מאת
בשיעור זה נעסוק בתפיסת רבי חסדאי קרשקש את פעולת התפילה ואת מחלוקתו על הרבמ"ם סביב תארי הקב"ה.

מאת
בשיעור זה נמשיך בחזיון יחזקאל בירושלים בפרקים ט' וי'.

מאת
נעסוק בדין הייחודי של הכשר לטומאה מכוח "חיבת הקודש".
מאת
נדון בעמדת ר' שמעון, שלפיה השחיטה מהווה הכשר לקבל טומאה, לאור יסודו של דין הכשר משקה לקבלת טומאה.
מאת
חכמים קבעו ששמירת הטהרה על ידי אוכלי תרומה אינה נחשבת שמירה מספקת בשביל אכילת קדשים, נעסוק בקביעה זו.
מאת
בסוגיה מדובר על כך שעיקר שחיטת קדשים באה לשם הוצאת הדם על מנת לזורקו על המזבח, שבמעשה זה תלויה הכפרה. ננסה להעמיק בעניין כפרה זו.

מאת
בשיעורנו הקודם עמדנו על דין צפון שנזכר בתורת החטאת והקשר להגדרת הקורבן כקודש קודשים. המשך פרשיית החטאת ממשיך ומלבן ציר מרכזי זה – הגדרת הקורבן כקודש קודשים והחשש לקדושה שתתפשט מעבר למידתה, אך יש בו גם השלכות לפרספקטיבה רחבה יותר של הפרשה.
מאת
בפתיחת 'תורת החטאת' יש דיבור חדש: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" (ו', יז). החריגה בולטת נוכח תורת הקורבנות האחרים (מנחה, אשם ואפילו זבח השלמים), שאין בפתיחתן כותרת דומה. בשיעור זה נחל לעסוק בייחודיות קורבן החטאת.

מאת
מדוע נענש פרעה, למרות שהוא רק מימש את גזירת הקב`ה על עם ישראל, כפי שהובאה ב`ברית בין הבתרים`? בשאלה זו נחלקו הרמב`ם והרמב`ן. נראה, שמחלוקתם משקפת מחלוקת יסודית בשאלה עד כמה צריך האדם להשתדל לממש את מה שנראה לו כרצון ה', גם כאשר הוא עומד בניגוד למוסר המקובל.

עמודים