הרב יצחק בן-דוד
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יצחק בן-דוד פרשת צו - שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא האם הכהן המקריב נחשב לשלוחו של הקב`ה, או לשלוחו של האדם המביא את הקרבן? הגמרא דנה בשאלה זו בשתי סוגיות, אך מסקנתה אינה אחידה. נראה, שבהליך הקרבת הקרבן - הכהן משמש כשליחו של הקב`ה, שלשמו הוא פועל, אך הכפרה נעשית דווקא כשליחו של האדם המקריב.
הרב יצחק בן-דוד פרשת שמיני - מאכלות אסורים מדוע מקשרת התורה בין החיות המותרות והאסורות באכילה לבין דיני הטומאה והטהרה?
הרב יצחק בן-דוד פרשת תזריע - טומאת היולדת באופן בסיסי, הטומאה קשורה במוות. לאור זאת, בולטת החריגה שבטומאת היולדת: מדוע היולדת, שהביאה זה עתה חיים חדשים לעולם, נטמאת? באופן פשוט, ניתן להסביר שברגע ההולדה - ניתק גוף חי מרחמה של האם ולכן היא נטמאת; אולם ניתן לתת הסבר נוסף לטומאה זו: הולד שזה עתה נולד הוא גולמי, וזקוק לעיצוב ולזיקוק. הטומאה מייצגת מצב שאינו מושלם; מצב הדורש מילוי של פוטנציאל מסויים.
הרב יצחק בן-דוד פרשת מצורע - נזיר ומצורע מדוע מביא המצורע קרבן חטאת כאשר הוא נרפא מצרעתו? על מה צריך המצורע לכפר? האם עליו לכפר על החטאים שגרמו לצרעתו, או שמא עצם טומאת הצרעת והיציאה מהמחנה הוא הדבר שעליו צריך לכפר? מדוע המצורע והנזיר הם היחידים המביאים קרבנות אשם, עולה וחטאת ביחד?
הרב יצחק בן-דוד פרשת אחרי מות - איסור אכילת דם הראשונים נתנו טעמים שונים לאיסור אכילת הדם: מניעת עבודה זרה, חינוך האדם והדאגה לבעלי החיים. טעמים אלו מייצגים את שלושת המימדים של עבודת ה', ע"פ משנתו של פרנץ רוזנצווייג: אלוקים, אדם ועולם.
הרב יצחק בן-דוד פרשת אמור - אופיין הכפול של מתנות העניים באמצע פרשת המועדות, מזכירה התורה את מצוות מתנות העניים. מה הקשר בין מתנות העניים לבין חג השבועות? מדוע חוזרת התורה על חיוב מתנות העניים, למרות שהוא הוזכר כמעט באותן מילים בפרשת קדושים? ייתכן שהאזכור הכפול מלמד על אופיין הכפול של מתנות העניים: מצוות שבין האדם לחבירו, ומצוות שבין האדם למקום.
הרב יצחק בן-דוד פרשת בהר - שמיטת קרקעות הראשונים הזכירו שלושה טעמים לשמיטת הקרקעות: טעם חקלאי, טעם חברתי וטעם חינוכי. הטעמים השונים משפיעים על אופייה של המצווה: האם איסורי השמיטה הם איסורי גברא או איסורי חפצא? לשאלה זו נפקא-מינות רבות: האם מותר לעשות מלאכת קרקע בשמיטה בגרמא? האם הקרקע מופקרת באופן אוטומטי, או שהאדם צריך להפקיר אותה בצורה פעילה?
הרב יצחק בן-דוד פרשת בחוקותי - תמורה כאשר אדם מנסה להמיר בהמת קדשים - שתי הבהמות (המקורית והתמורה) מתקדשות. מהו אופיו של דין זה? האם התמורה חלה, והבהמה המקורית נותרת קדושה כקנס; או שמא התמורה אינה חלה, ובהמת התמורה מתקדשת כקנס? שאלה זו קשורה למחלוקת הידועה בדבר "כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד - אי עביד מהני (או לא מהני)". למחלוקת זו גם השלכה מחשבתית חשובה, בדבר נשוא הציווי האלוקי.
הרב יצחק בן-דוד פרשת במדבר - מה בין כהן ללוי? בניגוד לכהנים, שמעמדם המיוחד מעוגן בפסוקים כבר מראשית פרשיות המשכן, מעמדם של הלויים מוזכר לראשונה רק בתחילת ספר במדבר. ייתכן שעובדה זו מלמדת על הבדל מהותי בין השניים: מעמדו המיוחד של הכהן הוא מהותי, ואילו מעמדו המיוחד של הלוי הוא פונקציונאלי, ונגזר מתפקידו. כך ניתן להסביר גם הבדלים שונים בין ההלכות החלות על שניהם (כשרות בעל מום לעבודה, גילאי העבודה והכשרות לעבודה שונה).
