רבני ותלמידי הישיבה
מרצה כותרת תקציר סידרה
רבני ותלמידי הישיבה ברכות בנין ירושלים אמוץ כהן
רבני ותלמידי הישיבה עלון שבות 177 תוכן עניינים ודבר העורכים
רבני ותלמידי הישיבה עלון שבות 177: מין השופר וצורתו, היבטים הלכתיים ורעיוניים אם ביובל ובשופרו עסקינן, אריאל ברלין, תלמיד הכולל הגבוה, בוחן במאמרו את הגדרת השופר הכשר לתקיעה בראש השנה, מזווית הלכתית ורעיונית. במסגרת דיונו בשיטות הראשונים בנידון, מעמיק אריאל בבחינת הזיקה הקיימת בין התקיעה בראש השנה לבין התקיעה שביובל, וביחס שבין אלו לבין קול השופר שנשמע בהר סיני.
רבני ותלמידי הישיבה עלון שבות 177: תפילת נעילה ביום הכיפורים שמריה טואף, תלמיד שיעור ה' בישיבה, עוסק במשמעותה ההלכתית והרעיונית של תפילת נעילה ביום הכיפורים. שמריה חוקר האם תפילת נעילה הינה תפילה ייחודית הנובעת מקדושת היום, או שמדובר בתפילה בעת צרה, הדומה לתפילת נעילה שבשאר תעניות ציבור. חקירה זו מבוססת באמצעות נפקא מינות הלכתיות, וצדדיה השונים זוכים להעמקה מחשבתית.
רבני ותלמידי הישיבה עלון שבות 177: פטור טריפה מראשית הגז מאמרו של שלמה וינברג, תלמיד שיעור ד' בישיבה, עוסק בדרכי ההכרעה בספקות הנוגעים למצוות ממוניות, ובתוך כך מציג נקודת השקה בין מספר תחומים הלכתיים. המאמר עוסק בקושיה שהקשו האחרונים בהלכות ראשית הגז, ולשם תירוצה מעלה הבנות יסוד בדיני הליכה בממון אחר הרוב, ובאופיין של מתנות כהונה והלכותיהן.
רבני ותלמידי הישיבה עלון שבות 177: עומדים בין המהלכים האלה, מודלים של שלילת חופש בחירה איל הכט, תלמיד שיעור ב' בישיבה, עוסק בבחירה החופשית, ומתאר גישות שונות במחשבת ישראל השוללות אותה במצבים מסוימים. הוא מראה כיצד שלילה זו עשויה לנבוע ממצבו הרוחני של האדם, וכן משיקולים נוספים שאינם קשורים לאדם עצמו.
רבני ותלמידי הישיבה מערכת היחסים שבין הבעל לאשתו בבואנו לדון בחיובים ההדדיים שבין הבעל לאשתו מן הראוי לדון, מעבר לדיונים בחיובים הספציפיים, במערכת החיובים והזכויות כמקשה אחת. מערכת החיובים והזכויות יכולה לשאת אופי קיומי-תועלתי מחד, או רעיוני-אידאי, מאידך.
רבני ותלמידי הישיבה תוכן ופתיחה - חובות הבעל והאשה מאמרים שנכתבו ע"י תלמידים בישיבת "הר עציון" זמן חורף ה'תשד"ם ערכו: אלי ליפשיץ, אלי בלום, יונתן אומן
רבני ותלמידי הישיבה מזונות בפרשת אמה עבריה (פרשת משפטים פרק כא פס' י) "אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע". ומפרש רש"י "שארה - מזונות, כסותה - כמשמעו, עונתה - תשמיש". יוצא לפי רש"י שחיוב הבעל במזונות אשתו הינו מדאורייתא ונלמד מ"שארה".
רבני ותלמידי הישיבה גליון מיוחד (מס' 1500) - דף קשר פרשת וארא‎ תשע"ז בגיליון חגיגי זה מציינים 1500 גיליונות לדף קשר הוותיק, בהוקרה לתלמידי הישיבה, בוגריה ורבניה.
