בבא בתרא דף קט – חשיבות הייחוס המשפחתי בבחירת בן זוג

  • הרב אביהוד שורץ

ירושה היא עניין משפחתי. לפיכך אין זה מפתיע שסמוך לתחילת הפרק מופיע דיון במשמעותה של המשפחה ובהשפעתה על האדם (קט ע"ב – קי ע"א).

הנחה פשוטה היא שהמבקש לישא אישה צריך לברר שמידותיה טובות. הנה כך מסופר במדרש בראשית רבה (פרשה יז):

"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום! עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע; הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק. הוי שהכל מן האשה".

המדרש קובע בנחרצות "שהכל מן האשה", ומידותיה הטובות הן תנאי בסיסי להצלחתו של אדם בעבודת ה' ובכל מעשיו!

והנה, בסוגייתנו (קט ע"ב) מובא שיקול נוסף בבחירת בן זוג או בת זוג:

"אמר רבי אלעזר: לעולם ידבק אדם בטובים".

הווה אומר: אין די לבדוק את מידותיו של בן הזוג עצמו, ויש לברר גם על משפחתו. במסכת פסחים (מט ע"ב) מובאים גדרים הלכתיים ברורים בעניין זה:

"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם – ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור – ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות – ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה – ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ".

וכן נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.

ואכן, מנהג ישראל מדורי דורות, שתנאי בסיסי לכל שידוך הוא בירור מקיף ושיטתי על משפחת החתן ומשפחת הכלה. אלא שבדורות האחרונים התחולל שינוי משמעותי. בחברה הפתוחה והפלורליסטית שאנו חיים בה יוצאים בני טובים רבים לתרבות רעה, רחמנא ליצלן, מצד אחד, ומצד שני, בנים למשפחות חילוניות חוזרים בתשובה שלמה ונמנים על יראי ה' וחושבי שמו. האם מותר לבחור בן זוג או בת זוג ממשפחה חילונית אם המידות שלהם עצמם כשרות?

רבים מן הפוסקים בדורות האחרונים עסקו בשאלה זו. כך, למשל, כתב הרב מרדכי יעקב ברייש, בעל שו"ת חלקת יעקב, מבכירי המשיבים באירופה בתקופה שאחרי השואה (נפטר בשנת תשל"ז):

"בזמן האחרון, דתהלה לה' יתברך דאכשיר דרא, ורבים מבנות הריפורמים מתגדלים ומתחנכים על ברכי התורה ויהדות חרדית, אם נילך עמהם כך בחומר הדין, מה יעשו בנות הללו, האם נשלחם חזרה לבני הריפורמים, ולמנעם מלהיות תחת כנפי השכינה בתורה ומצוות?!... אף דודאי הוא דהן דברים העומדים ברומו של עולם חוצבים להבות אש, אבל מאידך גיסא, אם נדרוש כך ברבים אנו נותנים יד לדחותם מלהיות בצל כנפי השכינה התורה והמצות. ומתאים לזה מאמר 'אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר' (בבא בתרא פט ע"ב)" (שו"ת חלקת יעקב, חלק אבן העזר סימן י"א, עיין שם).

דברים דומים כתבו גם פוסקים אחרים, והעלו צדדים שונים להקל כאשר החתן או הכלה הם אכן יראי שמים שחזרו בתשובה שלמה.