הרב יצחק בן-דוד פרשת נשא - המשכן והחיים מה ייחודן של הפרשיות ההלכתיות הנמצאות באמצע פרשת נשא? מהו היחס בין ספר ויקרא לספר במדבר? מהו הקשר בין המשכן לבין מציאות החיים המקיפה אותו?
הרב יצחק בן-דוד פרשת בהעלותך - התרועה בחצוצרות ומצוַת התפילה בפרשת בהעלותך, מצווה התורה להריע בחצוצרות בהזדמנויות שונות. מה פשרה של מצווה זו? האם פירושה הוא מצווה להתפלל בזמנים אלו, או מצווה לשוב בתשובה?
הרב יצחק בן-דוד פרשת שלח - אופייה הכפול של מצוַת ציצית מהו אופייה של מצוַת הציצית? האם זוהי חובת הבגד או חובת האדם? מדוע אין חייבים להטיל ציצית בבגד שאין לובשים (כאילו זו חובת האדם, ולא הבגד), אך מאידך - לא יוצאים ידי חובה בהטלת ציצית בבגד אחד בלבד?
הרב יצחק בן-דוד פרשת קורח - מצוַת פדיון הבכורות שלוש פעמים מספרת התורה על נידוי הבכורים מהעבודה במקדש: לאחר חטא העגל הוחלפו הבכורות בכוהנים, אך עדיין שימשו הבכורות כעוזרים; בפרשת במדבר הוחלפו הבכורות באופן סופי ע`י הלויים; ובפרשת קורח מצווה התורה על פדיון הבכורות. ייתכן, שבכך מבקשת התורה להדגיש שהחזון לעתיד הוא שאכן הבכורות יעבדו במקדש, וכך יישמר הקשר ההדוק בין כל משפחה ומשפחה לבין עולם המקדש.
הרב יצחק בן-דוד פרשת חוקת - פרה אדומה וטומאת מת הרמב`ם מונה שתי מצוות שונות בפרשת הפרה האדומה: דיני הפרה האדומה וטהרת טמאי מתים כמצווה אחת, והציווי לעשות אפר פרה אדומה כמצווה שנייה. הרמב`ן חלק על הגדרת המצווה הראשונה כמצווה, שכן לדעתו קביעה הלכתית שאינה הנחיה נורמטיבית (כמו 'דיני טומאת שרץ') אינה יכולה להיחשב מצווה; והיראים חלק על הגדרת המצווה השנייה כמצווה, שכן אין עניין בהכנת האפר כשלעצמו, אלא רק בטהרת טמאי המתים. ייתכן, שלדעת הרמב`ם יש עניין עצמאי בכך שטמאי מתים יוכלו להיטהר אם רק ירצו בכך.
הרב יצחק בן-דוד פרשת בלק - קנאים פוגעים בו! נחלקו האמוראים בפרשנות מעשהו של פינחס: האם הוא שאל קודם שהרג את זמרי, או שמא עשה זאת על דעת עצמו. גם בהלכה החריגה של `הבועל ארמית - קנאים פוגעים בו`, לדעת רב יש צורך להסתמך על סמכות הלכתית חיצונית.
הרב יצחק בן-דוד פרשת פינחס - חלוקת הארץ נחלקו התנאים: האם הארץ נתחלקה לפי דור יוצאי מצרים, או לפי דור באי הארץ. לכאורה, צריך היה לפסוק שהארץ ניתנה לאברהם, ליצחק וליעקב, ועברה מהם על פי דיני הירושה הרגילים! מסתבר, שבמעמד הר סיני התחדשה זיקה מיוחדת בין עם ישראל לבין ארץ ישראל, מעבר להבטחה הקמאית שהבטיח הקב"ה לאבות.
הרב יצחק בן-דוד פרשת מטות - כוונה ומעשה מהו מוסר? האם מעשה מוסרי הוא מעשה הנעשה מתוך מניעים אידיאליסטיים, או מעשה המניב תוצאות רצויות? האם יש משמעות לכוונה בהגדרת המעשה כמוסרי? הגמרא כותבת שאישה שנדרה נדר ועברה עליו - חייבת כפרה אפילו אם נודע לה אחר כך שבעלה הפר לה אותו, והוא לא חל כלל. מכאן ניתן להביא ראיה לכך שהיהדות מייחסת חשיבות קריטית לכוונת העושה, כדי להבחין בין מעשה שראוי לעשותו לבין מעשה שלא ראוי לעשותו.
