דילוג לתוכן העיקרי

בבא קמא | דף לד | וגם את המת יחצון

הגמרא בסוגייתנו עוסקת בבירור הדין שבו נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה במשנתנו. לאחר משא ומתן ארוך מביאה הגמרא את דברי רבי יוחנן, המסביר שהתנאים נחלקו בנוגע לשבח נבלה, דהיינו מקרה שבו הערך של נבלת השור הניזק עלה בין המיתה להעמדה בדין. לדעת רבי מאיר, הרווח כולו של הניזק: הנזק יחושב על פי ההפרש בין ערך הבהמה בחייה ובין ערך הנבלה בשעת המוות, והניזק יקבל את מחציתו (בנזקי שור תם). רבי יהודה, לעומתו, סבור שהמזיק זוכה במחצית מעליית ערך הנבלה.

הראשונים נחלקו כיצד מחשב רבי יהודה את הסכום שצריך המזיק לשלם בסופו של דבר. מרש"י (ד"ה והנבילה, וראה גם נימוקי יוסף טז ע"ב בדפי הרי"ף ד"ה מחצין בחי) משמע שהמזיק מקבל מחצית מן השבח כדי לשלם בה את הנזק. כך לדוגמה אם הנזק היה מאה זוז, ושבח הנבלה עשרים זוז, יצטרך המזיק לשלם רק ארבעים זוז, שכן מחצית הנזק – התשלום במקרה של נזקי שור תם – היא חמישים, ומתוכם מוחזרים עשרה זוזים מחלקו של המזיק בשבח. הרמב"ם (נזקי ממון ז, י), לעומת זאת, כתב שהשבח מנוכה מן הנזק, ובדוגמה שלנו (נזק של מאה זוז ולאחריו שבח נבלה של עשרים זוז) – הנזק יחושב כאילו היה רק תשעים זוז, ובעליו של השור התם שהזיק ישלם ארבעים וחמישה זוזים.

מסתבר שלפנינו מחלוקת יסודית בהבנת דינו של רבי יהודה. מרש"י משמע כי מן התורה המזיק אכן זוכה במחצית שבחה של הנבלה, וממילא יכול הוא לשלם את הנזק מזכייה זו. הרמב"ם, לעומתו, סבור כנראה שאין כאן זכייה של ממש בשבח כי אם דרך שונה לחישוב הנזק: מאחר שמחיר הנבלה עלה, ומאחר שהמזיק 'סייע' לעליית המחיר על ידי הפיכת הבהמה לנבלה – התברר כי מעשה הנזק היה חמור פחות משנראה בתחילה.

הים של שלמה (סימן כ"ט) הקשה: כיצד מתיישבת הפסיקה כרבי יהודה עם ההלכה שלמדנו בדף לד ע"א, שלפיה שור שנגח שור והזיקו – משלם המזיק כשעת הנזק, ואף אם לאחר מכן השביח השור הניזק ועמד על ערך גבוה יותר משהיה קודם הנזק? הוא מתרץ שלא נאמר דינו של רבי יהודה אלא כאשר השור הניזק מת. לשיטת הרמב"ם יתפרש ההבדל בין מיתה לנזק אחר באופן טכני: אם השור נותר בחיים, ברור שערכו היה עולה יותר לולא ניזוק (כדברי הגמרא שם); ורק אם השור מת אפשר לתלות את העלייה בערכו בעלייה בערך שוק הנבלות, שלא הייתה משפיעה על שוויו לוּ נותר בחיים. ברם לשיטת רש"י החילוק מהותי: כאמור, מדברי רש"י משמע שלמזיק יש בעלות ממש על השבח, ויש מקום לומר שבעלות זו נוצרת דווקא באמצעות השינוי שעשה המזיק בשור הניזק בהריגתו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)