גיטין דף מז – תקנת הפירות ותקנת הפדיון

  • הרב ירון בן צבי

הגמרא בסוגייתנו עוסקת באדם המביא ביכורים למקדש ובקריאת פרשת הביכורים הרוויה בהודיה לקב"ה על האדמה והיבול; רק מי שהוא בעל קרקע יכול להודות על האדמה שניתנה לו. במסגרת הסוגיה, נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אודות מקרה בו אדם רכש את הזכות של הפירות אך לא את הקרקע עצמה -  האם יכול אותו אדם לקרוא את פרשת הביכורים. יסוד המחלוקת הוא האם קנין הפירות למעשה מגדיר את הבעלות על השדה או שרק בעלות על הקרקע עצמה מגדיר אאדם כבעלים של קרקע.

רבי יוחנן מביא את הדרשה שביתך זו אשתך ביחס לאחד מהפסוקים שבפרשת הביכורים ואומר: "ולביתך - מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא". דהיינו, אדם יכול להביא פירות מנכסי מלוג ולקרוא את פרשת הביכורים וזאת על אף שיש לו רק זכות באכילת הפירות ולא בקרקע עצמה.

בעלי התוספות (ד"ה ולביתך מלמד שאדם מביא בכורי אשתו) תמהו על דברי הגמרא, הרי קניין הפירות של הבעל בנכסי אשתו הוא רק מתקנת חכמים - שתיקנו זאת בכדי שהבעל יפדה את אשתו (כתובות מז ע"ב) ואם כן לא ברור כיצד מביא רבי יוחנן את האמור כראיה לשיטתו. מדברי בעלי התוספות אנו למדים כי נוהג היה שנשים היו נותנות לבעליהן זכות בפירות של הנכסים שלהן. אם אכן כך הדבר, הרי שהמנהג לא היה כנגד התחייבות הבעל לפדות את אשתו ומה שמדובר בסוגייתנו הוא כי במקרה כזה בו הבעל קיבל משום המנהג את הפירות מאשתו, הוא יכול לקרוא את פרשת הביכורים.

עולה מדברינו כי גם בלא תקנתם של חכמים בעניין הפדיון היה נוהג להקנות את הזכות בפירות. טענה זו שקניין הפירות הוא מעשה עצמאי ללא קשר לפדיון לא עולה בקנה אחד עם דברי הברייתא המדוברת, אשר כאמור קושרת בין זכויות הבעל לחובות האישה, אך אפשר וניתן לחזק טענה זו על פי דברי הרמב"ם (הלכות אישות פרק יב הלכה ג והלכה ד). על פי הרמב"ם, יש לחלק בין השלבים בהם הוגדרו חובות האישה לבעל וחובות הבעל לאישה למועד בו נעשה איחוד בין התקנות.  

בעקבות הרמב"ם, ניתן להבין את איחוד התקנות כתפיסה של חכמים לגבי הדרך הנכונה לשותפות בין בני זוג, וניסיון להסרת מתחים; כלומר, פדיון האשה תמורת הפירות דומה לתקנה של מעשי ידיה תמורת מזונותיה - מעשי ידיה של האשה ניתנים לבעל משום שהוא מפרנס את כל צרכיה ולא נכון שהבעל מחויב בדאגה לכל צרכיה של אשתו ובזמן זה מה שהיא מכניסה יהיה שלה בלבד1.

____

[1] וזאת מבלי שהאשה תאבד את זכותה בקניין עצמו במקרה של גירושין או מות בעלה.