לבירורה של מידת הביטחון

השיעור הועבר לציון היארצייט התשיעי של מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין. שיעור זה הופיע לראשונה באתר של הרב מאיר ליכטנשטיין כאן. אנו מודים לרב מאיר על שיתוף השיעור.

פתיחה

בשנת תשל"ד, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, אבא ז"ל העביר שיחה למפקחים במשרד החינוך בנושא: 'לבירורה של מידת הביטחון: לקחים חינוכיים'. בחרנו השנה, היארצייט תשיעי בשנת תשפ"ד, שנה של מלחמה, ללמוד את המאמר 'ולשוחח איתו'. להתרפק בקריאה על דמותו המאירה של אבא ז"ל יחד עם בחינה של מידת הביטחון ומחשבות על השאלות שעולות אצלנו בעקבות המלחמה בה אנחנו נתונים.

סקירת המאמר

• אבא פותח את המאמר בהגדרת השאלה – הוא נוקט עמדה ברורה שמידת הביטחון לא שוללת את ההשתדלות אלא מלווה אותה. העמדה הזאת מהדהדת את תורת סבי הרב ז"ל שדגל בהשתדלות מוחלטת של האדם, ומידת הביטחון לדידו היא תפילה שהקב"ה יצליח את ההשתדלות.

• השאלה המרכזית של המאמר היא מהי אותה מידת ביטחון שמלווה את ההשתדלות. אבא מזהה שתי מידות ביטחון: 'ביטחון האמונה' שעיקרה תקווה שהקב"ה ייטיב איתנו, ו'ביטחון האהבה' שעיקרה דבקות בקב"ה ללא תנאי. 'ביטחון האמונה' רווח בימי בית ראשון כשישראל על אדמתם [משמעות הקביעה הזאת היא שביטחון בתנ"ך הוא 'ביטחון האמונה', וכך מסתבר], ו'ביטחון האהבה' התגבר בשעת החורבן.

• במדינת ישראל חזרנו לתקופה דומה לימי בית ראושן ולכן 'ביטחון האהבה' נחלש, הן כי כי מצב טוב יוצר ציפייה ליותר טוב והן בגלל התורה הגואלת האופטימית של הרב קוק.

• אבא קורא לחזק את 'ביטחון האהבה', שמחייבת בבסיסה חיזוק יראת שמים, לת מקום לשאלות בלי שיסדקו את המחויבות לקב"ה

'שיחה' עם המאמר

• הרעיון שיש שתי מידות ביטחון מצויה בכתבי גדולי ליטא במאה 19 – בית הלוי, נצי"ב ור' ישראל מסלנט. אולם בשונה מאבא שלא דן כלל בביטחון והשתדלות כי היה ברור לו שיש להשתדל, הם תיארו שתי מידות ביטחון ביחס בין ביטחון ובין השתדלות. הם מתארים 'ביטחון' שטוב עבור רוב בני האדם לאחוז בו שעיקרו השתדלות שמלווה בביטחון ו'ביטחון גמור' המצופה מצדיקים שעיקרו תלות מוחלטת בקב"ה ללא כל השתדלות. הם דוגלים בהנהגה לרוב האנשים בביטחון עם השתדלות, ומשמעות דבריהם שמדובר בהיתר להשתדל [הם בונים את שתי מידות הביטחון על התיאור בברכות לה, ב של שיטת ר' ישמעאל להנהיג דרך ארץ ושל שיטת רשב"י להתמקד בלימוד תורה].

• הסבר מנברהדוק אימץ את שני מהודלים אבל הרחיב את היריה למי מיועדת מידת 'הביטחון הגמור'. הוא קרא לכל תלמידיו לשאוף ל'ביטחון גמור' קיצוני. לשיטתו, ככל שהאדם ישתדל פחות הוא בוטח יותר.

• על רקע זה נעיין בחזון איש אמונה וביטחון פרק ב'. אבא ז"ל חשב שהחזון איש מתפלמס עם 'ביטחון האמונה'. ברם דומה שהוא מתפלמס עם בעלי המוסר, עם הביטחון ללא השתדלות. אף החזון איש נותן תקווה שיש אפשרות הצלה. דומה שעיקר הפולמוס שלו הוא נגד מי שלא משתדל, ורוב הפרק עוסק בתיאור האופן הרצוי של ההשתדלות.

• בכך החזון איש קרוב לתפיסת העולם של אבא ושל סבא, אבל יש ביניהם פער תהומי בהבנת ההשתדלות. החזון איש מתאר את ההשתדלות כחובה הלכתית שיש לקיים, אבל היא לא באמת זו שמועילה. לעומתו, הרב ואבא דגלו בשותפות בין האדם ובין הקב"ה, ראו את ההשתדלות כמי שמשפיעה על המציאות ומעצבת אותה

מלחמת שמחת תורה

• הגבורה המופלאה של החיילים מלמדת ששהור הצעיר הוא בעל 'ביטחון האהבה'.

• השאלות שאני שומע באות מכיוון אחר, פחות שאלות על גאולה שנסוגה ויותר שאלות על ההשגחה – 'מה זאת עשה ד' לנו'.

• לענ"ד חשוב להדגיש את הבהירות של סבא ואבא על חשיבות ההשתדלות – עשינו זאת לעצמנו.

• התגובה הראויה למלחמה היא התחזקות בלקיחת אחריות, בשילוב הראוי בין השתדלות ובין ביטחון.