ספר | ערכין מחקרים במשנה ובתוספתא
פרק כז בספר ויקרא, החותם את הספר, עוסק, רובו, בדרכים של הקדשת ממון ורכוש למקדש. בפסוקים א-כה עוסק הכתוב בדיני 'ערכין', דרכים להקדשת ממון למשכן על פי הערכת השווי של אדם, בעלי חיים, בתים ושדות. משנת ערכין והתוספתא עוקבות אחר רוב החלקים בפרשה המקראית, והתנאים, כדרכם, פירשו, הגדירו, הרחיבו ועיצבו את ההלכה בעניין זה בפירוט.
מחקר זה על מסכת ערכין במשנה ובתוספתא עניינו הן בתולדות ההלכה, הן, ואף בעיקר, בתולדות ספרות ההלכה ועיצובה בספרות התנאית. העיונים מתמקדים בתוכני הדינים במקורות, בהיבטים לשוניים ובניתוח ספרותי של משניות וברייתות, בתוספתא, במדרשי ההלכה ובתלמודים, מתוך עמידה על מוקדם ומאוחר בניסוח ההלכה במקורות השונים. כל אלה מצטרפים לכדי תמונה כללית של הדרך שבה פירשו חכמים, עיצבו וניסחו את דיני ערכין והלכות בעניין עולם ההקדש ותחומים נלווים, כגון מעמדו של הכוהן בהלכה התנאית, יחסם של התנאים לבעלי מום, ושאלת הכפייה של קיום מצוות בעולמם של חכמים.
ד"ר יוסף מרקוס, בוגר מחזור ל"א, הוא מרצה בחוגים לתנ"ך ולתורה שבעל פה במכללה האקדמית הרצוג ורב מלמד בבית המדרש לנשים במגדל עז, גוש עציון. מחקריו עוסקים בתולדות ההלכה התנאית ובחקר המשנה, ובתחומים אחרים שעניינם בחקר הספרות התלמודית. בשנת תשפ"ב יצא לאור ספרו 'מכפרת המקדש לכפרת הקהל: יום הכיפורים במקדש במקורות התנאיים'.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)