הרב אוהד פיקסלר
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אוהד פיקסלר מסכת ראש השנה – קביעת מועד שבועות הגמרא במסכת ראש השנה מחפשת מקור לשבעת ימי התשלומים לחג שבועות לשיטת תנא קמא ורבי שמעון. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר כורש: מלך כשר או החמיץ? המשנה הראשונה במסכת ובעקבותיה הגמרא מבחינים בין ספירת השנים למלכי ישראל לבין הספירה למלכי אומות העולם. השאלה שנידונה היא מתי מתחלפת שנה למניין המלך- האם בתחילת חודש ניסן או בתחילת חודש תשרי. הגמרא מבחינה בין מלכי אומות העולם, אשר מונים להם את השנים מחודש תשרי למלכי ישראל, המתייחסים לחודש ניסן. השיעור עוסק בראיות שהובאו בסוגיה מדמותו של כורש (כרש) תוך בחינת השאלה מהי משמעות כשרותו על מנין ראשי השנים, ומדוע קיימת מחלוקת בדבר. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר בין פסח לסוכות השיעור עוסק בבחינת הלימודים השונים המשווים בין סוכות שבועות ופסח, החל מהלימוד במסכת ראש השנה המשווה בין שבעת ימי פסח לימי התשלומים שלאחר שבועות, דרך גזירה שווה טו טו המשווה דינים שונים בין פסח לסוכות, ועד להשוואה כוללת בין החגים לדינים שונים המובאת בירושלמי ובאחרונים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (א) תוספת שביעית בשיעור זה נדון במספר השוואות המופיעות בסוגיה במסכת ראש השנה בין תוספות שונות: תוספת שבת, תוספת שביעית ותוספת יובל ויום הכיפורים. השיעור הנוכחי עוסק בתוספת שביעית, בשאלת אופיו (דאו' דרבנן או הלכה למשה מסיני), בשאלת מהותו (הרחבה של זמן או של איסורים), וביחס בינו לבין תוספות אחרות. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (ב) תוספת שבת נעסוק בשתי הסברות המרכזיות בדין תוספת שבת (הרחבה של שבת או מצוה בפני עצמה),ב מוקרות לדין זה, בתוקפו (דאורייתא או דרבנן) ובהשלכותיו (חיוב נשים, חיוב כרת, קבלה בפה, זמן התוספת) בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (ג) – יום שהוא לילה בשני השיעורים הקודמים עסקנו בסוגיית תוספת שבת ותוספת שביעית. בשיעור זה נמשיך לגעת בשאלת יסוד שעלתה בשיעורים הקודמים - האם העובדה שמקדימים את הזמן המקודש ומוסיפים עליו מגדירה את התוספת כחלק מהזמן הבא. לדוגמא: האם זמן תוספת שבת נחשב כבר כשבת לכל עניין. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר אבות ותולדות תקציר: בפרק ז' מהלכות שבת הרמב"ם מגדיר את אבות המלאכה בשבת, ואת היחס בין אב המלאכה ובין התולדות. בפרקים שלאחר מכן הרמב"ם מפרט את דיני המלאכות והתולדות השונות. בשיעור השבוע נעסוק במספר סוגיות יסוד בנוגע לאבות המלאכה לאור חז"ל בייחוד בגמרא ושיטת הרמב"ם כפי שעולה מפרק זה. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר הגדרת איסור עובדין דחול המונח 'עובדין דחול' מופיע פעמים רבות בראשונים ובפוסקים כמניע לאיסור פעולות בשבת וביום טוב. כאשר מעיינים במקרים השונים בהם נזכר טעם זה, קשה למצוא משנה סדורה מתי הוא קביל ומתי לא. בשיעור זה נעיין בשתי גישות יסוד לעניין זה, גישתו של הרמב"ן, המגדירה את עובדין דחול כנימוק דאורייתא, וגישתו של הרמב"ם, המבחינה בין 'עובדין דחול', איסורין משום חשש 'עובדין דחול' ואיסורי 'דבר דבר'. לקראת סיום השיעור, נעבור לבחון את היישום של שתי הגישות בפוסקי הדורות האחרונות, ואת האבחנה בין עובדין דחול, לאיסורי שבות בשבתך
