הרב ברוך וינטרוב
מרצה | כותרת | תקציר | סידרה |
---|---|---|---|
הרב ברוך וינטרוב | מסכת גיטין פ"ט: (פד.) בעניין על מנת שתנשאי לפלוני ותנאי על מנת | שנינו בגיטין פד ע"א: "ת"ר הרי זה גיטך ע"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא". | גמרא גיטין / פסחים |
הרב ברוך וינטרוב | לז:-לח. - נענוע לולב | גמרא סוכה | |
הרב ברוך וינטרוב | לח.-לט. - שומע כעונה | גמרא סוכה | |
הרב ברוך וינטרוב | לט: - ברכת המצוות | גמרא סוכה | |
הרב ברוך וינטרוב | מ. - הנאתו וביעורו שווין | גמרא סוכה | |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב ו - חזקת תשמישים | מהי חזקת תשמישים? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב ז - שטר חוב של יתומים שיצא עליו שובר | מדוע אין קורעים שטר של יתומים קטנים שיצא עליו שובר? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב ח - פטור תלמידי חכמים ממסים | מדוע תלמידי חכמים פטורים ממסים? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב יג - לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ | הטענה ששִכנעה את בית הלל כי אדונו של מי שחציו עבד וחציו בן חורין צריך לשחרר אותו, היא שאותו חציו עבד וחציו בן חורין לא יוכל להינשא, `והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ (ישעיהו מ`ה, יח)`. מדוע הביאו בית שמאי ראיה לדבריהם מפסוק בישעיהו, ולא ממצוַת התורה `פרו ורבו`? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב יד - משה כתב ספרו ופרשת בלעם | `משה כתב ספרו ופרשת בלעם`. מה נשתנתה פרשת בלעם מכל שאר התורה, שהיה צורך להזכירה בפני עצמה? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב טו - ומשה כותב בדמע | מהו `ומשה כותב בדמע`? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב כ - תשלום בנזקי שכנים | מה דינו של מי שהרחיק נזקיו כדין ואף על פי כן הזיק? האם יש מקום לחלק בין מקרים שונים? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב כא - ירידה לאומנות חברו | מתי אסור לפתוח עסק מתחרה, ומדוע? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב כב - מניעת דוושא | מדוע מחויב שכן להשאיר ד' אמות פנויות בקרקעו לחיזוק כותלו של חברו? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב כז - הבאת ביכורים מאילן הסמוך למצר | מה טעם דינו של עולא שאין להביא ביכורים מאילך הסמוך ט`ז אמות למצר? וכיצד מסייע תנאו של יהושע בן נון לשיטתו של רבי יוחנן? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב כח - חזקת ג' שנים להולכי אושא | מה משמעות הלימוד של חזקת ג' שנים משור המועד? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב כט - ביאור חזקת ג' שנים לדעת רבא | מה ביאורו של רבא לחזקת ג' שנים? האם עיקרה ראיה משתיקת הבעלים, או שמא יסודה בתקנת חכמים להגנת הקונים? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב לד - נסכא דרבי אבא | מדוע הגדיר רבי אבא את חוטף הנסכא כמחויב שבועה? והלוא העד אינו סותר כלל את דבריו! | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב לה - כל דאלים גבר | הגמרא מגבילה את דין `כל דאלים גבר` למצב שאיכא למיקם עלה דמילתא. מה מלמדת אותנו הגבלה זו על מהותו של הדין? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב לו - מיגו להוציא ותפיסת המזיק | כיצד נאמן בעל החושלא לטעון לנזק עד כדי דמי העזים לפי הראשונים הסוברים שלא אמרינן מיגו להוציא ממון? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב מא - עדות על מגורי המוכר יום אחד ודין `טענינן` | מדוע דרושה עדות על מגורי המוכר בבית יום אחד כדי שיוכל המחזיק ליהנות מדין `טענינן`? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב מב - השותפין מחזיקין זה על זה | `דאמר שמואל: השותפין מחזיקין זה על זה ומעידין זה על זה ונעשים שומרי שכר זה לזה`. מה התפיסה העולה מפסקים אלו בדבר אופייה של שותפות? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב מג - נוגע בעדותו שנסתלק | כיצד מועילה ההסתלקות מן הממון להכשיר עדותו של מי שהיה לפנים נוגע בדבר? והרי העד צריך להיות כשר משעת ראייה! | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב מח - תליוהו וזבין זביניה זביני | `תליוהו וזבין זביניה זביני` – מתי ומדוע? מה משמעות הדבר להבנת המושג 'דעת מַקְנֶה'? מה ההבדל בין מכר לבין מתנה לעניין זה? | דף יומיומי בבא בתרא |
הרב ברוך וינטרוב | ב`ב מט - מודעא היו דברינו ודין כיוון שהגיד | מה עומד ביסוד המחלוקת אם עדי המכר יכולים לשוב ולהעיד "מודעא היו דברינו"? | דף יומיומי בבא בתרא |