ב`מ נב - מעשר שני שאין בו שווה פרוטה

  • הרב שמואל שמעוני

בבא מציעא דף נב - מעשר שני שאין בו שווה פרוטה / הרב שמואל שמעוני

"אמר חזקיה: מעשר שני שאין בו שוה פרוטה, אומר: הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות..." (נב ע"ב).

ביסוד דבריו של חזקיה עומדת, כמובן, ההנחה שיש בעיה לחלל מעשר שני שאין בו שווה פרוטה.

הרא"ש ביאר בתוספותיו (ד"ה הוא) שלפי חזקיה, הקושי אינו במעשר כי אם במטבע שמחללים עליו: לדעתו, קדושת מעשר שני עוברת ליחידה ממונית, ולכן לא ניתן להחילה על פחות משווה פרוטה, דהיינו על פחות מן היחידה הממונית הקטנה ביותר המוכרת בהלכה; אך אם המטבע כבר קדוש, ניתן להשלים את קדושתו בחילול המעשר הזה (והשווה לדבריו נג ע"ב, ד"ה לא).

מדברי הרא"ש משמע שדינו של חזקיה הוא מדאורייתא, וכן נקט במפורש הריטב"א (ד"ה גופא). הריטב"א מביא גם דעה ששיטת הפדיון שהציע חזקיה היא מדרבנן בלבד, והוא תוקף אותה:

"ולא נהירא, דאי מדאורייתא אין לו פדיון ולא נפיק לחולין, היכי מתקני רבנן לאפוקי לחולין, מי איכא מידי דמדאורייתא קדש ורבנן משוו ליה חולין?".

ואולם, מצינו בראשונים שיטה אחרת שנקטה שדינו של חזקיה הוא מדרבנן בלבד - לא משום שרבנן חידשו דרך להפקיע קדושה דאורייתא, אלא משום שעצם קדושתו של המעשר מותנית בהיותו שווה פרוטה. וזה לשון השיטה מקובצת (נג ע"א, ד"ה דאורייתא) בשם הראב"ד:

"מעשר שני שאין בו שוה פרוטה, מן התורה אינו צריך פדיון, ויכול לאכול חוץ לחומה, לפי שאין לו כסף, וכתיב 'וצרת הכסף' (דברים י"ד, כה)".

הראב"ד מחדש שמעשר שני שאין בו שווה פרוטה - מן התורה אין הוא צריך פדיון, ומותר לאכלו מחוץ לירושלים!

האחרונים התחבטו בהבנת שיטת הראב"ד. הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (כרם ציון - פרי הילולים, עמ' רכג) הביא שיטות הסוברות כי הראב"ד מודה שטמא ואונן אסורים מן התורה במעשר זה. בעל "תורת זרעים" (מעשר שני פ"ד מ"ח) הרחיק לכת יותר וכתב שאין במעשר זה כל קדושה, שכן קדושת מעשר שני נובעת מייעודו להיאכל בקדושה ובטהרה בירושלים; אך הוא מחדש כי אף שקדושת מעשר שני אין כאן, שֵם מעשר שני מדאורייתא יש כאן, "דאם לא כן - איך נפקע הטבל מהכרי?!". ברם, הקושי בכיוון זה ניכר (ואף הוא הותיר דבריו בצ"ע).

ולולא דמסתפינא הייתי מציע שאכן, אם לאחר הפרשת תרומה גדולה ומעשר ראשון נותרו פירות ששווים פחות מעשר פרוטות - ולכן לא יהיה במעשר השני שווה פרוטה (שכן אם מלכתחילה היה במעשר שווה פרוטה, גם הראב"ד מודה שנותרת בו קדושה מדאורייתא אף אם פחתו דמיו לפחות משווה פרוטה, יעוין בדבריו) - שוב אין הפירות האלה טבולים למעשר שני מדין תורה: מאחר שאי אפשר ליצור קדושת מעשר, הפירות אינם טבולים. אמנם היחס בין היכולת ליצור את הקדושה לבין איסור טבל טעון בירור ועיון בסוגיות אחרות, ואכ"מ.