הרב אוהד פיקסלר איסור תחומין בשבת וביום טוב בשיעור השבוע נעסוק ביסוד איסור תחומין בשבת וביום טוב, לאור שתי שיטות בסיסיות בראשונים: הרמב"ם והרמב"ן, ולאחר מכן נדון ביחס שבין איסור תחומין בשבת לאסירו הקיים ביום טוב, ונבחן האם האיסור קיים בשני המועדים הללו באופן שוויוני. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר תוקף העינויים ביום כיפור בשיעור נעסוק בשיטת הרמב"ם במקור חובת חמשת העינויים ביוה"כ לאור דברי הגמרא והראשונים. נאפיין את היחס בין איסור מלאכה ואיסור אכילה ושתייה וכן את דרשות הגמרא במקור דין העינוי. לאחר מכן, נבהיר את מחלוקת הראשונים האם רק אכילה ושתייה נאסרו מהתורה ושאר עינויים מדרבנן (-בעלי תוס') או שמא כל העינויים מקורם מהתורה (- הגאונים והרמב"ם). בסיום הדברים נבהיר את הבנת הנצי"ב במשמעות העינוי כנגזרת מהגדרת התורה לאיסורי יום הכיפורים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מלאכה בחול המועד הגמרא במסכת מועד קטן עוסקת במלאכות המותרות והאסורות במהלך ימי חול המועד. הסוגיה העוסקת במקור איסור מלאכה בימים אלו מופיעה במסכת חגיגה (יח,א) ומובאים בה חמש שיטות תנאים בנושא. במסגרת השיעור השבוע נעסוק בפסיקת הרמב"ם בנוגע למקור איסור מלאכה בחוה"מ. בעקבות פסיקה זו, נבחן את היחס ליום י"ד בניסן ונעסוק במשמעות איסור המלאכה. לאחר מכן נבחן את תוקף איסור המלאכה בדברי הרמב"ם ובראשונים נוספים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מצוות אכילת מצה בערב טו ניסן בפרשת בא אנו קוראים על שתי מצוות שונות- הקרבת קרבן פסח, וחג מצות שבעת ימים. ישנה מחלוקת שתחילתה בדברי התנאים וממשיכה בימי הראשונים והלאה במשך הדורות בשאלה האם אנו רואים בציווים אלו מקשה אחת, או שמא יש להפריד ביניהם לשתי מצוות שונות בעלות נקודות ממשק. מחלוקת זו אינה פרשנית בלבד אלא בעלת השלכות בנוגע למניין המצוות ובפסיקת ההלכה בחג הפסח.בשיעור נעיין במחלוקת הרמב"ם ור' דניאל הבבלי, ובמחלוקת הראשונים (רש"י רמב"ם, ר' דוד), על הבנת דברי המכילתא ועל הבנת ביאור הסוגיות השונות בגמרא. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר קידוש החודש על ידי ראיה וחישוב בשיעור השבוע נדון בקצרה במחלוקת הגאונים בשאלת מה העיקר- ראייה או חישוב שידוע מראש. דיון זה אינו נוגע ישירות לדברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, אך הוא בהחלט מהווה רקע חשוב לו. בסיום הדברים נעיר על נקודה מעניינת בכתבי הרמב"ם בהקשר זה. