פרופ' יונתן גרוסמן
מרצה כותרת תקציר סידרה
פרופ' יונתן גרוסמן 16 מנחת הסולת והמנחות המעובדות – המשך בשיעורנו הקודם ראינו שיש הבדלים הלכתיים והבדלים סמנטיים בין מנחת הסולת ובין המנחות המעובדות. האם ניתן להצביע על השורש המהותי שניצב בבסיס ההבדלים האלו ומגדיר באופן אחר את האופי שני המודלים של המנחה האלו? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 17 תוספת לבונה למנחות הסולת אחד ההבדלים בין מנחת הסולת למנחות המעובדות הוא חובת תוספת הלבונה, הנזכרת בפירוש רק במנחת הסולת. אם הלבונה בעלת הריח הטוב מייצגת "נחת רוח", מתאים היה להוסיף אותה במיוחד למנחות המעובדות, לצד השמן הרב שיש במנחות אלו, והדבר היה מסמל את השותפות שיש למכין המנחה המוכנה במאכל. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 18 'נספח' ראשון: איסור חמץ (ודבש) בסיום תיאור הקרבת המנחות המעובדות בויקרא ב' משולבים שני 'נספחים': איסור חמץ במזבח וחובת מליחה, ואחריהן בא ציווי על מנחת ביכורים. את שיעורנו הנוכחי נקדיש לחובה הראשונה: איסור להביא מנחת חמץ (על האיסור להקטיר דבש שאולי כלול בו – ראו להלן). תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 19 חובת מליחה במנחה ובשאר קורבנות בשיעור שעבר התחלנו לעסוק בנספחים המופיעים בשלהי פרק ב', והזכרנו שאלו קשורים לקורבן המנחה, גם אם יש להם רלוונטיות לקורבנות אחרים. בשיעור זה נבחן אם דין המליחה נוגע רק לקורבן מנחה או שמא לכל הקורבנות כולם. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 20 מנחת ביכורים לאחר איסור חמץ וחובת הוספת המלח – משולבת אופציית מנחה נוספת ("ואם") - מנחת ביכורים, הבאה מן השעורים ("אביב"). מה היחס בין מנחה זו להנפת עומר ראשית הקציר והבאת שתי הלחם (ויקרא כ"ג)? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 21 קורבן זבח שלמים (פרק ג') בשמו המלא של הקורבן יש שתי מילים – זבח ושלמים – והיו שהתלבטו מה היחס בין שני הרכיבים האלו שבשם. בשיעור זה נבחן משמעויות שונות לשתי מילים אלו, ודרכן נעמוד על אופי הקורבן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 22 זבח שלמי בקר לאחר שעמדנו על האופי הכללי של זבח השלמים נפנה אל הפסוקים עצמם. כמו בקורבן העולה, גם בזבח השלמים התורה מפצלת בין שלמי בקר לשלמי צאן, וכיוון שרוב דיני ההקרבה זהים, נדון בהם בשלמי הבקר שבו הם נזכרים לראשונה. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 23 זבח שלמי צאן תיאור הקרבת זבח שלמים מן הצאן מפוצל לשניים – למביא כבש ולמביא עז. בשיעור זה נעמוד על ההבדלים המעטים והמינוריים בין האופציות, ובאמצעותם להבהיר היטב את אופי הקורבן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 24 קורבן חטאת בשיעורנו אנו מתחילים את החטיבה השנייה שבפרשת ויקרא – קורבנות החובה, ומעתה השאלה היא כיצד יש בכוחו של הקורבן לכפר על החטא וכיצד פועלים הקורבנות השונים שיש בכוחם להביא נחמה ופיוס בין אדם לא-לוהיו ובין אדם למצפונו הרועש. קורבן החובה המרכזי הוא קורבן החטאת, ולמהותו נקדיש את שיעורנו היום. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 25 בין החטאת הפנימית לחיצונית הדיון בקורבן החטאת נחלק לפי זהות המקריבים: כוהן משיח, כל עדת ישראל, נשיא ויחיד. החלוקה הבולטת ביותר היא בין כוהן משיח וכל עדת ישראל שמביאים חטאת פנימית, ולעומתם הנשיא והיחיד שנדרשים להביא חטאת חיצונה בלבד. בשיעור זה נעמוד על המאפיינים של חלוקה זו. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 26 חטאת כוהן משיח כפי שראינו בשיעורנו הקודם, יש מן המשותף לחטאת הכוהן המשיח ולחטאת העדה כולה – הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מהותית. בשיעור זה ניגע בכמה מרכיבים של חטאת הכוהן המשיח: עבודת הדם; הקטרת האיברים על המזבח; ושריפת הבשר מחוץ למחנה. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 27 חטאת העדה וחטאת הנשיא בשיעור זה נדון בחטאת עדת ישראל ('פר העלם דבר של ציבור') ובהרחבה גם בחטאת הנשיא - מעמד הנשיא, עבודת הדם, הקטרת הבשר ועוד. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 28 חטאת היחיד יחיד בישראל שחטא בשגגה והתחייב בחטאת יכול להביא שעירה או כבשה. התורה מותירה את הבחירה בין שתי האפשרויות לפתחו של החוטא, והדבר מזכיר את הבחירה בין זכר לנקבה בזבח השלמים. דרך מאפיין זה ומאפיינים נוספים ננסה לעמוד על מהותו של הקורבן. