מאת
בשיעור זה נלמד מהי משמעות "בשכבך ובקומך" , כיצד נקבעו זמנים אלו, מהו הזמן המוקדם ביותר שבו מותר לקרוא קריאת שמע ומהו הזמן המאוחר ביותר שמותר לקראותה.

מאת
בגמרא למדים שאין מקבלים קרבנות ממומר. מלשון פירוש רש"י והרמב"ם ניתן להבין שקבלת הקרבן או אי קבלתו תלויה ברצון שלנו, אפשרות זאת דוחה הגמרא.
מאת
יהודי שמומר לעבודה זרה דינו כמי שמומר לכל התורה כולה. בדעת רב ענן ניתן להסביר שכוונת הדברים הם רק ביחס לחומרת החטא, ולא לכך שהוא באמת חשוד בכך שהוא עובר על כל העברות שבתורה.
מאת
בעיון זה נדון בהגדרת קרומית של קנה ככלי לעניין טומאה ושחיטת קדשים.

מאת
בפסוקי המנחה בפרשת צו אין כל זכר לחלוקה שראינו בפרשת ויקרא בין מנחת סולת למנחות המעובדות. מדוע בפרשת צו אין זכר לשתי אפשרויות הקרבת המנחות והכתוב נשען רק על מנחת הסולת?
מאת
בשיעור הקודם הצענו שבפשטי המקראות עולה התפיסה שקורבנות אשר מוגדרים 'קדש קדשים', יכולים להדביק אחרים בקדושתם. את שיעורנו הנוכחי אני מבקש להקדיש לעיון בשתי נבואות שגם מהן עולה תפיסה דומה - נבואות חגי ויחזקאל.
מאת
הגדרת רמת קדושת הקורבן היא קריטריון לסידור הקורבנות בפרשת צו. האם אפשר להצביע על עיקרון שניצב בבסיס הגדרת קורבן כ'קדש קדשים'? דבר זה תלוי בהתלבטות רחבה המלווה את ההיגד הסוגר את הציווי על תורת המנחה שלפנינו: "כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ" (ו', יא). האם המשמעות שלו היא שקדושה מדבקת?

מאת
בהגדרת הגירושין מדברת התורה על שני דברים: האחד - "ספר כריתות", והשני - "ושלחה מביתו". כך, גם בהמשך הפרשייה (פסוק ג), כאשר גם האיש השני מגרשה, מופיעים שני הביטויים. לאור זאת יש לבחון מהו מוקד תהליך הגירושין: האם מתן "ספר הכריתות" הוא עיקרם של הגירושין, או שמא זהו שילוח האישה מבית האיש?

מאת
בשיעור זה נראה את גישת הרמב"ם לתפילה ולשאלות העולות ממנה במורה נבוכים.

מאת
בשיעור זה נראה את נביאי השקר שבממלכת יהודה ונסכם את עיוננו בחמש הקבוצות השונות שבחנו בשיעורים האחרונים.

עמודים