ברוך שפטרני על בת

  • הרב אביעד ברטוב

ברוך שפטרני על בת

כידוע, כאשר ילד מגיע למצוות ועולה לראשונה לתורה, נהוג שאביו מברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה". מקורו של מנהג זה הוא בדברי המדרש (בראשית רבה ס"ג): "א"ר אלעזר: צריך אדם להיטפל עם בנו עד י"ג שנה, מכאן ואילך צריך לומר ברוך שפטרני מעונשו של זה".

האם צריך האב לברך "ברוך שפטרני" גם כאשר בתו מגיעה למצוות? האחרונים נסתפקו בשאלה זו. הפרי מגדים (א"א רכ"ה, ה) תלה ספק זה במחלוקת האחרונים אודות טעמה של הברכה. לדעת ה"לבוש", הברכה ניתקנה על ניתוק קשר העונשין שבין האב לצאצאיו. לדבריו, עד גיל שלוש עשרה - האב נענש בעוון בניו, ומשניתק קשר זה, מברך על כך האב. לעומתו, ה"מגן אברהם" סבור שהברכה ניתקנה על סיום מצוַת החינוך, שכן עד גיל שלוש עשרה האב חייב לחנך את בנו, ומכאן ואילך הוא פטור מכך. למעשה, ניתן להעמיד מחלוקת זו כמחלוקת לשונית: האם "מעונשו של זה" הוא עונשיו של הבן (שהאב כבר פטור מהם) או 'עונשו' של האב (שהוא חייב לחנך את בנו).

מעתה, לשיטת ה"מגן אברהם", מסתבר שאין לברך "ברוך שפטרני" על בת המגיעה לגיל מצוות, שהרי לדעתו (בעניין אחר) אין האב חייב לחנך את בתו (או"ח שמ"ג). לעומת זאת, לשיטת ה"לבוש" מסתבר שיש לברך "ברוך שפטרני" על בת, שהרי האב נושא גם בעוון בנותיו הקטנות מגיל שתים עשרה. אמנם, יש לציין ששיטת ה"מגן אברהם", לפיה האב אינו חייב לחנך את בתו, סותרת את דברי ה"תוספות ישנים" (יומא פח ע"א) והמאירי (נזיר כט ע"א), ולשיטתם ברור שלכל הדעות צריך האב לברך "ברוך שפטרני" בבת המצווה של בתו.

לדעת הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר ח"א סי' כ"ט), טוב יעשה האב אם יברך "ברוך שפטרני" על בתו בלא שם ומלכות. למעשה אנו נוהגים כך אף על בנים, ואומרים "ברוך שפטרני" כאשר הבן עולה לתורה ללא שם ומלכות. מאידך, בשו"ת "קול מבשר" (ח"ב סי' מ"ד) כתב לפסוק כדברי ה"מגן אברהם", שאין לברך כלל "ברוך שפטרני" על בת המגיעה למצוות.