הרב משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" שבירושלים, והחל את לימודיו בישיבת הר עציון בשנת תשל"ט. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן זכה ללמוד אצל סבו הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בישיבת ר' יצחק אלחנן. הרב משה הוסמך לרבנות, וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה ציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב", ועומד להתפרסם ספר על ההפטרות. כעת משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ שנה א', כאחראי על תוכנית הכולל הגבוה לעיון בישיבה, ובנוסף גם מלמד שיעור גמרא עיון מתקדם בבית מדרש לנשים במגדל עוז. הרב משה שליט"א הוכתר כראש ישיבה בכ"ט תשרי תשס"ט, ביחד עם אביו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, הרב יעקב מדן שליט"א והרב ברוך גיגי שליט"א. עם שילובו, הרב עמיטל זצ"ל פרש רשמית מכהונתו כראש ישיבה. הרב משה נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין ויש להם שלוש בנות.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת בא - "ותהי צעקה גדולה במצרים" בשיחה שנאמרה בסעודה שלישית בשנת תשס"ט, הרב משה מתמודד עם השאלה במה חטאו כל בכורי מצרים, מתוך עיון בשני סיפורי גירוש הגר, מצוות מחיית עמלק ועיר הנידחת, ומתוך כך מתייחס לשאלת הפגיעה בחפים מפשע במלחמות העולם. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת בא: "ותהי צעקה גדולה במצרים" בפרשה מתוארת בפירוט רב מכת בכורות. עלינו להבין שמדובר בכאב אמתי. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין "ותצאן כל הנשים אחריה" מה מיוחד אצל מרים? היוזמה לסחוף את הנשים בתגובה לדברי משה. הנשים יוצאות בספונטאניות אחרי מרים, ולא רק נענות אחריה. אקטיביות זו של הנשים אינה חדשה. אנו למדים מהנשים שלא לאבד את ההתלהבות, לא לאבד את הערכים ואת האידיאולוגיות. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין על היצירתיות בלימוד התורה את החשש של בני ישראל מקבלת התורה מסביר הרב משה ליכטנשטיין כנובע מן הפחד להשתנות, הקיים בפתחה של כל התחלה משמעותית חשובה. הרב טוען כי המתח בין הכפייה ליצירתיות בתורה קיים עד ימינו, ובכל דור ודור עלינו למצוא איזון מסוים בין שני הקטבים הללו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין בית המקדש ובית המדרש מעמד הר סיני הוא חוויה עמוקה וחודרת, שעומדת בפני עצמה גם מבלי להגיע לקבלת התורה ממש. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת בא - ותהי צעקה גדולה במצרים הטוטאליות של מכת בכורות - 'אין בית אשר אין שם מת' - נראית כקשה. הרב משה ליכטנשטיין מציע שני הסברים לפגיעה בכל בכורות מצרים. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין הישג חלקי הוא הישג "הנה אנכי שולח מלאך - כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, ושכינה אומרת להם (שמות לג ג) כי לא אעלה בקרבך". מה משמעותם של דברים אלו? החטא ידוע מראש, והוא צפוי כחלק מהמציאות בעולם חסר. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין מקור קדושתו של מקדש התורה מזהירה מפני עבודה זרה. הדגש כאן הוא דווקא על עבודה שנעשית לה', אך נעשית כדרך הגויים. הדבר מדגיש לנו כי ישנה דרך נכונה לעבודת ה'. נסיון למצוא דרכים נוספות, על אף הכוונות הטובות יכול להוביל לחטא. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת יתרו - בית המקדש ובית המדרש דרך היראה שחשו עם ישראל במעמד הר סיני הרב משה ליכטנשטיין מתייחס לקשיים שבעבודה לטווח הרחוק. הפרשיות הסמוכות למעמד הר סיני הן פרשת משפטים ופרשיות המשכן. הרב משה מסביר שסמיכות זו מורה על הדרכים בהם יש להמשיך את החוויה הגדולה לאורך זמן ובחיי היום יום. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" במניית עם ישראל ישנו חשש של עין הרע, אך גם "שתרום קרן ישראל". כיצד יתיישב המתח שבין העמדות, ואיך דרך זו מתקשרת לחיי היום-יום שלנו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת כי תשא - ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם הרב משה ליכטנשטיין מצביע על שני כיוונים מנוגדים בחז"ל ביחס למפקד בנ"י, ומנסה לבחון מתי המפקד מבורך ומתי יש בו קללה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין אליהו ועובדיה – על היחס לכלל ישראל בהפטרה מספר מלכים א' (פרק יח) אנו רואים את המתח שבין אליהו לעובדיה. ייתכן שאליהו הציל את היהדות המופשטת, את ה"איידישקייט", אבל עובדיה הציל את היהודים והותיר בני הנביאים לפליטה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת 'כי תשא' - אליהו ועובדיה: על היחס לכלל ישראל בהפטרה אנו קוראים על אליהו ועל עבדיהו, עליו נאמר שהיה 'ירא א-לוהים מאד'. הרב משה ליכטנשטיין מנתח את ההבדלים בין שתי הדמויות הללו, ואת התהליך שעשה אליהו ביחסו עם כלפי עם ישראל. