הרב משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" שבירושלים, והחל את לימודיו בישיבת הר עציון בשנת תשל"ט. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן זכה ללמוד אצל סבו הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בישיבת ר' יצחק אלחנן. הרב משה הוסמך לרבנות, וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה ציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב", ועומד להתפרסם ספר על ההפטרות. כעת משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ שנה א', כאחראי על תוכנית הכולל הגבוה לעיון בישיבה, ובנוסף גם מלמד שיעור גמרא עיון מתקדם בבית מדרש לנשים במגדל עוז. הרב משה שליט"א הוכתר כראש ישיבה בכ"ט תשרי תשס"ט, ביחד עם אביו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, הרב יעקב מדן שליט"א והרב ברוך גיגי שליט"א. עם שילובו, הרב עמיטל זצ"ל פרש רשמית מכהונתו כראש ישיבה. הרב משה נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין ויש להם שלוש בנות.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה ליכטנשטיין פרשת בלק - מה ה' דורש ממך הנחמה שבהפטרה בספר מיכה היא ביטול התלות של ישראל באחרים ואף בכוח צבאי והבאתם להכרה שתשועתם תבוא על ידי ביטחון בה' ולא מפאת הגורם הצבאי. המכנה המשותף בין נבואת הנחמה לתוכחה שאחריה היא הדגשת התלות בקב`ה והמצב הרוחני של האדם כגורם הקובע. בלק הבין את חשיבות הגורם הרוחני ולכן מגייס את בלעם. הקרבנות של בלעם אינם מבטאים חוויה דתית פנימית אלא ניסיון לרצות בדרך מאגית את הא-ל. דבר זה עומד בניגוד גמור לעמדה שמיכה מציג שאין חשיבות לקרבנות אם הם לא מלווים בחוויה פנימית דתית עמוקה. אמת פנימית, תלות ובטחון בקב`ה, עשיית חסד ומשפט, הכרת הטוב לגבוה והצנע לכת עם הקב`ה הם המסרים של ההפטרה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת פנחס - "ויעמוד פתח המערה" הדיון החוזר בין אליהו לקב"ה על פרישה ומעורבות עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת פינחס - ירמיהו ומשה - שני מודלים של נבואה ההפטרה היא נבואת ההקדשה של ירמיהו. השיעור עוסק בהשוואה בין הקדשת ירמיהו להקדשת משה. משה מסרב ומתנגד למינוי ואילו ירמיהו רק מבקש חיזוק. הבדל זה קשור להבדל שבין תפקידיהם: משה הוא נביא שתפקידו גם להנהיג ואילו ירמיהו הוא נביא שתפקידו להיות שופר לדברי הקב"ה. השיעור גם עוסק בקצרה בנבואת סיר נפוח הנאמרת לירמיהו ומכינה אותו לכך שהוא יהיה בעיקר נביא חורבן. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת מסעי - תוכחות משלימות השיעור משווה בין נבואת הפורענות של ישעיהו לנבואת הפורענות של ירמיהו. בימי ישעיהו הבעיה היא שחיתות מוסרית. לעומת זאת בימי ירמיהו העם כבר מאוים מהאויבים ומרגיש צורך לפנות לגורם רוחני אך הם בוחרים בעבודה זרה במקום בקב"ה. ישעיהו מפנה את טענותיו לעם ואילו ירמיהו מפנה את עיקר טענותיו להנהגה. בעיני ירמיהו עבודה זרה איננה רק "טעות" אלא גם בגידה בקב"ה וביחסים האישיים שיש לעם ישראל עם אלוקיו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת דברים: שבת חזון - אבלות ותשובה הפטרת פרשת דברים: שבת חזון - אבלות ותשובה עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת עקב - בין `נחמו` להפטרת עקב בניגוד להפטרות הנחמה הקודמות העם כבר מגיב למציואות שנוצרה וטענותיו באות בעקבות אורך הגלות ותחושת הסתר פנים מתמיד. עיקר הנחמה בהפטרתנו היא בהדגשת קיומן של מערכות יחסים אחרות מלבד קשר של עבד ואדון בין ישראל לקב"ה, וביציבותן של אלה לנוכח משברים. א. יחסים של הורים - ילדים. ב.