פרופ' יונתן גרוסמן
מרצה כותרת תקציר סידרה
פרופ' יונתן גרוסמן 23 זבח שלמי צאן תיאור הקרבת זבח שלמים מן הצאן מפוצל לשניים – למביא כבש ולמביא עז. בשיעור זה נעמוד על ההבדלים המעטים והמינוריים בין האופציות, ובאמצעותם להבהיר היטב את אופי הקורבן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 24 קורבן חטאת בשיעורנו אנו מתחילים את החטיבה השנייה שבפרשת ויקרא – קורבנות החובה, ומעתה השאלה היא כיצד יש בכוחו של הקורבן לכפר על החטא וכיצד פועלים הקורבנות השונים שיש בכוחם להביא נחמה ופיוס בין אדם לא-לוהיו ובין אדם למצפונו הרועש. קורבן החובה המרכזי הוא קורבן החטאת, ולמהותו נקדיש את שיעורנו היום. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 25 בין החטאת הפנימית לחיצונית הדיון בקורבן החטאת נחלק לפי זהות המקריבים: כוהן משיח, כל עדת ישראל, נשיא ויחיד. החלוקה הבולטת ביותר היא בין כוהן משיח וכל עדת ישראל שמביאים חטאת פנימית, ולעומתם הנשיא והיחיד שנדרשים להביא חטאת חיצונה בלבד. בשיעור זה נעמוד על המאפיינים של חלוקה זו. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 26 חטאת כוהן משיח כפי שראינו בשיעורנו הקודם, יש מן המשותף לחטאת הכוהן המשיח ולחטאת העדה כולה – הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מהותית. בשיעור זה ניגע בכמה מרכיבים של חטאת הכוהן המשיח: עבודת הדם; הקטרת האיברים על המזבח; ושריפת הבשר מחוץ למחנה. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 27 חטאת העדה וחטאת הנשיא בשיעור זה נדון בחטאת עדת ישראל ('פר העלם דבר של ציבור') ובהרחבה גם בחטאת הנשיא - מעמד הנשיא, עבודת הדם, הקטרת הבשר ועוד. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 28 חטאת היחיד יחיד בישראל שחטא בשגגה והתחייב בחטאת יכול להביא שעירה או כבשה. התורה מותירה את הבחירה בין שתי האפשרויות לפתחו של החוטא, והדבר מזכיר את הבחירה בין זכר לנקבה בזבח השלמים. דרך מאפיין זה ומאפיינים נוספים ננסה לעמוד על מהותו של הקורבן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 29 על טעם ועל ריח – כבש או עז? התורה פותחת בפני היחיד שהתחייב בקורבן חטאת שתי אפשרויות הקרבה – עז או כבש. בין כך ובין כך על הבהמה להיות נקבה תמימה. האם יש הבדל מהותי ביניהם, או בניסוח עדין יותר – האם יש עדיפות להקריב אחד מהם? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 30 קורבן עולה ויורד הבנת מהותו של קורבן עולה ויורד היא אחד האתגרים הגדולים בתורת הקורבנות, כי במבט ראשון קשה להבין מה ראתה התורה להגדיר שלוש אופציות להקרבה. לשם הגדרה מדויקת של האתגר הפרשני שאנו ניצבים בפניו יש להבין לאיזו פרשייה שייך קורבן 'עולה ויורד'. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 31 עבירות שמחייבות בקורבן עולה ויורד הצעד הראשון שיש לעשות כדי להכריע מהו המכנה המשותף לשלושת העבירות שבעטיין מתחייב אדם בקורבן עולה ויורד הוא להגדיר במדויק את העבירות הללו. לפחות בשני המקרים הראשונים ישנו פער בין מדרש ההלכה של חז"ל ובין העולה מפשטי המקראות. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן קורבן עולה ויורד על חילול השם בעבירות מחדל (32) לאחר שבחנו את שלושת המקרים שבעטיים יש להביא קורבן עולה ויורד ניתן לדון במשותף להם. בשיעור זה נדון בשורש המשותף לשלושת המקרים האלו - המחדל הפאסיבי שניצב בתשתיתם. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 38 אשם וגזל גבוה אבקש להציע חלופה לעמדת הרמב"ן בנושא המכנה המשותף לחטאים שעליהם מתחייבים קורבן אשם. נפתח את דיוננו בביטוי המיוחד שפורץ כאן לראשונה בעולם הקורבנות: "בערכך". משום מה, דווקא בקורבן אשם התורה מתמקדת בנתון הכספי: יש להביא בהמה שיש לה ערך ממוני מסוים. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 42 תורת העולה – תרומת הדשן והוצאת הדשן יש בתורת העולה שני מוקדים שבמבט ראשון אינם נראים קשורים זה לזה – האחד עוסק בהגבלת זמן הקטרת העולה על המזבח ללילה אחד, "עד הבקר", והשני עוסק בדרישה שתהיה אש בוערת תמיד על המזבח. האתגר הפרשני הוא אם כן להבין מה היחס בין שני מוקדים אלו. אין מדובר רק בסמיכות פרשיות או סמיכות מצוות, אלא בקישור מכוון ומהותי. