בדיקת אבהות

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

נידה דף לא – בדיקת אבהות

בסוגייתנו הגמרא מביאה ברייתא אשר מבארת את תרומתו של כל אחד מהשותפים ביצירת הוולד:

"תנו רבנן: שלשה שותפין יש באדם, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות וגידים וצפרנים, ומוח שבראשו, ולובן שבעין. אמו מזרעת אודם, שממנו עור ובשר ושערות, ושחור שבעין. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודבור פה, והלוך רגלים, ובינה והשכל".

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (שערי עוזיאל ב, שער מ, א, יח) דן באגדה זו לעניין בדיקת אבהות ולמסקנה כתב שאין לסמוך על בדיקה זו להכרעת זהותו של האב. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג דחה את דברי הרב עוזיאל וטען שבהחלט ניתן להסתמך על בדיקה זו (הגרי"א הרצוג מתוך כת"י, מובא בספר השתנות הטבעים מאת הר' נריה גוטל):

"כמעט בושתי ונכלמתי מדברי כ"ג... ביחס של ביטול כלפי בדיקת הדם... מה שייך לדבר על נאמנות רופאים בדבר שנתקבל לברור מכל גדולי המדע הרפואי בכל העולם כולו! רז"ל אינם אומרים בשום מקום שקיבלו הללממ"ס שיש בבע"ח... וא"א היה שימסור כך הואיל והיום נתברר כשמש בצהרים שאין דבר כזה במציאות. ואולם הם ז"ל קבלו את הנ"ל לאמת ובנו הלכות גדולות על ההנחה הזאת הואיל ואריסטו קבע כך ונתקבל מפי כל החכמים שבעולם. ואיזה הבדל גדול בין המדע הרפואי שבימיהם ושבימינו".

למעשה, הרב הרצוג מבכר את ההבנה המדעית המודרנית על פני זו של חז"ל ולכן פוסק שיש להשתמש במדע על מנת לגלות את זהות האב. מעניין שהרב הרצוג, בנושא אחר אבל בעל רעיון דומה, פוסק כפי המדע שהיה בידי חז"ל ולא כפי המדע העכשווי (שו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן כט):

"ספק שהתעורר והביא לידי השאלה הוא, כנראה, החשש של איסור נטילת נשמה. אבל לכאורה אין כאן שום חשש, כי הרי מותר להרוג כינה בשבת מפני שאינה פרה ורבה, כמבואר במסכת שבת דף ק"ז ע"ב, והיינו שהכינה כיון שאינה באה מזכר ונקבה אלא מן הזיעה, אינה חשובה בריה לענין זה לאסור הריגתה בשבת, ובנוגע לפרעוש, שחייב על הריגתה אף שגם היא אינה פרה ורבה, מכ"מ כיון שהוייתה מן העפר יש בה חיות כאילו נברא מזכר ונקבה, ולפיכך יש בהריגתה האיסור של נטילת נשמה בשבת. ואמנם המדע החדש כפי שידוע לי, איננו מודה בגינירטיו ספונטניא, אבל אנו אין לנו לענין ההלכה אלא דברי רז"ל".

היינו מצפים שהרב הרצוג יאסור הריגת כינה בשבת היות וידוע לנו שכינה אכן פרה ורבה. יתכן לומר שהרב הרצוג מבחין בין הקביעה של חז"ל ביחס להגדרה משפטית וקביעה הלכתית; כלומר, כאשר אנו עוסקים, לדוגמה, בהלכות שבת - מדובר בנושא הלכתי שפסיקתם של חכמים על פי הבנתם היא זו שקובעת ואין הכרח לומר שההלכה נפסקה על פי המציאות המדעית. אולם כאשר חכמים דיברו על השותפים באדם הם לא התכוונו לבסס הלכה שאומרת כי המידע התורשתי של האדם לא מגיע גם מהאב אלא עסקו ברעיון כללי שיש שלושה שותפים ביצירתו של האדם, ואין כל סיבה לפסול בדיקת אבהות בשל כך. מכך ניתן אולי לומר שגם הרב הרצוג יסכים שמבחינה הלכתית אין להחיל על הוולד את ההשלכות מהוכחה שמקורה בבדיקת אבהות. לדוגמה: ייתכן כי איסורי חיתון לא יחולו על אדם שהוכח כממזר באמצעות בדיקת אבהות, ולמרות זאת נחייב את האב מבחינה משפטית בהוצאות המזונות של הבן.

הרב ירון בן צבי