בבא קמא דף צח – השף מטבע של חבירו

  • הרב אברהם סתיו

סוגייתנו עוסקת בסוגים שונים של פעולות הגורמות לפגיעה ממונית, ולמרות זאת אינן נחשבות כנזק גמור המחייב תשלומים. אחת הפעולות היא פגיעה בצורתו של מטבע (צח ע"א):

"אמר רבה: השף מטבע של חבירו - פטור; מאי טעמא? דהא לא עבד ולא מידי".

מחיקת צורת המטבע איננה פוגעת באופן ישיר בממונו של החבר, אלא רק מונעת את השימוש בו בשוק. משום כך סבור רבה שאין זו פעולת נזק המחייבת תשלומים. אל מול קביעה זו העמידו הראשונים את דברי הגמרא לעיל בעניין שינוי המונע השבה של חפץ לבעליו על ידי הגזלן. במשנה (צו ע"ב) נאמר:

"גזל מטבע ונסדק... משלם כשעת הגזלה. מטבע ונפסל... אומר לו הרי שלך לפניך".

ובגמרא (צז ע"א) נאמר:

"אמר רב הונא: נסדק – נסדק ממש, נפסל – פסלתו מלכות; ורב יהודה אמר: פסלתו מלכות נמי היינו נסדק, אלא ה"ד נפסל? שפסלתו מדינה זו ויוצאה במדינה אחרת".

לדעת רב יהודה, כאשר המלכות פוסלת את צורת המטבע הדבר נחשב כשינוי גמור, המקנה את החפץ לגזלן ומונע את השבתו לבעלים. התוספות בסוגייתנו (צח ע"א ד"ה השף) ראו בכך סתירה לדברי רבה:

"נראה דרבה סבר פסלתו מלכות לא הוי כנסדק. דאי הוי כנסדק, אם כן כל שכן דשף מטבע הוי כנסדק, והרי חסריה טובא ואמאי פטור".

התוספות טוענים שמחיקת צורת המטבע היא פעולה משמעותית לפחות כמו פסילת המטבע על ידי המלכות, ועל כרחנו יש לומר שרבה, הפוטר את השף מטבע, חולק על העמדה שפסילת המטבע נחשבת כשינוי.

אך הרשב"א (שם ד"ה אמר) מקשה מסוגיה אחרת, הסותרת את דברי רבה, ולא מצאנו בה מחלוקת:

"ולדידי קשיא לי דהא אמרינן לעיל זוזי ועבדינהו נסכא קני וכששף אותו ומחייה בקורנסא הרי בטל צורתו ונעשה נסכא וזוזי הוא דבעי לשלומי ליה והתם לא אשכחן מאן דפליג דודאי שינוי שאינו חוזר הוא!

י"ל דהתם בדנחית ליה בגזלנותא ולענין קנייה בשנוי והכא לענין נזקין דא"ל מאי אפסדתיך".

מתוך קושייתו מגיע הרשב"א למסקנה, שיש לחלק בין שני התחומים הנדונים – קניין גזילה וחיוב נזיקין. בניגוד לתוספות, שהשוו ביניהם, מחלק הרשב"א בין קניין שינוי – שנוצר כאשר צורת המטבע נמחקת או נפסלת, לבין חיוב נזיקין – שאיננו קיים במקרה כזה.

מה שורש מחלוקתם של התוספות והרשב"א?

אפשר שנחלקו במהות קניין שינוי של גזלן:

לדעת הרשב"א קניין שינוי הוא דין מיוחד שחידשה התורה בגזלן, וממילא אין ללמוד ממנו לעניין נזיקין. ייתכן שהחפץ השתנה, אך הנזק עצמו הוא נזק שאינו ניכר ואיננו מחייב בתשלומים, ואילו לדעת התוספות משמעות קניין שינוי היא שהחפץ כפי שאנו מכירים אותו חדל מלהתקיים, והחפץ השונה נחשב כחפץ חדש, אחר, ולכן הוא שייך לגזלן ואי אפשר להשיב אותו בדמי הגזילה. ממילא, גם בדיני נזיקין נחשב המזיק כמי שהשמיד לגמרי את החפץ הקודם, וברור שהוא חייב לשלם את דמיו.