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 43 אש תמיד תוקד על המזבח בשיעורנו הקודם ניתחנו את חלקו הראשון של הציווי על "תורת העולה" – זה שעסק בפינוי המזבח מידי בוקר משאריות הקורבנות שנותרו בו. חלקו השני של הציווי מתמקד בדרישה שהאש על המזבח תבער כל הזמן, כנאמר בכותרת הפרשייה כולה: "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 44 תורת המנחה (ו', ז-טז) – קדושה מדבקת הגדרת רמת קדושת הקורבן היא קריטריון לסידור הקורבנות בפרשת צו. האם אפשר להצביע על עיקרון שניצב בבסיס הגדרת קורבן כ'קדש קדשים'? דבר זה תלוי בהתלבטות רחבה המלווה את ההיגד הסוגר את הציווי על תורת המנחה שלפנינו: "כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ" (ו', יא). האם המשמעות שלו היא שקדושה מדבקת? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 45 'קדושה מדבקת' (המשך) בשיעור הקודם הצענו שבפשטי המקראות עולה התפיסה שקורבנות אשר מוגדרים 'קדש קדשים', יכולים להדביק אחרים בקדושתם. את שיעורנו הנוכחי אני מבקש להקדיש לעיון בשתי נבואות שגם מהן עולה תפיסה דומה - נבואות חגי ויחזקאל. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 46 תורת המנחה – המשך בפסוקי המנחה בפרשת צו אין כל זכר לחלוקה שראינו בפרשת ויקרא בין מנחת סולת למנחות המעובדות. מדוע בפרשת צו אין זכר לשתי אפשרויות הקרבת המנחות והכתוב נשען רק על מנחת הסולת? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 47 מנחת חינוך או מנחת חביתין בשיעורים האחרונים עקבנו אחר תורת המנחה. כנספח לקורבן זה, מזכירה התורה מנחה נוספת, שעל "אהרן ובניו" להקריב מידי יום - האם זו מנחת חינוך או מנחת חביתין? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 48 מנחת חביתין – המשך עמדנו על תפקיד מנחת הכוהנים הייחודית - לפתוח את פה הכוהנים שיוכלו לאכול מבשר הקורבנות. באכילתם הם באי כוחו של המזבח. לתפיסה זו יש כמה השלכות שנקדיש את השיעור הנוכחי להצגתן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 49 תורת החטאת (ו', יז-כג) בפתיחת 'תורת החטאת' יש דיבור חדש: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" (ו', יז). החריגה בולטת נוכח תורת הקורבנות האחרים (מנחה, אשם ואפילו זבח השלמים), שאין בפתיחתן כותרת דומה. בשיעור זה נחל לעסוק בייחודיות קורבן החטאת. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 50 תורת החטאת – המשך (א) בשיעורנו הקודם עמדנו על דין צפון שנזכר בתורת החטאת והקשר להגדרת הקורבן כקודש קודשים. המשך פרשיית החטאת ממשיך ומלבן ציר מרכזי זה – הגדרת הקורבן כקודש קודשים והחשש לקדושה שתתפשט מעבר למידתה, אך יש בו גם השלכות לפרספקטיבה רחבה יותר של הפרשה. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 51 תורת החטאת – המשך (ב) בשיעור זה נמשיך לעסוק בתורת החטאת ובאכילתה, וכדרכה של פרשת צו שמתמקדת באכילת הקורבנות. כל הדינים שנזכרים בתורת החטאת (אולי גם מקום השחיטה, כאמור לעיל) מלבנים עניינים שונים הנובעים מהגדרת החטאת כקודש קודשים. במיוחד לגבי אכילה, אך גם ביחס להתנהגות עם חפצים שבאו אתה במגע. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 52 תורת האשם (ז', א-ו) כמו לתורת החטאת, גם לתורת האשם יש מסגרת ספרותית המגדירה את רמת קדושת הקורבן: "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא" (ז', א) – "בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא" (ז', ו). בשיעור זה נעסוק בארבעת דיני האשם, ובמשמעות המיקום בפרשת צו. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 53 עור העולה (ז', ח) בסיום 'תורת האשם' משולבים פסוקים שעוסקים בחלוקת הקורבנות בין הכוהנים, ובין השאר בעור העולה. רמב"ן ועוד בחנו את מיקום הדין, ובשיעור זה נעסוק בכך בזיקה לאכילת המזבח. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 54 חלוקת הקורבנות בין הכוהנים – חלק ראשון בשיעורנו הקודם דנו במתן עור העולה לכוהן המקריב את העולה. דין עור העולה נזכר לצד הגדרת זהות הכוהן האוכל מקורבנות אחרים, ובהם נדון בשיעורנו הנוכחי. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 55 חלוקת הקורבנות בין הכוהנים – חלק שני ראינו שלפי פשטי המקראות יש חלוקה בין מנחות מעובדות (הניתנות לכוהן המקריב) ובין מנחת סולת ומנחת חוטא (המתחלקות בין כל הכוהנים, גם אלו שלא עבדו בהקרבתן). רמב"ן ורמב"ם הציעו ביאור לעולה מפשטי המקראות, ומתוך דבריהם ניתן לאתר שתי עמדות עקרוניות ביחס לעניין זה. בשיעורנו נדון בדבריהם ביחס לשאלה זו ובשיעור הבא אציע גישות נוספות שעלו בפרשנות המודרנית ונציע אפשרות נוספת. תורת הקרבנות (2)

עמודים