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר יסודות בקידוש החודש – עם וארץ בשיעור זה נעסוק במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בנוגע לקידוש החודש: האם יש לקדש את החודש דווקא בארץ ישראל (רמב"ם) או לא (רמב"ן), האם יש לקדש את החודש דווקא בית דין גדול/סמוך (רמב"ם) או כל בית דין של שלושה (רמב"ן). נבהיר מחלוקת זו דרך דברי ראשונים ואחרונים ובהסתמך על חלוקת הרי"ד בין הציויים המוטלים על בית דין הגדול כלשעצמם, לחיובים אותם הם מבצעים רק מכוח היותם שלוחי כנסת ישראל. חלוקה זו תבהיר אף את עמדת הרמב"ם ביחס למחלוקת ההיסטורית בין 'בן מאיר' לבין הרס"ג ביחס לקידוש החודש. בסיום השיעור, נעסוק בהבהרת הרא"ל מדוע ארץ ישראל הנה קריטית לבניית קידוש החודש, לדעת הרמב"ם. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מהות ומשמעות בקידושין ונישואין השיעור עוסק בבחינת המרכיבים השונים בנישואים בישראל אל מול נישואי אומות העולם. על מנת להבהיר את עמדת הרמב"ם בנושא זה, השיעור פותח בניסיון לבחון את ההפרדה בין המרכיבים: נישואים ללא קידושין בישראל (נישואין אזרחיים), וגירושין ללא גט באומות העולם (גירושין אזרחיים). במהלך השיעור, מובאות עמדות שונות לגבי נישואין אזרחיים: עמדת הרוגצ'ובר ועמדת הרב הענקין, ומתוכן מתארים הקטגוריות בהם ניתן להמשיג את חידוש התורה בקידושין כמוקד הקדושה או כשלב משפטי מכונן. בסיום השיעור מובאות מספר נ"מ הלכתיות ולמדניות להבנות אלו. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר כתיבה בגט ובשבת השבוע נעסוק בקצרה ביחס שבין הגדרת כתיבה במלאכות שבת ובין הגדרתה לצורך כתיבת גט. השאלה היסודית העולה במסגרת עיון זה היא האם ההגדרות שוות בשני התחומים, שהרי בפשטות בשניהם ישנו צורך בכתיבה בעלת משמעות הלכתית הקיימת לאורך זמן. במרכז השיעור נעסוק בהסבר דברי הרמב"ם אשר לא ברור האם ועד כמה השווה בין הלכות אלו, והאם ישנה הפרדה בין החומר הרושם (הדיו) לבין המצע עליו רושמים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מסורת וסימנים בשיעור זה נעסוק בזיהוי כשרות בעופות, חיות ובהמות החל ממקורות הרמב"ם עד פולמוסי ימינו. השאלות ההלכתיות העיקריות נוגעות ליחס בין הסימנים והמסורת כלפי מיני בעלי חיים שלא היו מוכרים בעבר. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר הלכה ומציאות במאכלות אסורות – מליחה וטריפות בנושאים רבים בהלכה שאלת המפתח היא האם הדיון הוא מציאותי או הלכתי. הבירור הנגזר משאלה זו הוא האם דרך קבלת ההחלטות ההלכתית צריכה להיות בכלים שבוחנים את המציאות תוך שימוש בעזרתם של בעלי מקצוע, או שמדובר על שאלה הלכתית הנקבעת לפי כלים וקריטריונים המצויים בעולם ההלכה. השבוע נעסוק בקצרה בשני נושאים שבהם ההלכה במקורה נובעת ונקבעת לאור המציאות. למרות זאת, השאלות ההלכתיות בפועל הופכות להיות שאלות הלכתיות לפחות לחלק מהגישות, והן נקבעות ללא קשר למציאות כפי שהיא לפנינו. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר בכל לשון? שיעור בענייני לשון השבועה בשיעור השבוע נעסוק בשאלת קיום מצוות באמירה ובכתיבה בלשונות לועזיים. אנו נעסוק בנושא זה בהקשר לפסיקת הרמב"ם בענייני שבועה. נעסוק בשאלה האם יש צורך להבין את לשון הנדר או השבועה, ונקביל את דיני ההפלאה לדינים אחרים בהם ישנה חשיבות לאמירה (כגון: קריאת שמע), אשר יסודם במשנה בסוטה פרק ז' 'אלו נאמרים בכל לשון'. ננסה לעמוד על שתי הגישות המרכזיות גישתו של הרמב"ם המדגישה את המשמעות וההבנה העוברת דרך השפה לעומת גישת המקובלים המדגישה את השפה כשלעצמה - כלשון הקודש וכשפת הנביאים. בסיום השיעור, נציין את המחלוקת בפוסקים, ואת הפולמוס שהתקיים בנושא עם היווסדות תנועת הרפורמה בגרמניה בשבתך
