דילוג לתוכן העיקרי

בבא מציעא | דף קיא | איסור בל תשהא בשכירות פועלים על ידי שליח

"תנו רבנן: האומר לחבירו צא שכור לי פועלים – שניהן אין עוברין משום בל תלין: זה לפי שלא שכרן, וזה לפי שאין פעולתו אצלו".

הגמרא מדייקת שמדובר במקרה שבו השליח אמר לפועלים: "שכרכם על בעל הבית". אנו נרצה לדון אם במציאות כזו מופקע גם איסור בל תשהא, ולשם כך נעמוד הן על טעם הפטור מאיסור בל תלין במקרה זה הן על יסודו של איסור בל תשהא.

יסוד הפטור מבל תלין

הראשונים נחלקו בשאלה מדוע נפטר בעל הבית מאיסור בל תלין. רש"י (סוף קי ע"ב) מסביר שטעם הדבר הוא "לפי שלא שכרו, ולא קרינא שכיר גביה", כלומר במצב זה לא נתקיים התנאי שבפסוק: הפועל אינו נחשב שכיר של בעל הבית, שהרי אדם אחר שכרו. הרי"ד, לעומת זאת, מסביר בתוספותיו כי הליקוי הוא בסמיכות הדעת של הפועלים: מאחר שלא בעל הבית עצמו שכר את הפועלים, אלא שליחו, אין דעתם סומכת שיקבלו את הכסף מייד, ועל כן בעל הבית אינו עובר.

מחלוקת זו משקפת התלבטות יסודית בהבנת דין "האומר לחבירו 'צא שכור לי פועלים'". רש"י מבין כי על אף שהפועלים עובדים אצל המשלח, והוא זה שישלם להם, מכל מקום הם נחשבים פועליו של השליח. הרי"ד, לעומתו, סבור שהמעסיק הוא המשלח, ואיסור בל תלין פוקע כאן מסיבה צדדית: הפועלים לא סמכו מראש על קבלת שכר מיידית ומחלו עליה.

יסוד איסור בל תשהא

בהמשך הסוגיה (קיא ע"א) נאמר כי בסורא, שבה היה המנהג שלא לשלם עד יום השוק, המעסיק אינו עובר משום בל תלין – שהרי הפועלים מחלו – אך עובר משום בל תשהא. ונחלקו הראשונים מאימתי עובר על בל תשהא: לדעת רש"י (ד"ה אבל משום) אינו עובר אלא מיום השוק ואילך, ואילו המאירי (ד"ה כל שלא תבע) כתב שאם יש למעסיק כסף, ובכל זאת הוא סומך על מחילתם של הפועלים ודוחה את התשלום ליום השוק, הריהו עובר על בל תשהא.

נראה שלדעת רש"י איסור בל תשהא תלוי בהסכמה שהושגה בעת השכירות, ואילו המאירי סבור כי אסור לבעל הבית לעכב תשלום שהוא מסוגל לשלמו, ואף אם בשעת ההשכרה מחל הפועל והסכים לתשלום מאוחר יותר.

נפקא מינה בין הדעות עולה ביחס לשכירת פועלים על ידי שליח. לפי המאירי, ברור שהמעסיק עובר משום בל תשהא, אף שאינו עובר משום בל תלין. לעומת זאת, לפי גישת רש"י, שאיסור בל תשהא תלוי בהסכם שהושג בשעת ההשכרה, אפשר לטעון שאין איסור בל תשהא אם המעסיק אינו זה ששכר את הפועל; ואם כן, הדבר תלוי בשאלה שראינו לעיל – מי נחשב השוכר במקרה זה, כלומר מי 'חתום' על ההסכם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)