אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

הוריות דף י – אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא

נשיא שעבר עברה שעונשה כרת, מביא שעיר לחטאת – שלא כיחיד שחטא, שמביא כשבה או שעירה. מה נשתנה הנשיא מן היחיד? זה לשון הנצי"ב בפירושו לתורה (ויקרא ד', כב):

"ידוע הפירוש, דנשיאותו גורמת שיהא עלול לחטוא... דהנשיאות גורמת לחטוא בעבירות חמורות כל כך 'אשר לא תעשינה בשגגה' – שאין דרך לחטוא בהן אפילו בשגגה".

למגינת הלב, דברי הנצי"ב היו רלוונטיים בכל הדורות, וביתר שאת בדורנו אנו. פעמים הרבה שהשררה והשלטון העבירו את בעליהם על דעתם, ושרים נעשו סוררים. לא פעם הביאה השררה לעברות שבממון ושבעריות אפילו אישים שהיו מיסודם ישרי דרך. לפיכך חייב הנשיא, בעל השררה, להישמר ולהיזהר מכל חטא, ואם חטא בשגגה – עליו להביא קרבן חטאת ייחודי, שתכליתו להבהיר לו עד כמה חמור חטאו (בהמשך דבריו שם הנצי"ב מסביר מדוע שעיר נשיא חמור מחטאת היחיד).

דברי הנצי"ב עשויים להבהיר שאלה תמוהה הנשאלת בסוגייתנו (י ע"א). פרשת שעיר נשיא נפתחת במילים "אשר נשיא יחטא", ומעירה הגמרא:

"'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד', כב) – יכול גזרה? תלמוד לומר: 'אם הכהן המשיח יחטא' (שם, ג)".

הגמרא מעלה הווה-אמינא כי גזרה היא מלפני הקב"ה, שכל נשיא שעתיד לעמוד לישראל יחטא; ורק מפרשת חטאת הכוהן הגדול למדנו שלא כך הדברים, ואין הנשיא מוכרח לחטוא. אפשר שאותה הווה-אמינא מבוססת על היסוד שעמד עליו הנצי"ב – שהנשיא כל כך מועד לפורענות, עד שניתן לומר כמעט בוודאי שיחטא.

כיצד יש להתמודד עם החשש הזה מפני חטאם של בעלי השררה? בהמשך הסוגיה (י ע"ב) מובאת דרשתו המאלפת של רבן יוחנן בן זכאי – נשיא חשוב בזכות עצמו:

"תנו רבנן: 'אשר נשיא יחטא' – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו".

ההבנה הפשוטה בדברי רבן יוחנן בן זכאי היא שהנשיא הוא תמונת ראי של הדור: אם הנשיא מודע לעוונותיו, ואף מפרסמם ברבים ומבקש לעשות תשובה, סביר להניח שכך נוהגים גם היחידים, ואשרי אותו הדור.

ברם, ייתכן גם פירוש אחר, העונה על השאלה ששאלנו לעיל. התורה דורשת מן הנשיא ביקורת מתמדת ותשומת לב מדוקדקת למעשיו. התורה מכירה, כנראה, שאי אפשר למנוע כליל את חטאי בעלי השררה, ועל כן מציבה דרישה שונה: להכיר בחטא ולכפר עליו.

דא עקא, שגם משימה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. רבן יוחנן בן זכאי מבהיר כי דור שנשיאו אכן מקיים את החובה המוטלת עליו – מכיר בחטאיו ומכפר עליהם – הוא דור מיוחד. אפשר שבזה מבקש רבן יוחנן בן זכאי לעורר לא רק את הנשיא, כי אם את האומה כולה: אשרי הדור שמצליח להביא את הנשיא לידי תשובה ותיקון. בעידן המודרני, שבו חטא של נשיא מוביל בעיקר לדיונים רכילאיים ולתביעות חסרות פשר לסילוקו מתפקידו, יש חשיבות יתרה לדברי רבן יוחנן בן זכאי, הקורא לחשבון נפש, לביקורת עצמית ולנכונות לעשות תשובה – הן לנשיא הן לצאן מרעיתו.

הרב אביהוד שוורץ