חברון ודביר והמעבר לתקופת השופטים

  • הרב נריה קליין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיונים בספר שופטים

חברון ודביר והמעבר לתקופת השופטים

בסוף פרק א (י-טו) מסופר על כיבוש חברון והריגת הענקים שהיו שם, וכן על לכידת דביר על ידי עתניאל, נתינת עכסה לו לאשה ובקשתה של עכסה מכלב אביה. כל זאת מופיע כמעט מילה במילה ביהושע (טו, יג-יט), ולפיכך עולה השאלה: מדוע חוזר על כך ספר שופטים?

השאלה מתחדדת ומתעצמת לאור העובדה שפרקנו עוסק במאורעות שהתרחשו לאחר מות יהושע, ואילו כיבוש חברון ודביר התרחש בימי יהושע! כיבושי חברון ודביר התרחשו למעשה במסגרת מלחמת מלכי הדרום (יהושע י), שם יהושע מתואר ככובש חברון ודביר כשכל ישראל עמו. הדברים שם מתוארים 'מלמעלה' – כשיהושע, כמצביא, מתואר ככובש; ואילו בסיפור המפורט יותר מתואר כיצד בדיוק הדבר אירע – על ידי כלב ועתניאל. באופן דומה, נאמר ביהושע (יא, כא):

וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ.

הענקים שהוכרתו מחברון על ידי יהושע הם למעשה ששי, אחימן ותלמי, שהוכרתו על ידי כלב. שוב, יהושע מתואר ככובש 'מלמעלה', ואילו כלב היה מי שהכרית את הענקים בפועל.

אם כן, ברור שכיבושי חברון ודביר התרחשו כבר בימי יהושע. השאלה הנשאלת היא: מדוע מוזכר סיפור זה שוב בתחילת ספר שופטים? כדי להבין זאת, יש לעמוד על הרעיון הגלום בסיפור עכסה.

הסיפור מתאר את עכסה מגיעה לראשונה לבית בעלה, עתניאל:

וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאֹל מֵאֵת-אָבִיהָ הַשָּדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר-לָהּ כָּלֵב מַה-לָּךְ. וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה-לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן-לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.

סיפור זה לא יכול שלא להזכיר סיפור אחר – ביאת רבקה ליצחק:

וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּדֶה לִפְנוֹת עָרֶב... וַתִּשָּא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת-יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל. וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי... וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. (בראשית כד, סב-סז).

בין הסיפורים יש מספר זיקות: אשה מגיעה לראשונה לבית בעלה, מוזכרים 'ארץ הנגב', 'שדה' ומקורות מים (באר לחי רואי, גולות עילית ותחתית), והאשה נופלת מעל הבהמה שעליה היא רוכבת. ניכר שסיפור עכסה נועד להעלות בזיכרוננו את סיפור רבקה, והשאלה היא: מדוע?

סיפור ביאת רבקה לבית יצחק הוא למעשה נקודת המעבר בין אברהם ושרה ליצחק ורבקה. יצחק מחליף את אברהם; אם עד עתה אברהם כונה לאורך הסיפור 'אדונו' של העבד, והעבד כינה את יצחק 'בן אדוני', הרי שכאן העבד אומר דווקא על יצחק 'הוא אדוני!', ואף מדווח לו על כל הדברים אשר עשה, דיווח שלכאורה צריך היה להיאמר באוזני אברהם שולחו. ואילו רבקה מחליפה את שרה; היא מוכנסת לאוהלה של שרה, ולאחר לקיחתה לאשה יצחק ניחם אחרי אמו.

מעבר הדורות הזה מתרחש דווקא בעת הנישואין, כשהדור החדש מקים בית. כך ביצחק ורבקה, וכך גם בעתניאל ועכסה. כלב מייצג את הדור הקודם, דור הנכנסים לארץ; ואילו עתניאל הוא השופט הראשון, ובכך הוא מייצג את הדור הבא.

סיפור נישואי עכסה ועתניאל הוא נקודת המעבר בין הדורות, כשהדור החדש מקים בית. לאור זאת, ברור מדוע ראוי היה לחזור על הסיפור גם בתחילת ספר שופטים, כנקודת מעבר בין ימי יהושע וההתנחלות לבין תקופת השופטים.

נריה קליין