ברכות | דף טז | חתן פטור מקריאת שמע
המשנה (טז ע"א) קובעת שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון לנישואיו, והגמרא מביאה את המקור לדין זה: "'בלכתך בדרך' – פרט לחתן". הגמרא במסכת סוכה (כה ע"א) אומרת כי פסוק זה הוא אחד משני המקורות לדין "העוסק במצוה פטור מן המצוה", ומשמע שפטור חתן מק"ש אינו אלא יישום מקומי של דין "העוסק במצוה" הכללי.
על פי הבנה זו, נראה שחתן פטור לא רק מק"ש אלא גם ממצוות אחרות, והמשנה הביאה את דין ק"ש רק מפני שהוא שייך לענייננו, ואולי גם מפני שמקור הדין הכללי נלמד מפרשיית ק"ש. אמנם, ישנו חידוש מסוים בכך שחתן פטור מקריאת שמע, משום שהוא אינו עוסק במצוה עצמה אלא טרוד במחשבה אודות המצוה, ולכן הגבילו חלק מהפוסקים פטור זה רק למצוות הדורשות כוונה, שמתנגשת עם טרדתו של החתן.
הבנה אחרת עולה מדברי רש"י במסכת סוכה (כו ע"א ד"ה משום ר' שילא). רש"י שם כותב שגם למ"ד שהעוסק במצוה אינו פטור מן המצוה – חתן פטור מקריאת שמע. על פי דבריו, פטור חתן מקריאת שמע הוא דין מיוחד למצוה זו, ויתכן שהוא נובע מכך שקריאת שמע נועדה להנכיח את הקב"ה בחיינו, ודבר זה נצרך רק כאשר האדם עוסק בדבר הרשות, ולא כאשר הוא עוסק במצוה. על פי הבנה זו, יתכן שחתן פטור רק מק"ש, וחייב במצוות אחרות, ואפילו כאלה הדורשות כוונה, משום שרק בנוגע לקריאת שמע נאמר הדין המיוחד הפוטר אדם הטרוד במצוה.
נפקא מינה אפשרית בין שתי ההבנות הללו עשויה להיות בשאלה האם חתן היכול לכוון דעתו בקריאה מחויב לעשות זאת. באופן כללי, הראשונים נחלקו האם אדם העוסק במצוה ויכול לקיים מצוה נוספת בו בזמן חייב לעשות זאת, ורוב הראשונים נטו לחייבו בשתי המצוות. אולם יתכן שגם הראשונים הדורשים מאדם העוסק במצוה לקיים מצוה אחרת במקביל יודו שבנוגע לקריאת שמע אין בכך צורך, משום שסוף סוף – נוכחותו של הקב"ה בחייו של האדם ניכרת באמצעות המצוה השניה שאותה הוא מקיים.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)