מאת
בעיון זה נדון במשמעותו של שיעור תרומת לחמי תודה.
מאת
מהי משמעותה של חלוקת המנחות למספר חלות?

מאת
בשיעור בשבוע שעבר, ראינו את שיטת הריטב"א בדף פב: בנוגע לדברי הגמ' שבמקרה מסוים "קידושי שמעון לא אהנו". הריטב"א קבע שקידושין שאינם אוסרים אינם חלים כלל. מזה הסקנו שלפי הריטב"א מעשה הקידושין הוא מעשה של איסור והיתר ולכן אם אין אף חלות חדשה בתחום האיסור אין משמעות לקידושין כלל.

מאת
פסוקי התורה מתארים בפרשיות לך-לך ווירא את בניית משפחתו הפרטית של אברהם ואת מסכת קשריו והתמודדויותיו עם שליטי האזור ומכובדיו, הקרובים והרחוקים. מדרש בראשית רבה מוסיף עליהם מימד שלם, המאפיין את המפגש היומיומי בין אברהם לבין סביבתו. המדרש משרטט את המפגש בשני צירים שונים: ציר אחד הוא פועלו של אברהם להפצת האמונה בא-ל אחד והציר השני הוא מעשה הכנסת האורחים. במהלך שיעור זה נעקוב אחר אופן הבאתם ושילובם של הצירים יחדיו לאורך המדרש.

מאת
במצוות, שלא כמו בצרכים גשמיים, התורה מצווה עלינו להעדיף דווקא את המצווה המוטלת עלינו, ולא את זו המוטלת על הזולת. השיעור ידון בצדדים ההלכתיים והמחשבתיים של סוגיה זו.

מאת
עיון זה משמש נספח לסדרת העיונים על מרד יהוא. הוא עוסק בסיפור הבא אחר מרד יהוא: מרד יהוידע כנגד עתליה והמלכת יואש ביהודה. מרד יהוא ומרד יהוידע דומים זה לזה מבחינת תכליתם ומבחינת סדר השתלשלותם, והם קשורים גם בקשר של סיבה ותוצאה. אולם רבים ההבדלים בין המרידות. נראה כי כל סיפור שייך לז'אנר אחר בספר מלכים: מרד יהוא הוא 'סיפור נבואי' ואילו מרד יהוידע הוא 'סיפור מקדשי'.
מאת
עיון זה החותם את הסדרה מתייחס לסיפור מרד יהוא בשלמותו ומבקש לחשוף את מבנהו. הסיפור נחלק לשתי מחציות, הנבדלות זו מזו באופן פעולתו של יהוא: בראשונה הוא פועל כנגד יחידים ובשנייה כנגד קבוצות. נעמוד על ההקבלות בין שתי המחציות וננסה לברר מה היחס ביניהן.

מאת
בשיעור זה נעסוק בתפילה שרבנו בחיי כן מבכר - התפילה האישית.

עמודים