הרב אוהד פיקסלר נזירות כאשר אנו משווים את המקומות השונים בהם הרמב"ם התייחס למעמד הנזירות, עולה לפנינו סתירה בדבריו. לאור סתירה זו, עלינו לבחון האם קיים מושג של נזיר אידיאלי והאם התורה מאפשרת לאדם להיות נזיר או שמא מדובר על אפשרות שהיא כלל אינה רצויה. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר כלאים – הרכבה הכלאה וגנטיקה בשיעור השבוע נתמקד בדין כלאי האילן ונבחן את גדר איסורו - תוך שימת לב לשאלה כיצד יש להתייחס למינים השונים המתחדשים בימינו. נבחן את שיטת הרמב"ם ונעיר לגבי המקומות בהם חלקו על שיטתו (בדגש על הרכבת ירק בירק, איסור קיום של כלאי אילן, והרכבת אילן פרי על אילן סרק). במהלך הדברים נשווה בין כלאי אילן לסוגי כלאיים אחרים. כמו כן, נעסוק במחלוקת האחרונים בדין האבקה והכלאה, ונקשור מחלוקת זו למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בדבר טעמו של איסור כלאים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מעמד תרומות ומעשרות בשיעור זה נעסוק בתוקף דין התרומות והמעשרות בזמן הזה. נבחין בין קדושת הארץ לקדושת חו"ל, ונתמקד בתנאי אותו מחדש הרמב"ם (וחלוק עליו הראב"ד בדבר) – 'ביאת כולכם'. נראה כי תנאי זה מהפך את דין תרו"מ בזמן הזה, וננסה לתרץ חמש מקומות בהם נראה שהרמב"ם התייחס לתרו"מ ולחלה כדאו'. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר קדושת הארץ בשיעור זה נעסוק באפיון עמדת הרמב"ם ביחס לקדושת ארץ ישראל. נבהיר את החלוקה בין קדושה ראשונה לקדושה שנייה ואת תפיסת הרמב"ם את הפער בין כיבוש רבים, כיבוש יחיד וקדושת ירושלים. כמו כן, השיעור מסביר את החלוקה בין 'שם ארץ ישראל' ו'קדושת ארץ ישראל', ומביא את ההסברים השונים של האחרונים לקדושת סוריה ולמעמד כיבוש יחיד. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מעשר ראשון ושני כידוע ישנם שני סוגי מעשרות: מעשר ראשון ומעשר שני. מעשר ראשון ניתן ללויים, ולאחר הנתינה הוא אינו מוגדר כקודש אל כחולין. מעשר שני, המופרש בשנים א,ב,ד,ה למחזור המעשרות, מצריך אכילה נאכל בטהרה בירושלים והוא מוגדר כקודש. בראשית השיעור נעמוד על מעמד מעשר ראשון כחולין בשיטת הרמב"ם ולאחר מכן נדון במספר שאלות הלכתיות בנוגע למעשר שני בימינו. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר חלק בארץ ישראל בשיעור השבוע נעסוק בשאלה למי יש חלק בארץ ישראל, ונבחן כיצד שאלה זו משפיעה על מצוות שונות. נעסוק במעמד גרים, נשים, כהנים ולווים לאור פסקי הרמב"ם בנוגע לווידוי מעשרות והבאת ביכורים. נסקור מספר הסברים לשיטת הרמב"ם ונבחן לאורם את היחס בין נחלת הארץ על ידי גרים, נשים, כהנים ולויים. בשבתך

עמודים