פרופ' יונתן גרוסמן
מרצה כותרת תקציר סידרה
פרופ' יונתן גרוסמן 23 זבח שלמי צאן תיאור הקרבת זבח שלמים מן הצאן מפוצל לשניים – למביא כבש ולמביא עז. בשיעור זה נעמוד על ההבדלים המעטים והמינוריים בין האופציות, ובאמצעותם להבהיר היטב את אופי הקורבן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 24 קורבן חטאת בשיעורנו אנו מתחילים את החטיבה השנייה שבפרשת ויקרא – קורבנות החובה, ומעתה השאלה היא כיצד יש בכוחו של הקורבן לכפר על החטא וכיצד פועלים הקורבנות השונים שיש בכוחם להביא נחמה ופיוס בין אדם לא-לוהיו ובין אדם למצפונו הרועש. קורבן החובה המרכזי הוא קורבן החטאת, ולמהותו נקדיש את שיעורנו היום. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 25 בין החטאת הפנימית לחיצונית הדיון בקורבן החטאת נחלק לפי זהות המקריבים: כוהן משיח, כל עדת ישראל, נשיא ויחיד. החלוקה הבולטת ביותר היא בין כוהן משיח וכל עדת ישראל שמביאים חטאת פנימית, ולעומתם הנשיא והיחיד שנדרשים להביא חטאת חיצונה בלבד. בשיעור זה נעמוד על המאפיינים של חלוקה זו. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 26 חטאת כוהן משיח כפי שראינו בשיעורנו הקודם, יש מן המשותף לחטאת הכוהן המשיח ולחטאת העדה כולה – הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מהותית. בשיעור זה ניגע בכמה מרכיבים של חטאת הכוהן המשיח: עבודת הדם; הקטרת האיברים על המזבח; ושריפת הבשר מחוץ למחנה. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 27 חטאת העדה וחטאת הנשיא בשיעור זה נדון בחטאת עדת ישראל ('פר העלם דבר של ציבור') ובהרחבה גם בחטאת הנשיא - מעמד הנשיא, עבודת הדם, הקטרת הבשר ועוד. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 28 חטאת היחיד יחיד בישראל שחטא בשגגה והתחייב בחטאת יכול להביא שעירה או כבשה. התורה מותירה את הבחירה בין שתי האפשרויות לפתחו של החוטא, והדבר מזכיר את הבחירה בין זכר לנקבה בזבח השלמים. דרך מאפיין זה ומאפיינים נוספים ננסה לעמוד על מהותו של הקורבן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 29 על טעם ועל ריח – כבש או עז? התורה פותחת בפני היחיד שהתחייב בקורבן חטאת שתי אפשרויות הקרבה – עז או כבש. בין כך ובין כך על הבהמה להיות נקבה תמימה. האם יש הבדל מהותי ביניהם, או בניסוח עדין יותר – האם יש עדיפות להקריב אחד מהם? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 30 קורבן עולה ויורד הבנת מהותו של קורבן עולה ויורד היא אחד האתגרים הגדולים בתורת הקורבנות, כי במבט ראשון קשה להבין מה ראתה התורה להגדיר שלוש אופציות להקרבה. לשם הגדרה מדויקת של האתגר הפרשני שאנו ניצבים בפניו יש להבין לאיזו פרשייה שייך קורבן 'עולה ויורד'. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 31 עבירות שמחייבות בקורבן עולה ויורד הצעד הראשון שיש לעשות כדי להכריע מהו המכנה המשותף לשלוש העבירות שבעטיין מתחייב אדם בקורבן עולה ויורד הוא להגדיר במדויק את העבירות הללו. לפחות בשני המקרים הראשונים ישנו פער בין מדרש ההלכה של חז"ל ובין העולה מפשטי המקראות. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן קורבן עולה ויורד על חילול השם בעבירות מחדל (32) לאחר שבחנו את שלושת המקרים שבעטיים יש להביא קורבן עולה ויורד ניתן לדון במשותף להם. בשיעור זה נדון בשורש המשותף לשלושת המקרים האלו - המחדל הפאסיבי שניצב בתשתיתם. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן וידוי ואשמה (33) לאחר שהצענו כי המכנה המשותף לכל המקרים שבעטיים יש להביא חטאת עולה ויורד הוא בהיותם עבירות מחדל (יש להביא קורבן אף שהאדם לא פעל שום מעשה איסור), נוכל לבאר את מצוות הווידוי שנזכרת לראשונה בחטאת עולה ויורד. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 34 חטאת עוף של עני האפשרות העדיפה למי שחטא באחד משלושת המקרים המנויים בפרשייה היא להביא כבשה או שעירה ככל חטאת, אך אם החוטא אינו יכול להרשות לעצמו להביא שעירה או כבשה, מתירה לו התורה להביא שתי ציפורים - מדוע נדרש גם עוף לעולה מעבר לחטאת? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 35 אופציית העני הגמור: סולת אם בחטאת העוף יש להביא עוף נוסף כדי שיישמרו שני האלמנטים הבסיסיים שקיימים בכל חטאת – דם מחטא ובשר שמוקטר לאש המזבח, כיצד ניתן להבין את אופציית הסולת? האם מדובר במודל אחר לחלוטין? