דילוג לתוכן העיקרי

בבא בתרא דף קס – תקנת גט מקושר

הגמרא (קס ע"ב) מסיקה שגט מקושר הוא תקנת חכמים, שנתקנה במקום שהתגוררו בו כהנים רבים, ונועדה למנוע מהם לגרש את נשותיהם בשל קפידא רגעית (שכן כהן שגירש את אשתו אסור לחזור ולשאתה).

התוספות (ד"ה תקנו) התלבטו מדוע איננו נוהגים בתקנה זו כיום, והם מציעים כמה תירוצים:

"(1) לפי שאין אנו בקיאין בו בטוב, נכון יותר לעשותו פשוט, שהוא קל יותר.

(2) אי נמי לא תקינו רבנן כי אם באותו מקום.

(3) ור"י היה אומר דתקינו רבנן מקושר לא שיהא חובה לעשותו כן, אלא כדי שלא יפסידו נשותיהן התקינו לעשותו כן".

דעתו של ר"י נראית קשה ביותר. סוף סוף, מדובר באדם קפדן ורגזן, שהחליט לגרש את אשתו בשל מחלוקת פעוטה שנתגלעה ביניהם לפי שעה. אדם כזה, מסתבר שבשעת כעסו ירצה לגרש את אשתו מהר ככל האפשר (שהרי כהנים אינם רק קפדנים, אלא גם זריזים), ואם תקנת גט מקושר אינה אלא רשות – בוודאי לא יבחר בה, ואם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם?!

ייתכן כי המפתח להבנת דעתו של ר"י נעוץ בקושיה אחרת – קושיה שהקשה בעל תורת חיים (על אתר, ד"ה אתרא דכהני) מסוגייתנו על דעה שהביא הרמ"א בשולחן ערוך חושן משפט (סימן של"ג סוף סעיף ח). מדובר שם באדם ששילם לפועל את שכרו מראש, ולאחר מכן עשה הפועל מעשה שהרגיז את בעל הבית, ובעל הבית אמר לו בפני שני עדים: "לך מעמדי". הרמ"א מביא מחלוקת אם הלה אכן רשאי לעזוב, או שמא הוא עדיין פועל, והקנאה ומחילה מתוך כעס אינן מועילות. והקשה התורת חיים על הדעה השנייה: אם הקנאה ומחילה מתוך כעס אינן מועילות – מדוע היה צורך בתקנת גט מקושר? סוף סוף הגט נעשה מתוך קפידא, ואינו תופס!

נראה שאם נקבל את ההנחה של הדעה השנייה, שפעולה הנעשית מתוך קפידא אינה מועילה, נוכל להבין את שיטת ר"י. אכן, גט שניתן מתוך כעס פתאומי אינו תופס, ולכן על כורחנו שהקפדנות שאת תוצאותיה בא הגט המקושר למנוע איננה קפידא אימפולסיבית, הקיימת רק לפי שעה. לדעת ר"י, הקפדנות שמדובר בה בסוגייתנו היא הקפדה על אוסף של פרטים קטנים ובעיות נקודתיות, המביאות את הכהן לחשוב שאין הוא מסוגל עוד לחיות עם אשתו, ועל כן הוא מחליט החלטה מחושבת לגרש אותה. חכמים הניחו שכעבור זמן יבין הכהן כי חסרונה של אשתו גרוע מן הדברים שבעטיים גירש אותה, אך אז כבר יהיה מאוחר מדי. לכן תיקנו חכמים גט מסובך, שכתיבתו ומציאת שלושה עדים שיחתמו עליו נמשכות זמן רב; בכל הזמן הזה הכהן נפרד מאשתו, וכך ניתנת לו הזדמנות להבין את משמעות חסרונה עוד קודם הגירושין.

מאחר שמדובר בכהן שאינו פועל מתוך רתיחה רגעית, כי אם פעולה מחושבת, סברו חכמים כי די להתקין אופציה לגט מקושר, שהכהן ישתמש בה ברצון על מנת לקנות לעצמו זמן לשקול את מחיר הגירושין אל מול הבעיות שהוא מוצא בנישואיו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)