עם ישראל הוא אוצרו היקר של הקב"ה ממנו הוא לא יפרד. ג. עם ישראל הם כמו גרושה ולא זונה והקב"ה ממשיך לשמור לה אמונים. במחצית השניה הנביא טוען שה' מכון לגאולה והעם הוא זה שאיננו מוכן. זה אמור לעורר אותם להתכונן לגאולה אך גם יש בזה מענה על טענת השכחה האלוקית. ישעיהו פונה לעם שיזכרו ברית אבות ומשום כך יאמינו בגאולה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פתיחה להפטרות שבע דנחמתא - פתיחה לשב דנחמתא לתשעה באב אופי כפול של אבל ותשובה ולכן מתאים שהנחמה תהיה בעלת מסר כפול של נחמה וקריאה לתשובה. ועל כן מיד לאחר תשעה באב, אנו פותחים בקריאת שבע הפטרות נחמה, שבע דנחמתא ולאחר מכן ישנו מעבר לקריאת פרקי תשובה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ראה - עניה סוערה לא נוחמה הפטרת עקב עסקה בנחמה בענין הקשר של העם עם הקב"ה. הפטרת ראה עוסקת בנחמה בענין הסבל החומרי שבגלות. בהפטרה מופיע עקרון חדש של גאולה מתוך תשובה. לאור זאת ההתמודדות עם הגויים כשישראל עסוקים בצדקה נעשית מתוך בטחון עצמי בצדקתם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שופטים - בין הפטרתנו ל`נחמו` מהשוואה בין תחילת הפטרת פרשת שופטים לבין הפתיחה להפטרת `נחמו` עולה שקיימות הקבלות רבות ביניהן. החזרה היא חלק מהתהליך הנפשי של הנחמה. תפקיד שני לחזרה הוא הפירוט, יש פה הרחבה של החששות והפחדים של ישראל שהוזכרו באופן כללי בהפטרת `נחמו`. תפקיד שלישי לחזרה הוא פיתוח הענין וקידום העלילה. הנביא מתמקד בפחד כשלעצמו כבעיה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת כי תצא - הפטרת כי תצא עיקרה של נבואת `רני עקרה` באה להתמודד עם היאוש וחוסר התקווה לעתיד הנולדים במציאות של גלות. הכלי לכך הוא המטאפורה של העקרות. אפילו כשיש רווחה בהווה אין זה מקל על הצער של התחושה שאין להם עתיד כעם. הנחמה היא בהפיכת העתיד הטוב למוחשי. בהפטרה יש גם הבטחה שהברית והחסד המובטחים על ידי הקב`ה ישארו בתוקף וזה עונה על החשש שלאחר הטובה שוב יבוא מהפך לרעה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת כי תבוא - הפטרת כי תבוא בהפטרת `קומי אורי` מדובר על שינוי בסדרי הטבע בעתיד לבוא והארת הצדיקים באור ה', האור הגנוז כשבעצם כל העם יהיה בדרגה רוחנית גבוהה `ועמך כולם צדיקים`. כחלק משינוי סדרי הטבע מתהפך יחסם של הגויים לישראל ומציאותם ההיסטורית הופכת להיות כפופה לישראל וכמשרתים אותם. בתקופה זו יהיו כל מעייניה של האנושות נתונים להכרת ד' כאורו של עולם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ניצבים - הפטרת נצבים הפטרת `שוש אשיש` היא שיא הנחמה של הפטרות `שבע דנחמתא` ושל כל ספר ישעיהו. ישראל אינם משולים לאשה עזובה ועצובת רוח שתפקיד הקב`ה לגאול, אלא ככלה מלאת אנרגיה וחיוניות, הששה לקראת החתן. הגאולה היא תוצר לוואי של החיבור המרגש בין הקב`ה לעם ישראל, ולא עיקר עניין הנבואה. שיא הנחמה במטפורה של עבד ואדון היתה בהפטרת `קומי אורי`. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת א' דראש השנה הפטרת ראש השנה מספרת על חנה ולידת שמואל. ניתן להשוות בין שרה, רחל וחנה שהיו עקרות וכולן נפקדו על פי המדרש בראש השנה. כולן הקריבו את היקר להן למען מטרה גבוהה יותר. שרה ורחל הכניסו צרתן לביתן וחנה מוותרת על הילד שאותו ביקשה. סוד הפקידה בראש השנה הוא הוויתור על האני, שאיפותיו וחלומותיו והקרבת הקרבן לגבוה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת ב' דראש השנה הפטרת היום השני של ראש השנה עוסקת בגאולה מתוך רחמיו של הקב`ה על בניו ורק בעקבותיה נוצרת הקרבה בין העם לאביהם שבשמים שמובילה לתשובה. בהפטרה זו יש נחמה שאף ללא אותם מעשים טובים כשל חנה מהפטרת היום הראשון, הקב`ה יחננו וירחמנו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבת שובה - שובה ישראל הפטרת היום השני של ראש השנה עוסקת בגאולה מתוך רחמיו של הקב`ה על בניו ורק בעקבותיה נוצרת הקרבה בין העם לאביהם שבשמים שמובילה לתשובה. בהפטרה