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 36 קורבן אשם קורבן האשם – החותם את פרשת ויקרא – דורש את תשומת לבנו. התורה מזכירה שישה מקרים שבהם מתחייבים קורבן אשם ויש לברר מהו המכנה המשותף של מקרים אלו; מה הופך אותם למחייבים אשם דווקא, ולאור כך – מהו אופיו של קורבן האשם ומהי הפונקציה הייחודית שאותה הוא ממלא. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 37 המכנה המשותף של מקרי האשם – שיטת רמב"ן לאורך ההיסטוריה נעשו ניסיונות מגוונים להצביע על המכנה המשותף למקרים השונים המחייבים אשם, ומבין הראשונים בולט רמב"ן, ולשיטתו נקדיש את שיעורנו. האתגר בפירוש רמב"ן לקורבן אשם גדול במיוחד מפני שיש פירושו שתי נימות שנראות תחילה סותרות בשאלה יסודית המלווה את קורבן האשם. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 38 אשם וגזל גבוה אבקש להציע חלופה לעמדת הרמב"ן בנושא המכנה המשותף לחטאים שעליהם מתחייבים קורבן אשם. נפתח את דיוננו בביטוי המיוחד שפורץ כאן לראשונה בעולם הקורבנות: "בערכך". משום מה, דווקא בקורבן אשם התורה מתמקדת בנתון הכספי: יש להביא בהמה שיש לה ערך ממוני מסוים. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 39 אשם כגזל גבוה – המשך לאחר שבחנו בשיעור הקודם את מקרי האשם הנזכרים בפרשת ויקרא, נפנה כעת למקרים הנוספים המחייבים אשם ומוזכרים בפרשיות אחרות בתורה. האם גם בהם מתרחשת מעילה בקודש או גזל גבוה? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 40 בין החטאת לאשם הדמיון בין החטאת והאשם מובן מאליו. מאחר שמדובר בקורבנות חובה, הרי שגם בחטאת וגם באשם משולבות גם לשונות כפרה וסליחה. הראיה הברורה להבדל הקיים ביניהם הוא המקרים (מצורע ונזיר שנטמא) שיש להביא גם חטאת וגם אשם. מה אפוא ההבדל בין קורבן החטאת לקורבן האשם? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 41 רשימת הקורבנות השנייה – פרשת צו כבר ראינו – בעקבות רמב"ן – שנמעניה של פרשת צו הם הכוהנים, ושהבדל הנמענים של שתי הרשימות יכול לבאר את סדר הקורבנות השונה: פרשת ויקרא מאורגנת לפי הפרמטר החשוב לאדם מישראל המקריב, ואילו רשימת הקורבנות שבפרשת צו מאורגנת על פי הפרמטר של רמת קדושתם. בשיעור זה נתחיל בבחינת היחס בין הרשימות, ונתמקד ביחס בין "אכילה" ו"הקטרה". תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 42 תורת העולה – תרומת הדשן והוצאת הדשן יש בתורת העולה שני מוקדים שבמבט ראשון אינם נראים קשורים זה לזה – האחד עוסק בהגבלת זמן הקטרת העולה על המזבח ללילה אחד, "עד הבקר", והשני עוסק בדרישה שתהיה אש בוערת תמיד על המזבח. האתגר הפרשני הוא אם כן להבין מה היחס בין שני מוקדים אלו. אין מדובר רק בסמיכות פרשיות או סמיכות מצוות, אלא בקישור מכוון ומהותי. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 43 אש תמיד תוקד על המזבח בשיעורנו הקודם ניתחנו את חלקו הראשון של הציווי על "תורת העולה" – זה שעסק בפינוי המזבח מידי בוקר משאריות הקורבנות שנותרו בו. חלקו השני של הציווי מתמקד בדרישה שהאש על המזבח תבער כל הזמן, כנאמר בכותרת הפרשייה כולה: "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 44 תורת המנחה (ו', ז-טז) – קדושה מדבקת הגדרת רמת קדושת הקורבן היא קריטריון לסידור הקורבנות בפרשת צו. האם אפשר להצביע על עיקרון שניצב בבסיס הגדרת קורבן כ'קדש קדשים'? דבר זה תלוי בהתלבטות רחבה המלווה את ההיגד הסוגר את הציווי על תורת המנחה שלפנינו: "כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ" (ו', יא). האם המשמעות שלו היא שקדושה מדבקת? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 45 'קדושה מדבקת' (המשך) בשיעור הקודם הצענו שבפשטי המקראות עולה התפיסה שקורבנות אשר מוגדרים 'קדש קדשים', יכולים להדביק אחרים בקדושתם. את שיעורנו הנוכחי אני מבקש להקדיש לעיון בשתי נבואות שגם מהן עולה תפיסה דומה - נבואות חגי ויחזקאל. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 46 תורת המנחה – המשך בפסוקי המנחה בפרשת צו אין כל זכר לחלוקה שראינו בפרשת ויקרא בין מנחת סולת למנחות המעובדות. מדוע בפרשת צו אין זכר לשתי אפשרויות הקרבת המנחות והכתוב נשען רק על מנחת הסולת? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 47 מנחת חינוך או מנחת חביתין בשיעורים האחרונים עקבנו אחר תורת המנחה. כנספח לקורבן זה, מזכירה התורה מנחה נוספת, שעל "אהרן ובניו" להקריב מידי יום - האם זו מנחת חינוך או מנחת חביתין? תורת הקרבנות (2)

עמודים