שבת | דף לה | הדלקת הנר

הברייתות המובאות בגמרא (לה עמוד ב) מתארות את סדר הזמנים בערב שבת:

"תנו רבנן, שש תקיעות תוקעין ערב שבת: ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות, שניה - להבטיל עיר וחנויות, שלישית - להדליק את הנר, דברי רבי נתן. רבי יהודה הנשיא אומר: שלישית לחלוץ תפילין.
ושוהה כדי צליית דג קטן, או כדי להדביק פת בתנור, ותוקע ומריע ותוקע ושובת".

לדעת רבי נתן הייתה התקיעה השלישית קוראת לעם להדליק את נרות השבת. למרות זאת, התוקע נותן לעם עוד זמן קצר לעשות את ההכנות האחרונות לשבת, לצלות דג קטן ולהדביק פת בתנור, קודם שיתקע את שלוש התקיעות האחרונות שמכריזות על שביתה גמורה ממלאכה.

הרא"ש (ב, כב) מדייק מכאן עיקרון חשוב בנוגע להדלקת נרות:

"מכאן משמע שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר. שהרי אחר שהדליק עדיין יוכל לצלות דג קטן. ונראה דקבלת שבת תלויה בתפלת ערבית".

לדעת הרא"ש אין הדלקת הנרות כרוכה בקבלת איסור מלאכה, וראייתו היא מכך שגם לאחר הדלקת הנרות נותנים לעם לצלות דגים.

שיטת הרא"ש מובאת בשולחן ערוך (רסג, י) כדעת "יש אומרים", אך השיטה שהתקבלה יותר להלכה היא דעת בעל הלכות גדולות שלפיו אסור לעשות מלאכה לאחר הדלקת הנרות. כיצד יתמודד הבה"ג עם דברי הברייתא?

אפשרות אחת ליישב היא לומר שלעת הבה"ג הברייתא דנה במי שמתנה שאין הוא מקבל שבת בשעת ההדלקה, ודווקא משום כך מותר לו לעשות מלאכה אחריה. אמנם גם האפשרות להתנות על קבלת השבת בשעת הדלקת הנר נתונה במחלוקת ראשונים.

אפשרות אחרת היא להבין אחרת את תפקידה של התקיעה השלישית. בברייתא שמובאת בהמשך הגמרא נאמר כך:

"התחיל לתקוע תקיעה שלישית - סילק המסלק, והטמין המטמין, והדליק המדליק".

כלומר, התקיעה השלישית היא סימן לכך שיש לעשות כעת את ההכנות האחרונות לשבת: סילוק, הטמנה והדלקה. ממילא, ייתכן שמי שרוצה לעשות מלאכות אחרות בנוסף להדלקה עושה אותן מיד לאחר התקיעה השלישית ולאחר מכן מדליק את הנר.

הבנה ייחודית בסוגיה זו ניתן למצוא בדברי רבי חיים פלטיאל, בן תקופתו של הרא"ש, בפירושו לתורה (שמות יג, כב):

"ולאחר שהדליק נר של שבת אינו מותר לעשות מלאכה לאחר כן רק כשיעור צליית דג קטן".

נראה שלדעת ר' חיים פלטיאל יש בהדלקת הנר דין של קבלת שבת, אך היא חלה רק לאחר פרק זמן של כצליית דג קטן, וניתן לדמות סברה זו לדברי הגמרא בשלהי הסוגיה על התוקע בשופר שלאחר התקיעה השישית התירו לו חכמים להניח את שופרו במקומו.