רבני ותלמידי הישיבה הד עציון תורני פסח תשע"ח מאמרים תורניים להדספה
רבני ותלמידי הישיבה הד עציון תורני לחגי תשרי תש"ף נויזלטר מלא מאמרים תורניים - נוח להדפסה.
רבני ותלמידי הישיבה הד עציון תורני - שבועות תשע"ח מאמרים לשבועות מאת רבני הישיבה
רבני ותלמידי הישיבה 24: מפתחות מפתח נושאים
רבני ותלמידי הישיבה בונה ירושלים ה' סיכום מסיבת יום ירושלים תשנ"ב, כפי שהופיע בדף קשר 341.
רבני ותלמידי הישיבה המסע ליַרוּסַלֶם! את סיפור העלייה שלו, אשר מובא כאן ברמז, מבקש הרב סולומון לכתוב בספר, למען ידעו דור אחרון.
רבני ותלמידי הישיבה בענין ירושת הבעל הרמב"ם (פרק י"ב הל' א') כותב: "כשנושא אדם אשה בין בתולה בין בעולה בין גדולה בין קטנה, אחת בת ישראל ואחת הגיורת או המשוחררת יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים".
רבני ותלמידי הישיבה בענין שיטת הרמב"ן במעשה ידים (הערה למאמר מעשה ידי האשה ) בשיטת הרמב"ן העלה הכותב שמעשה ידים הינו חוב ממוני רגיל ומהווה תמורה ממונית למזונות. קביעה זו הסתמכה על דברי הרמב"ן בספר הזכות (כ"ו:) - "דהני מלאכות דבר שבממון הן... ואינן מתנאי אישות אלא משלמת מה שעליה בדין כל דבר שבממון".
רבני ותלמידי הישיבה המלאכות שאשה עושה לבעלה שנינו במשנה (נט:): "ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת ומניקה את בנה מצעת לו המטה ועושה בצמר, הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת, שתים אין מבשלת ואין מניקה את בנה, שלש אין מצעת לו המטה ואין עושה בצמר, ארבע יושבת בקתדרא. רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה, רשב"ג אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי שיעמום".
רבני ותלמידי הישיבה זכויות האלמנה וחובותיה מתנאי הכתובה המופיעים במשנה (נב:): "את תהי יחבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי"[1] כלומר, הבעל מתחייב לאשתו שכשתתאלמן תוכל לשבת בביתו, ולקבל מזונות מנכסיו.
רבני ותלמידי הישיבה חיוב כסות ומדור מקור החיוב ומהותו (בהתיחס לחיוב מזונות)
רבני ותלמידי הישיבה חיוב קבורה בגמרא (מז:) נאמר: "תקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה ופרקונה תחת פירות וקבורתה תחת כתובתה". במאמר זה אנסה לעמוד על הצורך שבתקנה השלישית "קבורתה תחת כתובתה", וזאת לאור מקור הדין ואופיו ותוך כדי השוואה לשאר חייבי קבורה.
רבני ותלמידי הישיבה חיוב רפואה שנינו במשנה (נ"א.): "לקתה חייב לרפאותה, אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה - רשאי". מפשט המשנה נראה שדין רפואה הוא חלק משאר תנאי בית-דין שהבעל מחויב בהם ובא בתור דין עצמאי. אך במשנה הקודמת (מ"ו:) שם נמנים חיובי הבעל - חיוב רפואה נחסר, ולכאורה ניתן היה להסיק משם שאין זה חיוב עצמאי אלא נכלל באחד החיובים האחרים המוזכרים במשנה.
רבני ותלמידי הישיבה מזונות הבנות יסוד התקנה "לא כתב לה (לאשה בכתובתה)... בנן נוקבן דיהוין ליכי מינאי יהוין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי עד דתילקחון לגוברין - חייב, שהוא תנאי בי"ד" (כתובות נ"ב:).
רבני ותלמידי הישיבה מעמד ארוסה בשלביה השונים "כי יקח איש אשה ובעלה" (דברים כ"ד, א') - ליצירת אישות צריכים אנו לשני שלבים מרכזיים: האירוסין והנישואין.

עמודים