי הנגדה למעשה נדב ואביהוא. נדב ואביהוא חוטאים בגלל אהבת ד' מתפרצת, המתעלמת ממידת היראה. דוד חוטא בחוסר איזון בין הששון והגיל על הבאת הארון לירושלים לבין היראה. הוא זוכה לתקן זאת בהעלאת הארון בפעם השניה שבה הוא משלב בין ריקוד לפני ה' לבין זבחים. חטאו של עוזה הוא התייחסות לארון כאל רהיט שיש לשמור על נשיאתו בעגלה ללא היראה הראויה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבת ראש חודש - שמים וארץ חדשים ספר ישעיהו מסתיים בפרק ס"ו ובו גאולה חלקית יחסית לגאולה בפרקי שבע דנחמתא. בפרק זה אין הקשר של ישראל לקב"ה כקשר של שותף - כלה או אפילו עבד או כשל תינוק שהוא פסיבי בלידתו ואינו שותף ליצירה של הקב"ה. הפרק מדגיש את ענוונותו של האדם מול גדלות ה'. גאולה זו היא פחות אידיאלית אך סיכויי ההגעה אליה גדולים יותר. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת תזריע-מצורע הפטרת תזריע-מצורע עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת אחרי מות - ושבתי את שבות עמי ישראל הפטרות אחרי מות וקדושים ביחזקאל ובעמוס באות בעקבות איסורי העריות שבפרשיות. ההפטרה לנחם ולהציג זווית נוספת ומשלימה. אמנם עם ישראל חוטא בחטאים החמורים אולם הנחמה היא שהם לא כמו הגויים החוטאים, יש להם ברית עם הקב`ה וה' לא ישמיד ולא יפקיר את ישראל לעולם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת אמור - התחדשות היחסים ההפטרה ביחזקאל עוסקת בפרטים ההלכתיים של עבודת הכהנים במקדש. בנבואתו חלק מההלכות של כהן גדול מתוארות כהלכות לכל הכהנים. ניתן להסביר זאת כנחמה לעם שחושש שיחסיו עם הקב`ה לא ישובו לקדמותם, שבמקדש שבגאולה תהיה תוספת קדושה, עד שהכהנים נוהגים ככהן גדול. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת בחוקותי - אמון שאין מקרה בעולם מגמת הפטרת בחוקותי היא מידת הביטחון בקב`ה בעקבות הצרות שקורות לעם ישראל. ההפטרה משלבת בין נבואת תוכחה מצד הקב`ה, מחד, ופסוקי תקווה ואמון מצד הנביא מאידך. הביטחון מוליד ציפייה לישועה אלא שזה מותנה בהעדר שיקולים אחרים של ההשגחה. ענין הביטחון בהפטרה הוא גם הביטחון בהשגחה כעומדת מול המקרה והסיבתיות האנושית. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת במדבר - השבירה והנחמה הנביא הושע מעלה לראשונה לאוזני ישראל את האפשרות של חורבן, גלות ונתק מהקב`ה בעקבות חטאיהם. בעקבות נבואה זו מגיעה הנבואה של פרק ב': כדי למנוע מהעם יאוש נדרשת נבואת נחמה שתעיד על הקשר הנצחי שבין ישראל לאביהם שבשמים. בכך דומים דברי הנביא למהלך הרוחני השזור לאורך ספר במדבר וחיי ישראל במדבר. ישנם חטאים חמורים כמו חטא המרגלים אולם יש מצוות המעידות על האפשרות לכפרה ועל כך שעם ישראל יגיעו לארץ ישראל. המדבר מסמל התחלה מחדש ללא עברו של האדם. ספוק היצרים והתאוות, הנהנתנות והרצון לחיים ללא מאמץ עומדים בשורש חטא המרגלים. המדבר הוא הפניית עורף לדברים אלו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבועות - חתונת ישראל וקודשא בריך הוא הגמרא בחגיגה מגבילה את העיסוק במעשה מרכבה - ולמרות זאת אנו מפטירים בשבועות בפרק הראשון בספר יחזקאל. הרב משה בוחן את ההגבלה הזו ביחס לפרשיית עריות ומעשה בראשית, ובהמשך עומד על המשמעות האינטימיות של מעשה מרכבה בקשר בין עם ישראל לקב"ה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת נשוא עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת בהעלותך - להקדים רפואה למכה הגאולה המובטחת בהפטרה בזכריה היא גאולה של אודים מוצלים מאש למרות החטאים. אולם האם הגאולה תהיה מצומצמת או שלמה תלויה במעשיהם של בני דור שיבת ציון. הנבואה היא גם ליהושע הכהן הגדול וגם לזרובבל שאמורים לעבוד יחדיו למען המטרה המשותפת: בנית בית המקדש. אמנם מלא הפוטנציאל שבגאולה לא מומש בשיבת ציון אולם יש לשמוח על ההישג החלקי. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שלח - דמותה של רחב רחב הופכת לזונה כבר כילדה עקב נסיבות משפחתה. היא מנוצלת על ידי כל הבכירים ביריחו. כשהמלך מבקש את הסגרת המרגלים עודמת התנהגות של זנות - מסירה תמורת כסף מול התנהגות ערכית של חסד ואמת ומסירות נפש לטובת הכלל. רחב בוחרת להצטרף לשני ולפי המדרש אף מתגיירת. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת קורח - בקשת המלך בימי שמואל אין פלא שהעם מבקש מלך לאחר חוסר היציבות שבמצב של `אין מלך בישראל` בתקופת השופטים. לדעתו של שמואל מצב שבו אין שלטון יציב עדיף כי אז העם יתלה עיניו בקב`ה ויהיה ברור שכל שופט הוא שליחו. אולם יש להבדיל בין סוגי שופטים שונים. כשיש מנהיגים רוחניים כמשה ואהרן הם עדיפים ממלך אולם מנהיגים כמו השופטים שהיו `קלי עולם` אינם עדיפים על שלטון של בית מלוכה יציב. בתקופת בקשת המלך שמואל הוא המנהיג ולכן לדעתו, עדיפה הנהגתו ולא הנהגת מלך. שמואל מציג לעם את הסכנות הרוחניות הטמונות בעולם יציב שבו פחות רואים את יד ה'. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת חוקת - האדם הנכון בזמן הלא נכון יפתח הגלעדי נמצא בתפר שבין תקופה שבה קמים מושיעים המושיעים את העם מידי האויבים ולאחר מכן שורר שקט אך הם לא ממשיכים לשפוט לבין תקופת השופטים שבו השופטים הם מנהיגי העם. יפתח מתאים להיות מושיע והוא מנצח במלחמה אולם הוא רוצה להיות גם לראש, לשפוט את העם ולהנהיגו. לכך הוא לא מתאים והדבר שמדגים זאת ביותר הוא הנדר. הנדר ננדר ללא חשיבה ובאימפולסיביות ואף לאחר סיום המלחמה והתקרית עם בתו יפתח לא מנסה לבקש להתיר את הנדר אלא ממשיך איתו עד הסוף ללא רחמים על בתו. דרך זו אינה מתאימה למנהיג בימי שלום. עיון בהפטרות

עמודים