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין מגילת אסתר והדילמה החינוכית במה זכתה אסתר, שהמגילה נקראת על שמה? לכאורה מתאים יותר היה לקרוא למגילה 'מגילת מרדכי', שהרי הוא הפועל המרכזי במגילה. נברר נקודה זו, ונראה מה התהליך שעברה אסתר, ומה התרומה הייחודית שדווקא היא יכולה הייתה לתרום לנס ההצלה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין בין אש לשלג ישנו קשר ברור בין הפרשה לבין ההפטרה, בכך שגם עוזה וגם נדב ואביהוא מוצאים את מותם תוך רצון לעשות טוב, אך ללא מספיק יראה. עם זאת, קיימים הבדלים באופן הקרבה- שנדב ואביהוא פעלו מתוך תשוקה והתפרצות ואילו עוזה מתוך ריחוק וחוסר רוחניות. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין אחי, הגס דעתך! הרמב"ן מביא שני הסברים לצורך של משה לקרוא לאהרן - "קרב אל המזבח". נראה את שניהם, וננסה להבין את החששות של אהרן ואת התהליך שהוא עובר. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת שמיני - בין אש לשלג היחס בין הפרשה להפטרה נראה מובן מאליו - שני מקרים של מוות טראגי המתרחש בשיא שמחת החנוכה אשר בו הוא אירע. הרב משה ליכטנשטיין מבחין בין שני המקרים, ועומד על משמעות ההבדלים הקיימים ביניהם. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת אמור: משפחה – לשבור את הקרח שבירת קרח זו חשובה הן במישור הישיבתי, והן במישור הכללי יותר – כל אחד במשפחתו שלו, בקהילה שלו, בשכונה שלו, עם החברים שלו ועם מכרים חדשים. למנוע מאדם להידחק לשולי החברה ולהפוך ל"ויצא בן אישה ישראלית". ליצור עמו קשר. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין טהרת הנזיר וקדושת הכהן – על קשיים בלימוד תורה שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שתי דרכי תשובה פרשת מצורע חושפת בפנינו תהליך ארוך של טהרה, אשר האבן עזרא מקשר לתהליך החניכה של הכהנים. נראה מה המכנה המשותף בין התהליכים, ואיזה מודל של תשובה אפשר לגזור מהם. מולו, נציב מודל תשובה נוסף, לאור קרבן החטאת והייחודיות שלו, להבנת הרמב"ן. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת אחרי מות - קדושים: בזאת יבא אל הקדש בפרשתנו, משה מצווה את אהרן על אופן הכניסה אל הקודש פנימה. קשה שלא לדמיין את אהרן באותם רגעים, חושב על מות שני בניו, נדב ואביהוא. הרב משה ליכטנשטיין מראה שלא רק האבל והקושי שבאיבוד הבנים עולה בעת הציווי, אלא אף חששות קודמים, הנובעים מיראה שהייתה טבועה באהרן. לבסוף, הרב מראה כיצד הציווי שניתן לאהרן יכול לסייע בהתגברות על הקשיים שבביאה אל הקודש. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין צרעת ונוכחות שכינה הפרשיות העוסקות בצרעת ממוקמות בליבו של ספר ויקרא, ומוקפות בנושאים העוסקים בקדושה. מתוך נקודה זו, טוען הרב משה ליכטנשטיין שהצרעת יכולה להיות מודל לכך שנוכחות השכינה נמצאת בעולם כולו. בנוסף, קושר הרב נקודה זו למאפייניו של המצורע על פי חז"ל. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחת ראשי הישיבה לפרשת תזריע מצורע - הריון, לידה והיחס בין אדם לבהמה המילים "אישה כי תזריע וילדה זרע" מסתירות מאחוריהן ניסים גדולים. נעמוד על תופעה קסומה וייחודית זו, ונראה את עוצמתה ביחס שבין האדם לבעלי החיים, ודרך מצוות ברית המילה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת שלח - רחב – מקפיטליזם וניצול למוסר ומשפחה בדברינו הבאים נבקש לעסוק בעיקר בהפטרת פרשת שלח – שליחת מרגלי יהושע בפרק ב. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת 'בהר בחקותי' - מעורבות נפשית בעבודת ה' תחילתה של הפרשה האחרונה בספר ויקרא נראית כמתאימה ביותר לתחילתו של חומש זה. בתחילה, התורה מדברת על האדם המתקרב לברואו, ובברכות המסיימות מדובר על כך שהקב"ה ישכון בעם ישראל. אלא, שלאחר הברכות באות הקללות. הרב משה ליכטנשטיין מסביר כיצד לאחר שיא כה גדול, ניתן להגיע לשפל כה עמוק - ע"י הבחירה החופשית. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע (תשפ"א)

עמודים