גיטין דף פ – שינה שם עירו ושם עירה

  • הרב אברהם סתיו

נאמר במשנה (פ ע"א):

שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה - תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה.

מדוע כאשר שינה את שם עירו או שם עירה הגט פסול? באופן פשוט אפשר להבין ששם העיר הוא חלק מן המידע החיוני לצורך כשרות הגט, וממילא כאשר המידע מסולף הגט פסול. כך עולה בפשטות משיטת הראב"ד (ב"ב קסז ע"ב), הסבור שחייבים לכתוב את שם העיר בגט. כך נראה לכאורה גם מדברי התוספות (פ ע"א ד"ה ושם):

ושם עירו ושם עירה - אומר ר' יצחק דהיינו דווקא עיר שדרין בה אבל עיר שנולד בה אפי' שינה כשר כיון שאין צריך לכותבו כלל.

הנחת המוצא של גישה זו היא ששינוי פוסל אך ורק במקום שבו המידע עצמו חיוני. והתוספות האריכו להוכיח הנחה זו:

ור"ת הביא ראיה שאין שטר נפסל כשנשתנה בו דבר שאין צריך... וסברא הוא דעדים לא קיימי אלא על עיקר מעשה ומעשה באחד ששינה בגט מקום לידתו והכשירו ר"י.

כלומר, העדות שבשטר מתייחסת אך ורק למידע החיוני שבו, וממילא אין משמעות לקיומו של מידע שגוי כאשר אין הוא חיוני.

מדברי הרא"ש (גיטין ח, ט) עולה אפשרות אחרת:

וגם עירו ועירה אין עיכוב בכתיבתו דמתניתין לא קאמר אלא שינה אבל אם לא כתב כלל לא מיפסיל גיטא בהכי.

הרא"ש סבור ששם עירו ושם עירה אינם חלק מן המידע החיוני לכשרות הגט, ולמרות זאת אם שינה וכתב שם אחר הגט פסול. בטעם הדבר כתב הרא"ש (שם):

דדווקא שינה מקום הדירה הוא דאיכא חששא משום שהוא ידוע לכל שכל אדם נקרא על שם מקום דירתו פלוני ממקום פלוני וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש.

כלומר, כתיבה של שם אחר יכולה ליצור את הרושם שמדובר בגט של אדם אחר, ומשום כך פסלו חכמים את הגט.

נראה כי למחלוקת עקרונית זו תהיה השלכה בנוגע לשאלה מעשית שנחלקו בה האחרונים. המקרה הרגיל של שינוי שם העיר הוא מקרה שבו אדם כתב "ירושלים" במקום "לוד". אך מה יהיה במצב שבו נכתב שם העיר בצורה שגויה, כגון "תל-אביו" במקום "תל-אביב"?

הפתחי תשובה (אבן העזר סימן קכח סק"ג) מביא מחלוקת בשאלה זו. נראה שהיא תלויה בחקירתנו: אם מוקד הבעיה הוא בהיעדר המידע הנכון, אזי גם עיוות של שם העיר יכול להוות פגם. ואילו אם הבעיה היא בשינוי שעשוי לגרום למחשבה שמדובר באדם אחר, אזי ייתכן שדווקא כתיבת שם של מקום אמיתי אחר תהווה בעיה.