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 29 על טעם ועל ריח – כבש או עז? התורה פותחת בפני היחיד שהתחייב בקורבן חטאת שתי אפשרויות הקרבה – עז או כבש. בין כך ובין כך על הבהמה להיות נקבה תמימה. האם יש הבדל מהותי ביניהם, או בניסוח עדין יותר – האם יש עדיפות להקריב אחד מהם? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 30 קורבן עולה ויורד הבנת מהותו של קורבן עולה ויורד היא אחד האתגרים הגדולים בתורת הקורבנות, כי במבט ראשון קשה להבין מה ראתה התורה להגדיר שלוש אופציות להקרבה. לשם הגדרה מדויקת של האתגר הפרשני שאנו ניצבים בפניו יש להבין לאיזו פרשייה שייך קורבן 'עולה ויורד'. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 31 עבירות שמחייבות בקורבן עולה ויורד הצעד הראשון שיש לעשות כדי להכריע מהו המכנה המשותף לשלוש העבירות שבעטיין מתחייב אדם בקורבן עולה ויורד הוא להגדיר במדויק את העבירות הללו. לפחות בשני המקרים הראשונים ישנו פער בין מדרש ההלכה של חז"ל ובין העולה מפשטי המקראות. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן קורבן עולה ויורד על חילול השם בעבירות מחדל (32) לאחר שבחנו את שלושת המקרים שבעטיים יש להביא קורבן עולה ויורד ניתן לדון במשותף להם. בשיעור זה נדון בשורש המשותף לשלושת המקרים האלו - המחדל הפאסיבי שניצב בתשתיתם. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן וידוי ואשמה (33) לאחר שהצענו כי המכנה המשותף לכל המקרים שבעטיים יש להביא חטאת עולה ויורד הוא בהיותם עבירות מחדל (יש להביא קורבן אף שהאדם לא פעל שום מעשה איסור), נוכל לבאר את מצוות הווידוי שנזכרת לראשונה בחטאת עולה ויורד. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 34 חטאת עוף של עני האפשרות העדיפה למי שחטא באחד משלושת המקרים המנויים בפרשייה היא להביא כבשה או שעירה ככל חטאת, אך אם החוטא אינו יכול להרשות לעצמו להביא שעירה או כבשה, מתירה לו התורה להביא שתי ציפורים - מדוע נדרש גם עוף לעולה מעבר לחטאת? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 35 אופציית העני הגמור: סולת אם בחטאת העוף יש להביא עוף נוסף כדי שיישמרו שני האלמנטים הבסיסיים שקיימים בכל חטאת – דם מחטא ובשר שמוקטר לאש המזבח, כיצד ניתן להבין את אופציית הסולת? האם מדובר במודל אחר לחלוטין? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 36 קורבן אשם קורבן האשם – החותם את פרשת ויקרא – דורש את תשומת לבנו. התורה מזכירה שישה מקרים שבהם מתחייבים קורבן אשם ויש לברר מהו המכנה המשותף של מקרים אלו; מה הופך אותם למחייבים אשם דווקא, ולאור כך – מהו אופיו של קורבן האשם ומהי הפונקציה הייחודית שאותה הוא ממלא. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 37 המכנה המשותף של מקרי האשם – שיטת רמב"ן לאורך ההיסטוריה נעשו ניסיונות מגוונים להצביע על המכנה המשותף למקרים השונים המחייבים אשם, ומבין הראשונים בולט רמב"ן, ולשיטתו נקדיש את שיעורנו. האתגר בפירוש רמב"ן לקורבן אשם גדול במיוחד מפני שיש פירושו שתי נימות שנראות תחילה סותרות בשאלה יסודית המלווה את קורבן האשם. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 38 אשם וגזל גבוה אבקש להציע חלופה לעמדת הרמב"ן בנושא המכנה המשותף לחטאים שעליהם מתחייבים קורבן אשם. נפתח את דיוננו בביטוי המיוחד שפורץ כאן לראשונה בעולם הקורבנות: "בערכך". משום מה, דווקא בקורבן אשם התורה מתמקדת בנתון הכספי: יש להביא בהמה שיש לה ערך ממוני מסוים. תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 39 אשם כגזל גבוה – המשך לאחר שבחנו בשיעור הקודם את מקרי האשם הנזכרים בפרשת ויקרא, נפנה כעת למקרים הנוספים המחייבים אשם ומוזכרים בפרשיות אחרות בתורה. האם גם בהם מתרחשת מעילה בקודש או גזל גבוה? תורת הקרבנות (2)
פרופ' יונתן גרוסמן 40 בין החטאת לאשם הדמיון בין החטאת והאשם מובן מאליו. מאחר שמדובר בקורבנות חובה, הרי שגם בחטאת וגם באשם משולבות גם לשונות כפרה וסליחה. הראיה הברורה להבדל הקיים ביניהם הוא המקרים (מצורע ונזיר שנטמא) שיש להביא גם חטאת וגם אשם. מה אפוא ההבדל בין קורבן החטאת לקורבן האשם? תורת הקרבנות (2)

עמודים