פסחים | דף קיד | הקודם קודם
בסוגייתנו (פסחים קיד ע"א) מובאת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל:
תנו רבנן: דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה, בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין, מפני שהיום גורם ליין שיבא, וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא. ובית הלל אומרים: מברך על היין ואחר כך מברך על היום, מפני שהיין גורם לקידוש שתאמר. דבר אחר: ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה, תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם. והילכתא כדברי בית הלל.
מדברים אלו ניתן ללמוד כי במקרה שבו יש על אדם שני חיובים, ואחד מהם חל קודם לכן, יש להקדימו. לדוגמא, אם נולד בן בכור ולא ניתן היה למול אותו ביום השמיני ללידתו עד ליום השלושים, מכיוון שכעת עומדים בפניו שני חיובים: מצוות מילה ומצוות פדיון הבן, נשאלת השאלה מה יש להקדים למה; מסוגייתנו אנו למדים כי ראשית יש למול את הבן ורק לאחר מכן לפדות אותו.
באופן דומה למה שלמדנו לעיל דף קג ע"א שבתחילה יש לברך על המזון ולאחר מכן לברך על הנר והבדלה – משום שהתחייב בכך תחילה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)