הרב יצחק בן-דוד פרשת מסעי - ארץ ישראל האם ארץ ישראל מוגדרת ע"פ גבולותיה? נחלקו בדבר הראשונים: לדעת הרמב"ם, כל מקום שכבשו ישראל - יש לו דין ארץ ישראל לכל דבר; ואילו לדעת הרמב"ן, ארץ ישראל נבחרה ע"י הקב"ה עוד בטרם היה ישראל לעם, והיא מאפשרת לעם להתקרב לקב"ה.
הרב יצחק בן-דוד פרשת דברים - תפקידם הכפול של השופטים פרשת מינוי השופטים מתוארת בפרשת יתרו כמתרחשת לפני מעמד הר סיני, ואילו בפרשת דברים - כמתרחשת לפני קבלת התורה. מה פשר סתירה זו? ייתכן שלתפקידם של השופטים יש אופי כפול, במקביל לתיארוך הכפול של מינויים: מחד - הם שליחי הציבור ואחראים להשכין שלום בין האנשים; ומאידך - הם שליחיו של הקב`ה, ואחראים ליישם את דיני התורה על הסכסוכים המובאים לפניהם.
הרב יצחק בן-דוד פרשת עקב - חטא משה ואופייה של הארץ מתיאורה של התורה לארץ ישראל - `ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה`, ניתן ללמוד על ההתקדמות הרוחנית שניתן להפיק מקשיים ומבעיות. משה רבנו במי מריבה לא השכיל להפיק משמעות רוחנית מהבעיה שהעם נקלע אליה, וניסה לפתור את הבעיה בדרך ארצית-ריאלית. לכן, הוא לא זכה להיכנס לארץ, שייחודה הוא בכך שהבעיות הגשמיות שבה מצביעות על מצוקות רוחניות.
הרב יצחק בן-דוד פרשת ראה - מצוַת הצדקה בחו`ל ובארץ ישראל התורה מייחדת שתי פרשיות שונות למצוַת הצדקה. ייתכן שכפילות זו מעידה על כפילות באופי המצווה: הצדקה בחוץ לארץ - מטרתה עזרה לנזקק, ואילו הצדקה בארץ ישראל כוללת גם מימד של דאגה מקיפה יותר, לחברה צודקת ושוויונית.
הרב יצחק בן-דוד פרשת שופטים - דינים הנלמדים בי`ג המידות מה מעמדם של הדינים שלמדו חז`ל באמצעות שלוש-עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן? האם דינים אלו נחשבים לדינים דאורייתא וניתן למנות אותם במניין המצוות, או שמא מעמדם נחות יותר, מעין דינים דרבנן? בשאלה זו נחלקו הרמב`ם והרמב`ן, ונראה שמחלוקתם משקפת מחלוקת ביחס להיקף ואופי השפעת חז`ל על התורה שבכתב.
הרב יצחק בן-דוד פרשת כי תצא - ספיקא דאורייתא - לקולא או לחומרא? הגמרא מביאה לימוד מיוחד לכך שספק ממזר מותר לבוא בקהל. הראשונים נחלקו כיצד יש להתנהג בספיקות מדאורייתא בשאר המצוות: לדעת הרמב"ם, בכל הספקות דאורייתא יש להקל מדאורייתא, ואילו לדעת הרשב"א, גם מדאורייתא יש להחמיר בכל הספקות. ייתכן שגם הרמב"ם יודה שבמצוות עשה - יש להחמיר בספקות אפילו מדאורייתא.
הרב יצחק בן-דוד פרשת כי תבוא - מצוַת הביכורים שני פנים למתנת הביכורים: מחד - היא ניתנת לקב"ה, ומאידך - היא ניתנת לכהן. בכך, היא עומדת בניגוד למעשרות, הניתנים באופן ישיר ללוי. הבחנה יסודית זו יכולה להסביר כמה הבדלים הקיימים בין הביכורים לבין המעשרות: אי-הפרשת מעשר אוסר את הפירות ואילו אי-נתינת ביכורים אינו אוסר; כולם חייבים בביכורים אך רק מי שרוצה להשתמש בפירות או לאוכלם חייב במעשר.
הרב יצחק בן-דוד פרשת ניצבים - מצוַת התשובה האם לדעת הרמב`ם יש מצווה לשוב בתשובה? מדבריו בספר המצוות וב`משנה תורה` נראה שאין מצווה כזו, והתורה רק מנחה את האדם המבקש לשוב בתשובה שעליו להתוודות במהלך התשובה; אך מהכותרת להלכות תשובה נראה בבירור שאף לדעת הרמב`ם יש מצווה חיובית לשוב בתשובה. מה פשר סתירה זו?

עמודים