מאת
בשיעור זה נתמקד בסתירה בין פרקים ט"ז וי"ח בספר העיקרים על פעולת התפילה.

מאת
בשיעור זה נתמקד בסמלי המרכבה השונים, הן אצל יחזקאל י' ונבואות נוספות, והן במקומות נוספים בתנ"ך.

מאת
בעיון זה נדון במושג של הוראת חכם וביחס שבין הוראה מסברה והוראה מגמרא.
מאת
חכמים קבעו כי הטריפות למיניהן נלמדו בהלכה למשה מסיני. נדון במשמעותה המעשית של קביעה זו.
מאת
נציג בקצרה את הביאור הפשוט למונח "טריפה", ולאיסור "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו".
מאת
נעסוק במקרה שבו יהודי שוחט את בהמת חברו לשם עבודה זרה.

מאת
כמו לתורת החטאת, גם לתורת האשם יש מסגרת ספרותית המגדירה את רמת קדושת הקורבן: "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא" (ז', א) – "בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא" (ז', ו). בשיעור זה נעסוק בארבעת דיני האשם, ובמשמעות המיקום בפרשת צו.
מאת
בשיעור זה נמשיך לעסוק בתורת החטאת ובאכילתה, וכדרכה של פרשת צו שמתמקדת באכילת הקורבנות. כל הדינים שנזכרים בתורת החטאת (אולי גם מקום השחיטה, כאמור לעיל) מלבנים עניינים שונים הנובעים מהגדרת החטאת כקודש קודשים. במיוחד לגבי אכילה, אך גם ביחס להתנהגות עם חפצים שבאו אתה במגע.

מאת
ההכרה בדברי חז"ל שהעולם שנברא בלשון הקודש רבת משמעות, הן בתחום הבין אישי והן בתחום הדתי והאמוני. על כך ניתן לקרוא במאמר הבא

עמודים