ברכות דף יט – אם ראית ת"ח שעבר עברה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום

בגמרא בדף יט עמוד א נאמר:

"תנא דבי רבי ישמעאל: אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה – אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה.
שמא סלקא דעתך? אלא: ודאי עשה תשובה".

דבריו של רבי ישמעאל מתקשרים לשתי משניות במסכת אבות. בפרק א (משנה ו) נאמר:

רבינו יונה שם דן בגדריה המדויקים של החובה לדון כל אדם לכף זכות, ומסיק, לאור האמור בסוגייתנו, שביחס לתלמיד חכם – חובה זו היא גורפת וחד משמעית, שכן בוודאי עשה תשובה.

בפרק ב באבות (משנה י) נאמר:

ומבואר בגמרא במסכת שבת (קנג ע"א):

"שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן: וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה".

רבי אליעזר מבהיר את חובתו של האדם לשוב בתשובה באופן מיידי – בו ביום, וכך להכין עצמו לבאות.

השל"ה הקדוש (מסכת יומא, נר מצוה, אות קו) מצטט מספר "צרור המור" שחיבר רבי אברהם סבע, מחכמי ספרד במאה החמש עשרה, אשר גורש ממנה בגירוש ספרד. בעל צרור המור קושר את דברי רבי ישמעאל בסוגייתנו למשנה באבות:

"וזה להורות לחטאים בנפשותם, שישובו מיד אל ה' בעת חטאתם ולא יתאחרו לעמוד על נפשם... ולכן צריך לתקן המעוות באותו יום ממש... ועל זה אמרו אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה ביום, אל תהרהר אחריו בלילה... אבל האמת היא כמו שאמרנו, שאם הוא תלמיד חכם לא ימתין ליום אחר, כי לא ידע מה ילד יום. ומלבד שיש בזה דברים בגו, ודברי חטאיו, ויהיה הדבר ישן נושן אצלו, אלא שבכל יום ויום יתחרט מחטאיו ויודה על פשעיו".

בעל צרור המור מציין שני יתרונות בחזרה בתשובה עוד באותו יום: ראשית – אדם אינו יודע מה ילד יום, כפי שהסביר רבי אליעזר לתלמידיו. שנית – כאשר הזמן חולף, האדם עלול לראות בעבירה חלק מהותי מחייו, חלק שלא ניתן למחותו או לשנותו. לכן ראוי להזדרז לשוב בתשובה, ולהתנער מן החטא כמה שיותר מהר.

ר' ישמעאל מלמדנו שההבדל בין תלמיד חכם למי שאיננו תלמיד חכם איננו בעצם ההימנעות מן החטא, שכן "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ההבדל בא לידי ביטוי בהתמודדות עם העוון: תלמיד חכם מבין שאף אם מעד, עליו למהר ולתקן את הפגם, לפני שיהיה מאוחר מדי.

בשו"ת משנה הלכות (חלק ז סימן צז) כתב שדברי הגמרא בסוגייתנו אודות התלמיד חכם הממהר לעשות תשובה אמורים לגבי כל אדם מישראל שהוא בן תורה, והרי נאמר "ועמך כולם צדיקים". יש בדבריו מחמאה גדולה, אך גם תביעה ודרישה עמוקה: המשימה המוטלת עלינו היא "להתעורר בזמן", ולהצליח להתנתק מכל חטא או מעידה בו ביום. מי יתן ונצליח בכך.