זו יש נחמה שאף ללא אותם מעשים טובים כשל חנה מהפטרת היום הראשון, הקב`ה יחננו וירחמנו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת וזאת הברכה - הפטרת וזאת הברכה הפטרתנו עוסקת בביצור מעמדו של יהושע כמנהיג. ה' מבטיח לו את אותה הסייעתא דשמיא לה זכה משה ומדגיש שכל ההבטחות לעם שנאמרו בימי משה תקפות גם בתקופת מנהיגותו של יהושע. בפרקים הבאים יהיו מעשים מקבילים למעשים שמשה עשה על מנת לאשש את מעמדו של יהושע. ההפטרה גם קשורה לשמחת תורה בגלל "והגית בו יומם ולילה". כמנהיג לא יהיה ליהושע זמן להגביר את ידיעת התורה אך הוא מצווה לשמור על קשר קיומי לתורה ע"י לימוד יום-יומי קצר. כך גם שמחת תורה אינה שמחתם של המומחים בתורה אלא של כל העם השותף בקריאה בכל שבת. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין תשובה וכפרה האם הפטרת יום הכיפורים מלמדת אותנו על תשובה או שמא על כפרה? עיון בשני המושגים ומשמעויותיהם, תוך שימת דגש על הזיקה של מצוות שבין אדם לחברו למצוות שבין אדם למקום עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת מחר חודש הפטרת מחר חודש עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שתי זוויות לגאולה מהו היחס שבין תיאור מלחמת אחרית הימים בספר זכריה, הנקרא בהפטרת חג ראשון של סוכות, לבין תיאור מלחמת גוג ומגוג ביחזקאל, אותו נקרא בהפטרת שבת חול המועד? עיון בחטאו של גוג. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין בבינת הלב קנייני תורה
הרב משה ליכטנשטיין מגילת אסתר והדילמה החינוכית היהודים הגולים בממלכתו של אחשוורוש משתלבים בתוך העם הפרסי. הם אומנם שומרים על דתם, אך הם אינם רואים בעיה בהשתתפות במשתה של אחשוורוש שהיוותה סמל לשחיתות ולבעיות מוסריות. מורדכי מייצג את היהודי השומר על דתו, ואילו אסתר מייצגת את היהודי שמתאים את עצמו לחברה והיא אכן נושאת חן בעיניה רואיה. מרדכי מזכיר לאסתר שבית אביה ימשך בעם ישראל רק אם היא תאבק על קיומו. מעשיה של אסתר, ויוזמתה להציל את העם היהודי הם אלו שזיכו אותה בכך שהמגילה תקרא על שמה. המאבק שבין הסתגרות בתוך הדת לבין פריצה מוחלטת קיימים בכל דור. השילוב בין השניים, וההתמודדות עם אתגרי השעה היא דרכה של הישיבה. שיחות מועדים
הרב משה ליכטנשטיין וגילו ברעדה ראש חודש אלול מהווה נקודת פתיחה לשני מסלולים מקבילים - האחד מוביל לראש השנה, והשני ליום הכיפורים. הראשון מכין אותנו ליום הדין, בעוד השני מכין אותנו לקבלת לוחות שניים, ליום של קרבה אלוקית. מתח זה, רעדה ושמחה, יראה ואהבה, נוכח אף ביום הכיפורים עצמו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב משה ליכטנשטיין פרשת נח - סיפור שכרותו של נח בשיחה זו, שהועברה בסעודה שלישית בשנת ה'תשע"ב, הרב משה ליכטשטיין מתייחס לאירועים שקרו לאחר המבול- שכרותו של נח ותגובת בניו לכך. הרב מנתח בעזרת דברי חז"ל את משמעות תגובתו של חם, וכנגדה את תגובותיהם של יפת ושם. בסוף השיחה, הרב מעלה שתי השלכות קיומיות ומעשיות הנובעות מתגובותיהן השונות של בני נח. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב משה ליכטנשטיין אדם ונח מרגע שחטאו אדם וחווה נענשו בכך שהנאות חייהם (אכילה ויחסים) יהיו לא לשם הנאה אלא לשם קיום העולם. נח מביא איתו יוזמה ופעולה. הוא בונה את התיבה ומכניס לשם את חיות ומטפל בהם. לאחר היציאה הוא נוטע כרם אותו ניתן לראות כדבר חיובי ושלילי. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף
הרב משה ליכטנשטיין אברהם אהבי שתי דמויות המופת של עם ישראל, אברהם ומשה, מסמלות שתי דרכים שונות בעבודת ה' - עבודה מאהבה ועבודה מיראה. לכל סוג עבודה יתרון משלו, וגדולתו של אברהם היא בכך שהאהבה הגדולה אותה עבד את ה' הייתה מיוסדת על יראה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תש"ף

עמודים