גיטין | דף פ | שינה שם עירו ושם עירה

נאמר במשנה:

"שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה – תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה".

מדוע הגט פסול כאשר הסופר שינה את שם עירו של הבעל או את שם עירה של האישה? באופן פשוט אפשר להבין ששם העיר הוא חלק מן המידע החיוני לצורך כשרות הגט, וממילא כאשר המידע מסולף הגט פסול. כך עולה בפשטות משיטת הראב"ד (בבא בתרא קסז ע"ב), הסבור שחייבים לכתוב את שם העיר בגט. כך נראה לכאורה גם מדברי התוספות בסוגייתנו (ד"ה ושם):

"ושם עירו ושם עירה – אומר ר' יצחק דהיינו דווקא עיר שדרין בה, אבל עיר שנולד בה אפי' שינה כשר, כיון שאין צריך לכותבו כלל".

הנחת המוצא של גישה זו היא ששינוי פוסל אך ורק במקום שבו המידע עצמו חיוני. התוספות הביאו ראיה להנחה זו:

"ור"ת הביא ראיה שאין שטר נפסל כשנשתנה בו דבר שאין צריך... וסברא הוא, דעדים לא קיימי אלא על עיקר מעשה. ומעשה באחד ששינה בגט מקום לידתו והכשירו ר"י".

לפי הסבר זה, העדות שבשטר מתייחסת אך ורק למידע החיוני שבו, וממילא אין משמעות לקיומו של מידע שגוי כאשר אין הוא חיוני.

מדברי הרא"ש (גיטין ח, ט) עולה אפשרות אחרת:

"וגם עירו ועירה אין עיכוב בכתיבתו, דמתניתין לא קאמר אלא שינה, אבל אם לא כתב כלל לא מיפסיל גיטא בהכי".

הרא"ש סבור ששם עירו ושם עירה אינם חלק מן המידע החיוני לכשרות הגט, ולמרות זאת אם שינה וכתב שם אחר הגט פסול. בטעם הדבר כתב הרא"ש:

"דדווקא שינה מקום הדירה הוא דאיכא חששא, משום שהוא ידוע לכל, שכל אדם נקרא על שם מקום דירתו, פלוני ממקום פלוני, וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש".

לפי הרא"ש, כתיבה של שם אחר יכולה ליצור את הרושם שמדובר בגט של אדם אחר, ומשום כך פסלו חכמים את הגט.

נראה כי מחלוקת עקרונית זו עשויה לבוא לידי ביטוי בנוגע לשאלה מעשית שנחלקו בה האחרונים. המקרה הרגיל של שינוי שם העיר הוא מקרה שבו אדם כתב 'ירושלים' במקום 'לוד' וכדומה, אך מה הדין אם שם העיר נכתב בצורה שגויה, כגון 'תל-אביו' במקום 'תל-אביב'?

הפתחי תשובה (אבן העזר קכח, ג) מביא מחלוקת בשאלה זו. נראה שהיא תלויה בחקירתנו: אם מוקד הבעיה בהעדר המידע הנכון – גם עיוות של שם העיר יכול להיות פגם, אך אם הבעיה היא בשינוי העשוי לגרום למחשבה שמדובר באדם אחר – ייתכן שדווקא כתיבת שם של מקום אמיתי אחר תהיה תפסול את הגט.